עריכת הדף "
כד הקמח/רשות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ט== בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת וגו' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/טז#|ויקרא טז]]}}. דרשו רז"ל שקול היה המשכן כנגד בריאת העולם. בבריאת עולם כתיב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ|ישעיה מ]]}} הנוטה כדוק שמים וגו' ובמשכן כתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כו#|שמות כו]]}} ועשית יריעות עזים לאהל. וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קד|תהילים קד]]}} נוטה שמים כיריעה. בבריאת עולם כתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#|בראשית א]]}} ויהי מבדיל בין מים למים ובמשכן כתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כו#|שמות כו]]}} והבדילה הפרכת. בבריאת עולם כתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#|בראשית א]]}} יקוו המים ובמשכן כתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ל#|שמות ל]]}} ועשית כיור נחשת. בבריאת עולם כתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#|בראשית א]]}} ועוף יעופף ובמשכן כתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#|שמות כה]]}} והיו הכרובים פורשי כנפים. בבריאת עולם כתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#|בראשית א]]}} ויברא אלהים את האדם ובמשכן כתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#|שמות כח]]}} ואתה הקרב אליך, והכונה בזה כי כשם שהונח האדם שהוא מבחר המין להכיר את בוראו ולעבדו כן הונח הכהן במשכן ובמקדש שיהיה עובד שם, כי מן הידוע שהוא מיוחד לעבודת המקדש ועל ידו השכינה שורה, וכן אמרו במדרש {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לט|איוב לט]]}} אם על פיך יגביה הנשר וכי ירים קנו סלע ישכון ויתלונן על שן סלע ומצודה, משם חפר אוכל למרחוק עיניו יביטו, ואפרוחיו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא. אמר הקב"ה לאיוב אם על פיך יגביה נשר על מימר פומך הייתי משרה שכינתי על גבי הארון כשם שעשיתי על ידי אהרן ועל מימר פומך הייתי מסלק שכינתי מעל גבי הארון, סלע ישכון ויתלונן זה מקדש ראשון על שן סלע ומצודה זה מקדש שני, וקורא סלע אבן שתיה שהיתה שם לפני הארון ולמה נקראת אבן שתיה שממנה הושתת העולם, משם חפר אוכל מתוך אותה אבן שתיה היה כהן גדול מתפלל בספוק מזונותיהם של ישראל ואומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו הבאה עלינו גשומה וטלולה ושחונה, שנת שובע שנת רצון שנת ברכה שנת משא ומתן שנה שלא יצטרכו עמך ישראל זה לזה ולא לעם אחר ושלא יגביהו שררה אלו על אלו, למרחוק עיניו יביטו שהיה יודע מה יהיה בסוף השנה, כיצד היה עשן המערכה עולה לדרום שבע גדול לאנשי דרום, עולה למערב שבע גדול לאנשי מערב, וכן למזרח, וכשהיה עולה כלפי הרקיע היה יודע שכל העולם כולו שבע, כל המעלות האלה וכל השבח הזה היה לאהרן ואעפ"כ ואפרוחיו יעלעו דם דחמי אפרוחיו מגעגעין בדם ושתק, ובאשר חללים שם הוא אלא באשר חללים הוא שם היתה השכינה ע"כ במדרש. והא למדת שהקב"ה היה משרה שכינתו על פיו במקדש. ואע"פ שהוא היה העובד במקדש ונקרא הכהן הגדול מיוחד לעבודת האל הגדול לא היה אפשר לו להכנס למקדש אלא בהקדמות גדולות והוא שיקריב קרבנות תחלה והוא שאמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/טז#|ויקרא טז]]}} בזאת יבא אהרן אל הקדש וגו'. והיה צריך לזכיות רבות שיכנסו עמו, שכן אמרו במדרש כשהיה כהן גדול נכנס לבית קדשי הקדשים חבילות חבילות של מצות יש בידו שנאמר בזאת יבא אהרן אל הקדש. בזכות התורה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#|דברים ד]]}} וזאת התורה. בזכות מילה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יז#|בראשית יז]]}} זאת בריתי אשר תשמרו. בזכות שבת {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נו|ישעיה נו]]}} אשרי אנוש יעשה זאת. בזכות ירושלים {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/ה|יחזקאל ה]]}} זאת ירושלים בתוך הגוים. בזכות השבטים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מט#|בראשית מט]]}} וזאת אשר דבר להם אביהם, בזכות יהודה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#|דברים לג]]}} וזאת ליהודה. בזכות כנסת ישראל (שיר ז) זאת קומתך דמתה לתמר. בזכות התרומה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#|שמות כה]]}} וזאת התרומה. בזכות המעשרות {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#|מלאכי ג]]}} ובחנוני נא בזאת. בזכות הקרבנות בזאת יבא אהרן, עד כאן: ומעתה יש לדון ק"ו אם הכהן הגדול שכל עבודת המקדש תלויה עליו וכל ישראל מתכפרין על ידו לא היה רשאי ליכנס לפני ולפנים אלא אם כן היה בידו כל זכיות הללו. על אחת כמה וכמה לשאר בני אדם הדיוטות שאין בהם חכמה ודעת ולא זכות שהיו צריכין לזכיות הרבה להכנס לפני ולפנים ולדבר בפני קהל גדול כזה שהם מחנה אלהים שקולים וחשובים כמלאכי השרת, אבל נסמוך על זכיות הקהל שיגינו בעדנו ויהיו עם פי להגיד להם מעט מדברי תורה. ואע"פ שהמגיד קטן שבקטנים כבר אמרו רבותינו ז"ל שהשומע מפי קטן שבישראל כשומע מפי משה, והוא שדרשו בספרי פרשת והיה עקב תשמעון {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יא#|דברים יא]]}} והיה אם שמוע תשמעו, מנין אתה אומר שאם שמע אדם מפי קטן בישראל יהיה בעיניו כשומע מפי חכם תלמוד לומר אשר אנכי מצוך היום. ולא השומע מפי חכם כשומע מפי חכמים שנא' {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/יב|קהלת יב]]}} דברי חכמים כדרבונות מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה כדי להביא תבואה לבעלים כך דברי תורה מכוונין דעתו של אדם לדעתו של מקום, ולא השומע מפי חכמים כשומע מפי סנהדרין שנא' בעלי אסופות. ואין אסופות אלא סנהדרין שנא' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יא|במדבר יא]]}} אספה לי, ולא השומע מפי סנהדרין כשומע מפי משה שנא' {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/יב|קהלת יב]]}} נתנו מרועה אחד, ולא השומע מפי משה כשומע מפי הקב"ה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/פ|תהילים פ]]}} רועה ישראל האזינה. וכתיב שמע ישראל, הרי הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ז|שיר השירים ז]]}} עיניך ברכות בחשבון, עיניך אלו הזקנים שהם מתמנין על הצבור וכן הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כט|ישעיה כט]]}} ויעצם את עיניכם. בריכות מה בריכות הללו אין אדם יודע מה בתוכם כך אין אדם עומד על דברי חכמים. בחשבון בחשבונות הנגמרים בעצה ובמחשבה היכן נגמרין בבתי מדרשות על שער בת רבים, וכן אומר (שיר ז) אפך כמגדל הלבנון. ואמר {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#|מלאכי ג]]}} זכרו תורת משה עבדי, ע"כ לשון הברייתא. וביאור זה כי ממה שכתוב אשר אנכי מצוה אתכם היום. במשמע שהיה מורה לישראל. קטן שבישראל מנין ת"ל אשר אנכי מצוה אתכם היום. דהוו תרי מיעוטי ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, ואע"פ שהדברים הולכין ומתעלין וזהו שאמר ולא השומע מפי חכם כשומע מפי חכמים וכן מפי סנהדרין ומפי משה ומפי הגבורה, ושמא תאמר הואיל והדברים הולכין ומתעלין אין לי חפץ בתורה עד שאשמע מפי סנהדרין או מפי משה או מפי הגבורה לכך אמר עיניך ברכות בחשבון. כלו' שיש לשמוע מן החכמים המתקבצים בשער וזהו על שער בת רבים, וכן {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#|דברים כה]]}} ועלתה יבמתו השערה. וכן דרשו בבבא קמא פרק הכונס (דף סב) על ענין דוד שאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כג|שמואל ב כג]]}} מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער, ושמא יאמר עד שישמע מפי הגבורה לכך חתם הנביא {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#|מלאכי ג]]}} זכרו תורת משה עבדי, לא תלה התורה בהקב"ה אלא במשה. וכיון שהוכחנו שהשומע מפי קטן שבישראל כשומע מפי משה שהרי לא תלה התורה אלא במשה צריך שיהיו הכל שומעים שאין להם לילך אחר דעתו של מגיד אלא אחר דעתו של מקום. וכן דרשו רבותינו ז"ל {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כב|משלי כב]]}} הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי לדעתם לא נאמר אלא לדעתי רוח הקדש אומרת כן, ומכאן שאין להקל במי שלמד תורה ודורש ברבים שאין להם לצבור ללכת אלא אחר דעתו של הקב"ה, וכיון שכן ברשות הקב"ה וברשות החכמים והקהל נפרש פסוק אחד:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף