עריכת הדף "
העמק דבר/ויקרא/כג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לב == '''שבת שבתון.''' ביומא דע״ד למדו מזה חמש עינוין. וכתיב בהו שבתון להקטין האיסור שאינו בכרת אלא בעשה. ושיטת גאוני קדמאי והרמב״ם ז״ל שהוא מה״ת וכבר יישבנו בהע״ש סי׳ קס״ז כל הקושיות שהקשו התוס׳ והרא״ש ע״ז. והא שלא פירשו חז״ל האי שבת שבתון כמו בשבת בראשית דכתיב כ״פ שבת שבתון ובא למעט מתוספת כמו שביארנו היינו משום דביוה״כ כתיב מפורש בזה המקרא מערב עד ערב דמשמעו תוספת. וע״כ בא לרבות שארי עינוין דבעשה. והא דבשבת בראשית לא מתפרש על איסור שבותין. משום דבשבת למדנו זה הדין מדכתיב למען ינוח עבדך וגו׳ כמש״כ הרמב״ם הל׳ שבת פכ״ד הל״ב. וע״כ בא למעט תוספת שבת. אבל ביוה״כ משמעו בא״א. וכיוב״ז בפי׳ בעצם. בכ״מ בא למעט בלילה וביוה״כ בא למעט תוספת מכרת ולאו כמש״כ לעיל: '''תשבתו שבתכם.''' הוא מיותר. וידוע דרשת חז״ל שבא לרבות תוספת בשבת ויו״ט. וכבר נתבאר כ״פ דמכ״מ במקום מצוה אין בו תוספת. ומש״ה כתיב במקום מצוה שבת שבתון. וכמש״כ לעיל מקרא ג׳ מקור הענין במו״ק ד״ג. והוכחות ע״ז ממשניות בשבת פ״א ופ״ב. ובזה אינו דומה לתוספת יוה״כ שאסור לאכול אפי׳ תרומה וקדשים בזמן תוספת{{תוספת|ה|וכ"ז הוא לדעת הפוסקים דיש תוספת בשבת ויו"ט. אבל דעת הרמב"ם דלא קיי"ל כברייתא זו וליכא דין תוספת כלל במלאכה אפי׳ ביוה"כ. וכמשמעות סתמא דגמ׳ סוכה דכ"ח ב׳ לא נצרכה אלא לתוספת ענוי. ולא קאמר לתוספת יוה"כ. ובהע"ש סי׳ קס"ד אות ב׳ הראיתי לדעת דגם שיטת הרי"ף הכי הוא. אבל א"כ לא נתבאר יתור האי קרא תשבתו שבתכם למאי אתי. איברא יש לדעת דנגד זה דעת הרי"ף ורמב"ם דיש תוספת בכל ת"צ וכמש"כ הרי"ף תענית פ"א. ולענין תענית שפוסק בה מבע"י דהיכי דקבלי עליו תענית מתסיר למיכל ולמשתי וכו׳ וקבלה זו אינה אלא מחמת תוספת כמש"כ הרמב"ן במלחמת ה׳ שם והה"מ שלהי הל׳ חנוכה. וכ"כ הרמב"ם הל׳ תענית פ"ג וג׳ תענית אלו אוכלין ושותין מבע"י כמו ביוה"כ. וכ"כ הרמב"ם בפי׳ המשניות שלהי תענית דיש תוספת לט"ב כמו ביוה"כ. ובאמת הכי מוכח בעירובין דמ"א אי אתם מודים בט"ב כו׳ שמפסיק מבע"י. וע"ש בתוס׳. אלא שהרמב"ן והה"מ בהל׳ ט"ב הקשו ע"ז מהא דאי׳ בפ׳ מקום שנהגו ט"ב בה"ש שלו אסור. מבואר דתוספת ודאי ליכא. וע׳ מש"כ בהע"ש שם. אבל יותר נראה מלשון הרי"ף הנ"ל דלא אסור בתוספת ת"צ אלא למיכל ולמשתי. וכ"ה לשון בה"ג והובא ברא"ש שלהי מס׳ תענית היכי דאיקלע ת"ב בחד בשבת דמתבעי לאפסוקי ממאכל וממשתה מבע"י כו׳. ובאמת מבואר הכי בתענית ד"ל תניא כל שהוא משום ת"ב כו׳ ואסור לרחוץ. וכל שאינו משום ת"ב כו׳ ומותר לרחוץ. רי"ש בר"י אומר משום אביו כל שמותר באכילה מותר לרחוץ. כך הנוס׳ ברא"ש. ופי׳ בשם הראב"ד שאע"ג שהפסיק מאכילה והוי קבלה דמהני מטעם תוספת מכ"מ מותר לרחוץ. ורק בט"ב פליגי תנאי. הא בכל ת"צ לכ"ע אין קבלה אלא מאכילה ושתי׳. אלא שק׳ לפי"ז מהא דמקשה בפסחים שם על שמואל דא׳ ט"ב בה"ש מותר מהא דתנן בתענית פ"א ואוכלין ושותין מבע"י. ומאי ק׳ הרי שמואל לא מיירי אלא בשארי עינוין דליכא תוספת. ומשנתנו באו"ש דאסור אפי׳ בתוספת. ונראה דהא שפסקו הרי"ף ורמב"ם דיש תוספת לענוי דת"צ וט"ב אינו אלא לשיטתם דס"ל להלכה דאין תוספת לשבת ויו"ט ולא שייך תוספת אלא לענוי דיו"כ א"כ אין הדבר תלוי בקדושה מש"ה גם בשארי ת"צ יש תוספת. אבל לע"ד דיש תוספת בשבת ויו"ט א"כ תלוי הדבר בקדושה כמש"כ הרמב"ן ז"ל וממילא לא למדנו דיש תוספת בת"צ שאין בהם קדושה. מעתה סתמי דמשנתנו דס"ל דיש תוספת לשבת במילי דרשות כמש"כ לעיל מדתנן בפ"א דשבת וב"ה מתירין בכולן עם השמש. וא"כ לא ס"ל תוספת בת"צ ומש"ה שפיר מקשה מדתנן ואוכלין ושותין מבע"י. אבל לדידן דקיי"ל דאין תוספת בקדושה ורק בענוי דיוה"כ. שפיר י"ל דיש תוספת לת"צ באו"ש ולא לשארי ענוין כמו שהוכחנו מברייתא שלהי מס׳ תענית. איברא ביוה"כ ודאי יש תוספת לכל עינוין שהרי כתיב ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב. והאי עשה בשארי עינוים מיירי וכתיב בערב דמשמעו תוספת. וכ"כ הרמב"ם הל׳ שב"ע פ"א כתיב ועניתם וגו׳ התחיל לצום ולהתענות מערב כו׳ הרי תרי מילי קאמר לצום ולהתענות. היינו שארי עינוין. והכי משמע דעת הרי"ף פ׳ יוה"כ שהביא הך ברייתא דועניתם את נפשותיכם לענין תוספת אחר דיני רחיצה וסיכה ונה"ס שלא במקומו להלן ולמאי החליף הרי"ף מקומו. ודאי לאו דבר ריק הוא. אלא בא ללמדנו דאפי׳ ברחיצה וסיכה ונה"ס אסור בתוספת. אבל בט"ב ות"צ אינו אסור תוספת אלא באכילה ושתי׳. אחר שכן נראה שהכל מבואר במקרא זה. דביוה"כ כתיב ועניתם א"נ בתשעה לחודש בערב. ללמד על התוספת. ותשבתו שבתכם. לרבות שארי ת"צ דמיקרי שבת כמו יוה"כ. אבל דוקא אכילה ושתי׳ דמיקרי שבת. ולא שארי ענוין דיוה"כ דנכלל בשבתון:}}:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף