הרחב דבר/בראשית/כו

הרחב דבר בראשית כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והנה רש״י מפרש משמרתי היינו גזרות להרחיק על אזהרות שבתורה כגון שניות לעריות ושבות לשבת. ולמד רבינו זה הפי׳ מדאי׳ ביבמות דכ״א על הא דכתיב בס׳ ויקרא בפ׳ עריות ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי. והיינו שניות לעריות. והוסיף רש״י דמזה למדנו דה״ה שבותין דשבת וכמש״כ רש״י בביצה ד״ב בהא דאין גוזרין גזירה לגזירה בכל דבר הוא משום שאין עושין משמרת למשמרת. ואני תמה שהרי מפורש ביבמות שם שאין זה אלא אסמכתא. ותו א״כ ביומא דכ״ח דאמר רב אשי קיים א״א אפי׳ ערובי תבשילין. ויליף מתורותי תורה שבכתב ותורה שבע״פ. ותיפוק ליה מדכתיב וישמר משמרתי. אלא יש בזה כונה אחרת. והנה בב״ר פ׳ ויגש אי׳ שהיה יעקב עוסק בתורה ברבים כמו שהיו אבותיו ועד עכשיו לא ניתנה תורה וכתיב באברהם וישמור משמרתי ומהיכן למד אברהם אה״ת רש״א נעשו שתי כליותיו כו׳ והובא בנימוקי הרמב״ן כאן. למדנו דחז״ל פירשו לפי הפשט וישמור משמרתי עסק הגיון תורה. ומשנה מפורשת היא שלהי מס׳ קידושין מצינו שעשה א״א את כה״ת עד שלא ניתנה שנאמר וישמור משמרתי. ואין פי׳ שעשה שקיים כה״ת דאאל״כ חדא שהרי במשנה זו לא מיירי אלא בעסק התורה ולא בקיום מצות. ותו אי איתא דמיירי בקיום כה״ת מה זה העלה רב אשי ביומא שם שאמר קיים א״א את כל התורה כולה כו׳. הרי משנה מפורשת היא. אלא יבואר דחז״ל הבינו בפי׳ וישמור משמרתי. תלמוד תורה ועסק הגיונה בעיון עד שהעלה בעומק שקידתו ועיונו כל התורה כולה וזהו משמעות הא דתנן מצינו שעשה א״א כו׳ וכמו שביארנו בס׳ ויקרא י״ח ה׳ משמעות עשיה דמשנה דאבות הלומד ע״מ לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ועוד הרבה מקומות במקרא משנה וגמ׳. דמשמעות עשיה הוא. שממציאם עפ״י עיונו. והיינו ת״ת. ולמדו חז״ל זה הפי׳ כאן מדכתיב משמרתי ועסק הגיון תורה כינה הכתוב בזה השם משמרתי משום דת״ת אינו דומה למצות דכל מצות התורה המה מזון ותקון לאיזה עולם שנברא לכך ומש״ה נקראו חקותי על כונה זו שהם חקות שמים וארץ כמש״כ בס׳ ויקרא ר״פ אם בחקתי עפ״י דברי חז״ל. ובאשר המה מזון שו״א מש״ה יש לכל מצוה זמן ידוע כדרך מזון לכל דבר שיש לו שעה ידועה. משא״כ עסק התורה הוא נקרא חרב כמבואר בשבת ד״ס עה״פ חגור חרבך על ירך דפשטא דקרא מיירי בד״ת. וכמו שנתבאר בפ׳ קדש בס׳ שמות י״ג ט״ז. בטעמא דהאי שמא ביחוד באריכות. והנה כמו חרב הוא בא לשמור מאדם המזיק כך כח התורה הוא משמר מכל רע כמו במלחמת תנופה אי׳ במכות ד״י עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים עומדות היו רגלי ישראל שלא ימוטו במלחמה שערי ירושלים שהיו מלאים בתורה. ועוד רבו מאמרי חז״ל ויבואו לפנינו בפי׳ התורה בכ״מ. שמירת האדם מחולי כמאמר הכתוב אם שמוע תשמעו בקלי וגו׳ כל המחלה אשר שמתי וגו׳ ובעירובין דנ״ד חש בראשו יעסוק בתורה. שמירת האדם מיצה״ר כמו שיבואר בס׳ דברים בפ׳ והיה אם שמוע וגו׳ ואמרו ז״ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ״ד. שמירה ממוסרים אי׳ בגיטין ד״ו השכם והערב עליהם לבהמ״ד והם כלים מאליהם. והיינו דתנן שלהי מס׳ קידושין שהיא משמרתו מכל רע. ומש״ה קורא אותה הקב״ה משמרתי. והכי עיקר פי׳ המקרא בפ׳ עריות ושמרתם את משמרתי וגו׳ שבזה תהיו משומרים מן העריות ויבואר שם. וכן דבר המלאך ליהושע כה״ג זכריה ג׳ אם אתה תלך בדרכי ואת משמרתי תשמור וגו׳ היינו עסק התורה. ומש״ה מצוה להגות בה יומם ולילה דשמירה מן הנזק אין הפסק וזמן. והיינו דאיתא בפתיחתא באיכה מן נינהו נטורי קרתא משניא וספריא שהם שומרים המשמרת. וע׳ מש״כ בס׳ ויקרא ח׳ ל״ה: ומעתה לפי דברינו אין שום הוכחה ממשנה דקידושין שקיים א״א מצות עד שלא ניתנה התורה. ואפשר דרק פסק בתלמודה כמו שעלינו לעסוק במצות שאין לנו לקיימם מש״ה העלה ר״א דפי׳ וישמור קאי גם על מצותי וגו׳ היינו ששמר לקיימם כמו בס׳ דברים ס״פ ואתחנן דכתיב ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים. דשם ודאי קאי ושמרת גם על שמירת המעשה וגם על שמירת הגיון בחוקים ומשפטים שהוא התלמוד. כך העלה ר״א פי׳ וישמר משמרתי היינו הגיון בתורה של מצותי וגם וישמר מצותי וגו׳ קיום כה״ת כולה במעשה כמשמעו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.