עריכת הדף "
יש סדר למשנה/מגילה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == תוי"ט ד"ה '''חל להיות בע"ש כתב הר"ב וכו' וקשיא לי א"כ למה קורין בס"ת בשבת וכו' אבל בקריאת הלל לא קשיא דרשאין לקרות בעל פה כיון דרגילין בו כו' ע"ש. ''' מאי דפשיטא ליה קמבעי לי לפמ"ש תוס' בתמורה י"ד ע"ב ד"ה דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ ואם תאמר היכי קאמרי' מזמורים על פה וי"ל דאין להקפיד רק מה שכתב בחומש אמנם קשה היכי קרינן ויושע וקריאת שמע וי"ל דאין להקפיד אלא בדבר שמוציא אחרים ידי חובתן ע"כ. הנה לפי תירוץ הראשון איכא למימר דהלל שרי אבל לתירוץ השני בשעה שהוא מקרא את ההלל [כמו דתנן מ"ז פ"ד דר"ה ראשון מקרא את ההלל וכתב התוי"ט בשם הר"ן ולא קתני קורא לפי שהוא מקרא לציבור וכדאמרי' הוא אומר הללו וכו' וע"ע מ"י פ"ג דסוכה שכתב התוי"ט בשם הר"ן שדרך ההלל להקרות אפי' לבקיאים] אסור להקרות בע"פ וכללו של דבר לפי פסק שו"ע א"ח סי' מ"ט ופסקו האחרונים אין לקרות אפילו שגור ורגיל רק ק"ש וברכת הכהנים ופרשת התמיד ע"ש. ובמ"ש התוי"ט דרשאין לקרות בעל פה אין תועלת חדש יוצא מזה כיון שהחליט לומר דרגילין בו א"כ שוב אין לחוש שילך אצל בקי ללמוד. ותו דהא ודאי נמצאין הרבה בני אדם שאינם רגילין ויותר מהמה שאינם יודעין לקרות בע"פ והדרא קושיא לדוכתה. ותו לפ"מ שהקשה דבס"ת ניחוש לשמא ילך אצל בקי וא"כ מיירי באדם שרוצה לקרות והוא אינו בקי. והשתא מאי ניחוש שכתב ע"פ דעת הטור שצריך לסדר אותה פעמים ושלש וכו'. היא עצמה בתוך החששא וכנוס מתוך שאינו בקי אינו יודע לסדר אותה ג"כ. [ואולי בזה על צד הדחוק י"ל דס"ל דצריך לסדר אותה מבערב שבת. אכן דבר זה לא מצינו בטור ולא בשו"ע סי' קל"ט ממשמעות לשונם דגם בשבת רשאי לסדר ע"ש] ובמה שסיים התוי"ט דומיא לתירוץ ב' של תוס' דאין אדם מל אא"כ בקי. הנה י"ל גם לדעת הר"ן {{ממ|ראש השנה פרק ד'}} שכתב גבי מילה דחיוב רק על אביו א"כ אחרים מדכרי ליה. הביאותיו בארוכה לעיל מ"ב פ"ו דפסחים ע"ש. ג"כ ניחא דבס"ת דעיקרו נתקן בציבור והאחד קורא והאחרים יוצאים בכוונת השמיעה מדכרי אהדדי: תוי"ט ד"ה '''חל להיות בשבת וכו' ולפיכך הכא דוקא בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה דאל"כ כשיחול פורים וכו' ע"ש. ''' איברא לדעת רבינו חננאל שהביא התוי"ט פ"ה דסוכה מ"ה שהדחיות מסורות הלמ"ס ואף בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה לא היו תרי שבי בהדי הדדי ע"ש. אין תירוצו של התוי"ט מספיק. מיהו בזה י"ל דכוונת התוי"ט דבזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה אין הכרח לכללא דמילתא דאע"ג שחל פורים בשבת אפ"ה אין הכרח שיחול יוה"כ בערב שבת שהרי ע"פ הראיה מקדשין והעיקר כשנראית הלבנה בתחלת תשרי אכן כקושית התוי"ט דהכא איכא למידק במשנה וגמרא דחגיגה י"ז ע"א ומודים שאם חל עצרת להיות בשבת שיום טבוח וכו' היאך אפשר שהיה עצרת בשבת שהרי אז בהחלט מטעם ספירת שבעה שבועות הוה י"ט ראשון של פסח בששי בשבת וזה א"א ע"פ הקביעות לא בד"ו פסח. ויקשה מזה לרבינו חננאל. וגם לדעת ר"י שכתבו תוס' בפסחים נ"ח ע"ב ד"ה כאלו וכו' דאע"ג דהיו מקדשין ע"פ הראיה היו נזהרים שלא יבואו תרי שבי בהדי הדדי ע"ש. ולכן לולא דבריו של גדול התוי"ט ז"ל ה"א דזה שכתבו תוס' בשבת קי"ד ד"ה חלבו וכו' אומר ר"י דכל היכי דקתני תרי שבי דהוו בהדי הדדי דאתיא כאחרים וכו' והכי מפרש הש"ס בסוכה הנה אחרי שגלוי ומפורש בש"ס דסוכה לא ידענו מה הוסיף ומה חידש ר"י בזה אחרי שהקדימו ש"ס ערוכה בסוכה. וגם מ"ש דכל היכי וכו' צריך ביאור קצת וע"כ כל מן דין סמוכו לנו דר"י לשטתיה בפסחים נ"ח ע"ב הנ"ל דאפילו בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה היו נזהרין על הקביעות. לכן כללא כייל דבכל מקומות דמצינו תרי שבי בהדי הדדי אתיא [כאחרים] כלומר כמו דהש"ס בסוכה מפרש למתני' דחלבי שבת וכו' דאתיא כאחרים ה"נ בכל שאר דוכתי דהיינו משנה דחגיגה י"ז ע"א שזכרתי וכן משנה דמגילה נקראת אל יקשה עלינו. אלא הטוב והישר לומר דאתיא כאחרים וזה מבואר בלשון ר"י דו"ק ותשכח. והנה על משנה דמגילה בלאו הכי שפיר אמרינן בריש הסוגיא אמר ר"י זו דברי ר' עקיבא וכו' ואנן חזינן דר"ע ס"ל להדיא גבי חלבי שבת וכו' דהוו תרי שבי בהדי הדדי. ובזה יתיישב היטב בפשיטות קושיות מד"ז התוי"ט. ואגב גררא ראיתי להתעורר לדעת ר"ח ור"י שכתבתי למעלה איכא למידק בסוגיא נדה ס"ז ע"א אשה חופפת בערב שבת וטובלת במוצאי שני ימים טובים של ראש השנה שחל להיות אחר השבת הגם שהדין דאמר רב הונא דחופפת באחד בשבת וטובלת בחמישי בשבת וכו' יוכל להתקיים שכן אשה חופפת בערב ר"ה שחל ר"ה להיות בחמישי ובששי וטובלת ליל מוצאי שבת אמנם מדנקט ר"ה להדיא במוצאי שני ימים טובים של ר"ה שחל להיות אחר השבת וכן נקט רב יימר בלשונו שם מוכח להדיא דעכ"פ נמצא ר"ה ביום ראשון בשבת והיינו כשהיו מקדשין ע"פ הראיה וכסברת רש"י בפסחים נ"ח ע"ב שזכרתי למעלה ואין לומר דסוגיא דנדה ס"ל דמצינו שכן חופפת וכו' אליביה דאחרים דס"ל דאין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים כדאי' ר"ה ו' ע"ב כ' ע"א ובשאר דוכתא אכן זה ליתא שהרי אליבא דאחרים לא מצינו ר"ה רק יום אחד בלבד ולא שני ימים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף