עריכת הדף "
העמק דבר/שמות/יג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''קדש לי וגו׳ לי הוא.''' לשון קדש אינו מובן. הנני מקדש מיבעי. ובזה יהיו קדושים. וחז״ל דרשו על הא דכתיב בפ׳ ראה כל הבכור וגו׳ תקדיש לה׳. שמצוה להקדיש בפה. וזה שייך לבכורי בהמה מפי הבעלים. אבל מה יעשה משה בפיו להקדיש בכורי ישראל מוסף על דבר ה׳. וכן פלא כל אריכות דברי משה בשם ה׳ עד שהגיע לענין בכורה. עוד יש להבין הג׳ פעמים בחוזק יד בשתי פרשיות אלו. והענין אחר שהודיע הכתוב שב״י יצאו על צבאותם. היינו לא כמו שמוציא המון עבדים לחרות שכל אחד הוא איש בפ״ע ואין בהם הצטרפות לאגודה אחת להיות נראים עם בפ״ע אלא הוציא את ישראל להיות לצבא לתכלית א׳. ''' והנה''' כל אומה בפ״ע אין קיום לאגודתה אם לא שיש לה כח הנהגה לעמוד נגד הנוגע בה מבחוץ. ונגד הריסות הדעות שבקרבה שמחריב כל ברכה וכל אומץ. וכך ישראל א״א שיתקיים שמם ותעודתם בעולם אלא בחוזק יד ללחום עם המון עמים רבים החפצים להעבירם מתעודתם או ממלחמת היצר ושארי ענינים המחריבים את הכלל. ''' והנה''' כל אומה שלשה דברים המה חוזק יד שלה. א׳ המלוכה ודגליו. שתהא הסכמת הכלל להשתעבד לדעת המלך ולמסור דעתם ונפשם להרים קרן המלוכה. וכן הוא המלך עליו להשגיח על כל דבר המפריע את שלום האומה. ב׳ ראשי צבא והצבא. באשל אין דרך המלך להופיע תמיד בכבודו ובעצמו לפני הצבא ללמדם מלחמה ולצאת בראשם. ע״כ ההכרח להתמנות עליהם שרי הצבא שיהיו מוכשרים להנהיג הצבא לפי כח כל א׳ וא׳. וגם המה מחויבים להכשיר עצמם לכך ולהוסיף אומץ. ואם אינו משקיע דעתו להוסיף עוז. הרי הוא מתרפה במלאכתו וחבר הוא לאיש משחית את האומה. ג׳ כלי זיין טובים שבהם נלחמים. ''' וככה''' משטר רוחני של ישראל אשר אך היא תעודת ישראל בעולם. בין באה״ק בין בהיותם בגלות ג׳ אלה המה חוזק יד שלהם. א׳ קבלת מלכות שמים. להשתעבד לעבודתו ורצונו ית׳. ולמסור נפשם ומאודם על כבודו. ולנו להאמין אשר כן הוא ית׳ משגיח על עמו בפרטות. וכאשר אנחנו רואים בכמה עתים גם בחוש הראות. ב׳ ראשי ישראל שהם מנהיגי כל העם שהמה תחתיו. והמה מוכשרים יותר לעמוד ע״ד עליון מלך ה׳ צבאות. וללחום מלחמותיו. וכל ישראל מוכרחים לנהוג בהם כבוד ומורא ולהכניע דעתם להם במה שנוגע לקיום האומה. הן אמת בהיות ישראל במדבר וה׳ הולך לפניהם לא נצרכו כ״כ לראשי הצבא המוכשרים לכך ביותר. אבל בא״י ומכש״כ בגלות ההכרח להנהיג ע״ע ראשים מוכשרים לכך וגם שרוצים להשקיע דעתם תמיד לעבודה קשה זו. ואם המוכשרים לכך והמה ראשי ישראל אינם משקעים דעתם לעבודת ה׳ והנהגת ישראל לזה הרי הם משחיתים את הכלל. ובמדרש רות אי׳ עה״פ אלופנו מסובלים וגו׳ בזמן שאין גדולי ישראל מזדקקים לצרכי הכלל. הקב״ה בא במשפט עם זקני עמו. ג׳ כל״ז והיא התורה שנקראת חרבם של ישראל כמש״כ כ״פ. ועוד יבואר לפנינו. הן המה שלשה חוזק יד של ישראל. ואמר ה׳ למשה. ''' קדש לי כל בכור.''' היינו שהוא יכשיר את הבכורים עפ״י המאמר הבא אחריו שגם הוא דבר ה׳ ממש. ומשה האריך אחרי כן בביאור המאמר ועל שפתיו הוסיף לקח לבבם עד שהשכילו מה שעליהם. ואמר ה׳ ''' באדם ובבהמה.''' להשוות אדם ובכור בהמה כל א׳ בערכו. דכמו בכור בהמה שהוא קדוש מרחם לקרבן. מכ״מ מצוה להקדישו בפה. ואפילו לרבי ישמעאל דס״ל א״צ היינו משום שהסכין מושכתו למה שהוא ומעמידו על עצם קדושתו. כך האדם אע״ג שהוא מוכשר לקדושה מרחם מכ״מ עליו להתכשר לזה בלמוד מלחמתן ש״י היינו התורה. וכמו כל שר הצבא מלבד כל הכשריו בדעת ובהשלמה מה שאינו נדרש לכל איש חיל מכ״מ מוכרח הוא להיות מצוין גם בכלי מלחמה של כל איש חיל ג״כ. כך כל ראש בישראל מלבד שנדרש לו להיות עולה בדעת ובשארי כשרונות להליכות עולם מה שאין שארי ת״ח נושאי החרב של תורה נצרכים לזה. עוד המה מוכרחים להיות מצוינים גם בחרבה ש״ת ג״כ. ואמר הקב״ה לי הוא למה בחר בהם ביחוד. משום שקנאם בעת שהיו מסוכנים בליל שמורים ע״פ דרך הטבע כמש״כ לעיל י״ב כ״ט והוא ית׳ פדאם מן המות. ע״כ עליהם להיות פרושים מעניני העולם ולהשתקע לעבודת ה׳. ומשום זה עשה הקב״ה והקדישם מרחם שיהיו מוכשרים לכך. זהו דבר ה׳. ואח״כ הוסיף משה בדבר ה׳ על שפתיו להסביר גם להבכורים גם לכל ישראל כמה ההכרח והתועלת הנמשך מזה ולא יאמרו שהקב״ה צוה כן רק בשביל שקנאן בעת שהצילם ויהיה בעיני ישראל לפלא מדוע מבקש הקב״ה גמול ח״ו והלא הקב״ה קונה הכל. ע״כ בא משה בדבר ה׳ והרחיב בדבור שהוא משום חוזק יד שלהם צוה הקב״ה כן. זהו ענין שתי פרשיות אלו בכלל. ונמצא שפרשיות אלו הן עיקרי הדת כמו שמע והי׳ א״ש. אלא דשמע והיה א״ש הן עיקרי הדת לכל א׳ מישראל בפרט וקדש והיה כי יביאך הם עיקרים לכלל האומה הישראלית שידעו במה היא קיומם בעולם בכל עת. ומעתה נבוא לכל פסוק להמשיך את המקראות עד שיגיע למטרה של קדושת בכורים. ואע״ג שחז״ל פירשו כמה מקראות לענין בפ״ע. כך היא דרכה ש״ת. וכמש״כ בס׳ דברים י״ח י״ח על ס׳ יחזקאל. ומכ״מ אין המקרא יוצא מ״פ להמשיך הענין:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף