עריכת הדף "
העמק דבר/ויקרא/כג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי וגו׳.''' כבר הקשו חז״ל בת״כ מה ענין שבתות אצל מועדים כו׳. ולפי הפשט כתב הרמב״ן ז״ל שבא ללמד כי גם בבוא אחד מן המועדים בשבת לא תדחה מצות שמחת יו״ט את השבת. ולא נימא דהוא כמו מוספי יו״ט שדוחה שבת ואפילו לר״א בפסחים דס״ח דס״ל שמחת יו״ט רשות מודה בשלמי שמחה שהוא מצוה. ומכ״מ אינו דוחה שבת. ''' שבת שבתון.''' שבתון משמעו בכ״מ להקטין השביתה. מש״ה כתיב ביו״ט שבתון משום דמלאכת אוכל נפש מותר. אבל בשבת בראשית כתיב בכ״מ שבת. ובמקום דכתיב שבת שבתון אין משמעו להקטין השביתה שהרי כתיב שבת. אלא להצעיר זמן השביתה היינו שאין בו תוספת. והיינו דאיתא במס׳ מו״ק ד״ג נאמר שבת שבתון בשבת בראשית [הכי עיקר הנוס׳ כמו שהובא בתוס׳ ר״ה ד״ט א׳ וכ״ה הנוס׳ בשאלתות כת״י כמש״כ בהע״ש סי׳ קי״ב בס״ד]. ונאמר שבת שבתון בשביעית מה שבת שבתון בש״ב לפניו ולאחריו מותר כו׳. אבל מכ״מ אינו סותר הדרש מתשבתו שבתכם דתוספת שבת ויו״ט אסור במלאכה [לדעת רוב הפוסקים] אלא לא כתיב שבת שבתון בש״ב רק במקום מצוה. היינו כמו בפ׳ תשא ויקהל גבי מלאכת המשכן. וכן כאן בשבת שחל בו יו״ט מותר לבשל וכדומה לצורך יו״ט משום מצוה דשמחת יו״ט{{תוספת|א| והכי דיוק לשון המשנה דפ"א בשבת תנן וב"ה מתירין בכולן עם השמש. וגבי פסח תנן שם משלשלין את הפסח ע"ש עם חשיכה מבואר דעם השמש היינו לפני חשיכה שהוא בזמן מוקדם וזהו תוספת. ועם חשיכה הוא בלי תוספת. והיינו משום דצלית הפסח מצוה. ועוד תנן בפ"א לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה. וס"ל לרבא דדוקא בידו. אבל בבגדו שרי משום דאין גוזרין גזרה לגזרה. ואי׳ שם עוד בדי"ב תדר"י יוצא אדם בתפלין ע"ש עם חשיכה. ומפרש בגמ׳ הטעם משום דאסור בהה"ד. ותמהו הראשונים ז"ל הא בל"ז שרי משום דאין חיוב בנשיאת תפלין. ויישב הגר"א סי׳ רנ"ב דמשום דתני עם חשיכה וזה אפי׳ לרבא אסור. ומעתה תקשה אמאי באמת בחייט במחטו תנן סמוך לחשיכה ובתפלין עם חשיכה. אלא כדברינו דמחט שהוא רשות אסור לטלטל כלל עם חשיכה משום תוספת שבת. משא"כ תפלין שהוא מצוה ואין בזה תוספת. ואפיי מצוה דשבת עצמה שרי בזמן תוספת ומש"ה תנן בפ"ב דשבת ספק חשיכה ספק א"ח אין מעשרין כו׳ ואין מדליקין את הנרות. מבואר דדוקא בספק אסור אבל תוספת ליכא. והיינו משום דכל הני מצות הן וליכא בהן תוספת. וכמו בשול משום שמחת יו"ט דשרי בתוספת שבת. ומתיישב עוד הא דתנן בפ"א דשבת אין צולין כו׳ ואין נותנין פת לתנור ע"ש עם חשיכה אלא כדי שיקרמו פניה. והאי עם חשיכה מיותר ואין לו ביאור וכבר תמה בזה בתוי"ט. אבל לדברינו ניחא דיש אפיית פת לצורך חול והוא רשות. והי׳ אסור עם חשיכה שהוא זמן תוספת שבת אפי׳ בלי גזירה שמא יחתה ויש אפיית פת שאין לו מה יאכל בשבת וה"ז מצוה כמו הדלקת הנר. כמש"כ המג"א סי׳ רס"ג. ומש"ה אי לא גזרה שמא יחתה הי׳ רשאי לאפות אפי׳ עם חשיכה. וקמ"ל דאפי׳ זה האופן דשרי עם חשיכה משום שאין בזה תוספת. מכ"מ אסור משום גזרה שמא יחתה. ומיושב יפה כל מה שהקשה הגר"א באו"ח סי׳ רע"א על שיטת השו"ע. וע"ע מש"כ להלן מקרא ל"ב. ובפ׳ בהר כ"ה ד׳:}}: '''מקרא קדש.''' כל אופני משמעות מקרא קודש דיו״ט כשבא בחול כמש״כ לעיל יש ג״כ כשבא בשבת. רק ''' כל מלאכה לא תעשו.''' כמו שבת דכל השנה: '''בכל מושבותיכם.''' לפי הפשט הוא טעם על מה דשמחת יו״ט אינה דוחה שבת כמו כמה מצות שזמנן קבוע ודוחות אה״ש. או משום שנאמרו לפני הדבור כדאיתא ביבמות ד״ח ה״נ יו״ט כתיב בפ׳ בא הוא לבדו יעשה לכם. ופירש הכתוב הטעם משום דשבת שוה בכ״מ ביום השביעי. ויו״ט דתליא בקביעות החודש אינו ידוע במרחקים ממקום הקביעות וע״כ עושין שני ימים. וא״א לדחות שבת הקבוע בכל מושבותיכם. וזה הטעם איתא במסכת סוכה רפ״ד לענין גזרה דרבה דמשום דלא בקיאין בקביע דירחא גזרו על לולב ושופר שלא תדחה שבת. אלא דשם מיירי בדבר שאינו מלאכה מה״ת והפסוק נתן זה הטעם עצמו באיסור מלאכה מה״ת{{תוספת|ב|ובקידושין דל"ז אי׳ מושבות דכתב רחמנא גבי שבת ל"ל סד"א תיבעי קידוש כמועדות קמ"ל. ואינו מובן לכאורה הא מועדות ג"כ לא בעינן קידוש ב"ד אלא קידוש החודש לדעת יום קביעת המועד וזה לא שייך בשבת. והרשב"ם בב"ב דק"כ כ׳ בזה"ל אין מקדשין אחד בשבת להיות שביעי שלו שבת אלא לעולם יום שביעי שבת. וג"ז נראה דוחק דלמאי ניבעי ב"ד לקדש יום א׳ בשבת. ונראה דה"פ דבמועדות נקבע החודש כמו שנקבע עפ"י ראיית הלבנה ביהודה אע"ג שבכל העולם בא חידוש הלבנה בא"א. [וע׳ מס׳ ר"ה ד"כ ב׳ בפרש"י ותוס׳ ד"ה חצות] וס"ד דבשבת תלוי ג"כ בהתקדש היום ביהודה אע"ג שבכל העולם גולל אור מפני חשך בשעה אחרת קמ"ל שאינו תלוי בב"ד. והיינו שדקדק רש"י בזה"ל ולא נהוג קדוש אלא ביהודה כו׳ וצ"ל שאנו למדים קדושת יום המועד בזה משבת שאינו תלוי ביהודה אלא קביעת החודש ולא קדושת יום המועד:}}. ועי׳ להלן מקרא כ״ט מש״כ שם ועוד להלן כ״ה ט׳:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף