עריכת הדף "
העמק דבר/ויקרא/כג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מג == '''למען ידעו וגו׳.''' כדי שלא יהיו מתיאשים מן החיים הטובים אפילו אין להם אחוזת נחלה ושמחה טבעית מכ״מ ידעו ממצות סוכה כי ניתן לזכור ישיבתם בסכות בהוציאו אותם וגו׳ והרי היה אז מכ״מ שמחת עולם על ראשם. והרי ''' אני ה׳ אלהיכם.''' מנהיג ומשגיח עליכם לעולם ואין מעצור ממנו ית׳ להשפיע טובה וברכה גם בלי אחוזת נחלה. ''' ועדיין''' יש להתבונן על לשון האזרח דמשמעו תושב ישראל ולא גר אלא שנתרבה מכל האזרח אפילו גרים כדאי׳ בסוכה דכ״ח. ומכ״מ הרי מבואר דעיקר המצוה שייך בישראל תושב. אלא יש עוד לאלוה מלין במה דסמך המקרא מצות ישיבת סוכה ללקיחת ד׳ מינים. והרי לפי סדר הפ׳ היה להקדים מצות ישיבת סוכה לבאר מהו חג הסכות ואח״כ הוספה של ד׳ מינים. אלא בא ללמדנו דמענין וכונה אחת המה באים. וכדאי׳ ברבה עה״פ נעימות בימינך נצח. שלקיחת ד׳ מינים באים להורות לנו שאנו כמו שבים מן המלחמה ונצחנו והיה המנהג לצאת בלולבין. והיינו מנענעים דכתיב בהולכת הארון בימי דוד לשמחה. וכדאי׳ בבמ״ר פ״ד. וכבר נתבאר לעיל ט״ז כ״ט שמרומז במקרא דיוה״כ שעת מלחמה של כלל האומה עם שרי מעלה. ובסוכות אנו דומים לעם נברא יהלל יה. בהלל על הצלה זו. והנה דרך שבי מלחמה בשמחה הולכים באוהלים כמו בעת שהולכי׳ למלחמה ועומדי׳ בשדה ורצה הקב״ה להעירנו על ידיעה זו וצונו לישב בסוכה כמו שהיינו בצאת ישראל ממצרים שהיינו כהולכי חיל חמושים ומזוינים למלחמה. כך עלינו לעשות לעולם אחר יוה״כ שהיינו נלחמים ונצחנו ומש״ה עיקר מצות לולב וסוכה שייך לאזרחי ישראל כמש״כ בפרשת אחרי שם{{תוספת|ז|והמשורר בתהלים ע"ו שראה ברוה"ק נס של יחזקיהו המלך בהפלת סנחריב לפני ירושלים אמר ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון שמה שבר רשפי קשת וגו׳. ויש להבין מהו סוכו ומהו מעונתו. וגם למאי קרא את ירושלים בשם שלם שהי׳ לה מכבר ולא שם ירושלים. והענין דמלכותא דרקיע כמלכותא דארעא כמו שדרך מלך בו"ד בעת מנוחה יושב בפלטין שלו בעיר מלכותו ומשגיח על צרכי העם. אבל בעת שיש להגין ועת מלחמה אינו כן. אלא יוצא מפלטין שלו והולך לפני חילו למדינה אחרת מקום המלחמה. ושם ג"כ קובע לו עיקר דירה שלו ע"ז המשך וזה נקרא מעונה ולא ביתו. וכמש"כ בס׳ דברים ל"ג כ"ז. ובכל משך המלחמה הולך בכל יום עם סוכה ואוהל למקום עיקר המלחמה. כך הקב"ה בעת ישראל בשלותם על הארץ הקב"ה משכין שכינתו כ"י בירושלים מקום מלכותו ית׳ וע"ז קרא א"א ה׳ יראה. היינו משם משגיח ומפרנס את ישראל. ע"ז נקראת ירושלים כידוע. אבל בשעה שישראל באוה"ע ועיקר השגחת הקב"ה על ישראל הוא להגין עליהם. או בשעת מלחמת ישראל עם איזה אומה. אזי אין ההשגחה בירושלים מקום עבודה אלא בד"א של הלכה שם הוא מעונתו וכדאי׳ במגילה דכ"ט מעון אתה היית לנו וגו׳ אלו ב"כ וב"מ. ומכ"מ עיקר השגחה בכל יום הוא במקום שנדרשים ביותר. וזהו סוכו. ובאותה שעה של סנחריב הי׳ עיקר השגחתו לפני ירושלים. ולא מצד שהיא נקראת ירושלים אלא מצד שהיה שם צרה גדולה לישראל מש"ה קרא את המקום שלם כמו שהי׳ לפני שקרא א"א ה׳ יראה. ואמר ומעונתו עיקר המעונה שלו ית׳ הוא בציון. לפי הפשט משום דבציון הי׳ ד"א של הלכה. והדרש היינו בכל מקום דשם שערים המצוינים בהלכה. דשמה עיקר זכות ישראל לענין מלחמתם אבל באותה שעה של הפלת סנהריב הית׳ השגחתו ית׳ בפרטות בשלם. שמה שבר רשפי קשת וגו׳ הרי דענין סוכה מוכיח על עסק מלחמה.}}. וממוצא דברינו בא ענין סוכה לשתי תכליות. לכל יחיד מישראל בפ״ע בא לחזק בטחון ואמונה בצרכי ב״א. ומש״ה צוה הקדוש ב״ה לצאת מדירת קבע ולישב בדירת עראי ז׳ ימים. שנית בא לכלל ישראל לזכור ענין הגנת הקב״ה על ישראל במלחמתם כמו שהיה במדבר הניצוח. ונראה דהא דפליגי תנאי בסוכה די״א אם סוכות ממש היו או ענני כבוד. תרווייהו אמת. דכל א׳ מישראל ישב עם בני ביתו בסוכת אהלים וחנו בזה האופן ארבעים שנה. אבל הקיבוץ מישראל בעניני תורה ותפלה במדבר היה של ענני כבוד. וכמו אנשי חיל שרוים באהלי מחנה. וע״ע בספר במדבר י׳ ל״ד שביארנו באופן אחר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף