יעב"ץ על אבות דרבי נתן/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יעב"ץ על אבות דרבי נתן א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

ולא שהעתיקו אלא שהמתינו. נ"ב נ"ל דמפרש ליה מלשון עתק והדברים עתיקים [דה"א ד] וזהו ע"י שהיו מתונים בהם וק"ל:

אלא שפירשו. נ"ב כמו [איוב לב] העתיקו מהם מלים:

אומרים. משלות הן כצ"ל:

שיהא אדם. ממתין בדבריו ואל יהי מקפיד. נ'"ב מקנטר בדבריו כמ"ש [פסחים סו.] בהלל התחיל מקנטררן:

ה

הא למדת שעשה הקב"ה סייג כו'. נ"ב נשמר שלא יאמרו או"ה ידינו רמה וגו' [דברים לב] לפיכך הודיע כזאת בטרם בואה למען ידעו כי יד ה' עשתה:

ז

מי גרם לנגיעה זו סייג שסג כו'. נ"ב נ"ל לתת בו קצת הבנה הבנה. דודאי הסייג ראוי ומחוייב כמ"ש למעלה וכבר אמר ג"כ שהקנ"ה עושה סייג לדבריו. א"כ נאמר. ודאי היה רצונו של הקב"ה לאסור אף הנגיעה לסייג. אך בזה טעה אדם הראשון שאמר משמו של הקב"ה לאסור אף הנגיעה כמו כן בעונש מיתה כגוף העברה. וזה בלתי ראוי כ' הוא תוספת שמביא לידי גרעון שא"א לעמוד בו. א"נ אדם באמת לא הזהירה על הנגיעה בעונש מיתה רק אסר לה גם הנגיעה לסייג. רק שלא הודיעה שהוא סייג וחשבה שכ"ה הצווי מהקב"ה בעונש שוה וע"כ הוסיפה היא העונש המיתה גם הנגיעה כפרש"י עה'ת. וזה לפי שאדם נתן לה מכשול. שהוסיף על הדברים לאסור הנגיעה מפי הקב"ה. וסברה שהכל אזהרה. ועפ"ז מתיישב מה שמקשים על רש"י היאך יכול הנחש לפתותה. כי הלא היא ידעה שהנגיעה הוסיפה היא מדעתה. ועפמ"ש לק"מ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף