עריכת הדף "
העמק דבר/שמות/לב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ל == '''ויהי ממחרת.''' כל הימים הללו בכלל ארבעים יום האמצעים שהתנפל לפני ה׳. ולא כפרש״י להלן ל״ג י״א ורמב״ן שם שארבעים יום האמצעים הי׳ בהר וע״כ נתקשו בענין אהל מועד של משה יע״ש וגם דחו סדר פרקי דר״א פ׳ מ״ו שהביא הרמב״ן שם. והרא״ש שלהי מס׳ ר״ה כ׳ שיש טה״ד בפרקי דר״א והוא פלא. [וכ״כ הגר״א בפירושו לסע״ר. דהעיקר כפרקי דר״א ואין חולק בזה. ולא כרמב״ן והרא״ש]. וכן המדרש שהביא רש״י שא״ל ה׳ שישיב אה״מ למחנה א״ל אני בכעס וכו׳ מבואר שהיה בתוך מ׳ יום הללו. אלא העיקר שכל מ׳ יום הללו עסק בתקנת ישראל במחנה אלא שנזהר להתפלל שחרית מנחה וערבית תפלה קבועה ובתוך התפלה התפלל תפלה קצרה בשביל ישראל והיא התפלה המבוארת בס׳ דברים ט׳ כ״ו ולא כהרמב״ן שם וע״ז נאמר ואתנפל לפני ה׳ כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה. ומש״ה שם פי׳ כראשונה היינו כמו שעשיתי בהר שהתפללתי תפלה קבועה ובה אמרתי למה ה׳ יחרה אפך בעמך. ומש״ה לא הקדים שבח וכמש״כ לעיל י״א. כך היה בכל משך מ׳ יום האמצעים בכל עת תפלה התפללתי תפלה קבועה וסדורה שהיה אז מימות אברהם יו״י ובם הי׳ התפלה אנא חטא העם הזה וגו׳ ואחר כך היה רגיל בנוסח התפלה שמבוארת בס׳ דברים. אמנם אחר התפלה נתעסק במחנה כדאיתא בפרקי דר״א. ובזה מבואר כל הפרשיות אל נכון. ולא תדחה ממש״כ בדברים י׳ י׳ ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים ארבעים יום וארבעים לילה. דאלו הימים לכ״ע מיירי במ׳ יום האחרונים כמבואר בפרש״י להלן ל״ג י״א וכ״כ התוס׳ ב״ק דפ״א ועי׳ מש״כ שם בעזרו ית׳{{תוספת|ג|והא דאיתא בברכות דל״ד א׳ כלום מאריך יותר ממשה רבינו דכתיב בי׳ את ארבעים יום וגו׳. אין הכונה שעמד במצב אחד בתפלה ארבעים מעל״ע דאם כן הי׳ בזה נס שלא הי׳ מעולם וגם איה אומר ודברים שאפשר לדבר ארבעים מעל״ע אלא הרבה להפציר על דבר אחד היינו ביטול גזרה של השמדה מ׳ מעל״ע בכל תפלה. ומזה יש ללמד דאפשר להאריך הרבה אף בתפלה אחת:}}: '''אתם חטאתם חטאה גדולה.''' לא הוכיחן עוד על עבודת כוכבים שהוא פשע ומרידה. שהרי כבר נהרגו שלשת אלפי איש והרבה נבדקו במים. ואם כי עוד נשארו הרבה עובדי העגל שמתו אח״כ במגפה מ״מ לא היה יכול משה להוכיח את העם ע״ז. אבל הוכיחן על השגגה שיצא מהם וגרם חה״ש ואין נ״מ בין שוגג למזיד בחה״ש כמש״כ לעיל כ״א: '''ועתה אעלה אל ה׳.''' כאשר היה עוד ההר בוער באש מזה הבין משה שעוד השכינה שם. ושם הוא מקום מוכשר לתפלה. ועוד לא הכין אהל מועד שלו ע״כ אמר לעלות לשעה למורד ההר ולהתפלל שם ואח״כ ירד. או אפילו שהיה האהל מ״מ בעת התפלה עלה בהר. וכן הוא דעת הגר״א בפי׳ לסע״ר ע״ש:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף