עריכת הדף "
העמק דבר/ויקרא/כג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כד == '''יהיה לכם שבתון.''' מכאן למדו חז״ל בשבת דכ״ד ובכ״מ דיו״ט עשה אע״ג דבגמ׳ הביאו שבתון עשה מכ״מ עיקר ההוכחה מדכתיב בר״ה יהיה לכם שבתון בלשון צווי. ומכאן למדנו בכל מועדי ה׳ דכתיב שבתון. [ונראה דאע״ג דרב אשי הוא שאמר דיו״ט הוי עשה ול״ת ואמוראי קמאי פליגי ע״ז מכל מקום בר״ה הכל מודים. כי סתמא דגמרא הוא במסכת ראש השנה דף ל״ב ב׳ ובזה מיושב קו׳ הטורי אבן על שיטת ר״ת יע״ש] זהו דרשת חז״ל. ועוד לאלוה מלין אמאי פירש הכתוב אזהרת עשה זו ביחוד בר״ה. עוד יש להבין הא דכתיב כאן זכרון תרועה ובאמת המצוה להריע בפועל כמו שכתוב בפ׳ מוספין יום תרועה. וא״כ מהו זכרון. עוד יש להבין מה זה פי׳ הכתוב תרועה והלא אין תרועה בלי תקיעה. אלא כ״ז רמז על ענין קדושת היום ומוראו. והנה בפ׳ בהעלתך כתיב וביום שמחתכם וגו׳ ותקעתם וגו׳ וכי תבאו מלחמה וגו׳ והרעתם וגו׳ והקבלה ידועה שאין תקיעה בלי תרועה ואין תרועה בלי תקיעה לפניה ולאחריה. אלא המקרא מרמז עיקר תכלית המצוה. דביום שמחה התכלית הוא התקיעה שהוא לשמחה. והתרועה בא לצרוף ובא להזכיר ולהתעורר לשמור עצמו שלא יהא אחרית שמחה תוגה כדאי׳ שלהי קידושין סקבא דשתא ריגלא. משא״כ ביום רעה של המלחמה וכדומה עיקרו התרועה והתקיעה באה עמו לצירוף שלא יתייאש מן התקוה והגאולה. ומעתה דכתיב בר״ה יום תרועה למדנו דראוי להתעורר בו התעוררות תרועה שהוא יום הדין ולא תרועה בלבד אלא זכרון תרועה שיהא נזכר שהוא יום תרועה ולא לחנם הוא זה. והיינו דאי׳ בר״ה דכ״ח בהא דאמר רבא התוקע לשיר יצא מ״ד התם אכול מצה א״ר והא אכל. אבל הכא זכרון תרועה כתיב והאי מתעסק בעלמא הוא. [ונוס׳ זו אינו כפרש״י לחלק בין מצה לשופר משום דמצה נהנה באכילתו משא״כ שופר אין בתקיעתו הנאה. ולא היה לפני פרש״י נוס׳ זו אלא כמו שהובא הנוס׳ בר״ן אבל הכא מתעסק בעלמא הוא] והכונה דלשון זכרון תרועה משמעו שיהא נזכר ענין התרועה ולא תוקע לשיר וקמ״ל שאינו לעיכובא. הא מיהא המצוה הוא שיהא נזכר תכלית המצוה באותו יום. וע״ז הקדים הכתוב יהיה לכם שבתון. ולפי משמעות הלשון הכונה תקחו לכם איזה שעה שבתון מכל מלאכה וענין רק לחשוב בענין היום שהוא זכרון תרועה. וזהו הבדל הלשון דבכל יו״ט כתיב שבתון דמשמעו כל היום הוא שבתון ממלאכת עבודה. אבל בר״ה כתיב יהיה לכם שבתון משמעו לקחת איזה שעה על שבתון מכל ענין{{תוספת|ד|ועדיין יש להבין ממה ששינה הכתוב בין פ׳ זו דכתיב זכרון תרועה בין פ׳ דמוספין דכתיב יום תרועה. אבל מתחלה יש לדעת דתרי דיני נידונים בר"ה. א׳ כל א׳ וא׳ בפ"ע על חיים ופרנסה כדכתיב כי חק לישראל הוא. וחק הוא מזוני וכאשר יבואר עוד במקרא ל"ד. ובזה הדין גם אוה"ע בכלל כדאיתא בר"ה דכ"ח אין לי אלא ישראל אוה"ע מנין ת"ל משפט לאלהי יעקב. ב׳ דבימים אלו יש מלחמת שרי אוה"ע עם כלל ישראל וכמו שנתבאר לעיל בפ׳ אחרי ט"ז פסוק ט"ז וכ"ט. והקב"ה בא לשכון כבוד בישראל וממליכים אותו בתפלת מלכיות זו"ש ויבואר ג"ז להלן מ"ג. ובזה אנו מנצחים את כח הדין על הכלל אם מעט אם הרבה. וענין שופר בר"ה כבר כ׳ הרמב"ם בהל׳ תשובה שבא לעורר לתשובה וזה אינו אלא לענין כל יחיד בפ"ע שאין בזה ענין מלחמה. אבל לעסק הכלל עם שרי אוה"ע לזה העיקר הוא תפלות מלכיות זו"ש. והרי הם כל"ז של ישראל כדאי׳ בירו׳ ברכות פ"ה מאן דנחית לפני התיבה אומרים לו קום קרב. היינו ללמדנו שהוא מענין קרב ומלחמה וביותר ביארנו בפ׳ ברכה בפסוק ברזל ונחשת מנעלך אשר תפלות הרבים המה חרב ומבצר של ישראל. וכמו בשעת מלחמה כתיב והרעתם בחצוצרות וגו׳ דמשמעו תפלה ג"כ כמש"כ הרמב"ם ריש הל׳ תענית והוכחנו הכי באותו מקרא ממקרא ביהושע. והחצוצרות באו לעורר התפלה כמו שמנהג להריע בשעת מלחמה. כך המצוה בר"ה. ומזה הטעם משונה מצות השופר ביחיד מאותה מצוה ברבים. דביחיד אין תק"ש בתוך התפלה שאינו למלחמה אלא להתעורר לתשובה משא"כ הצבור שהוא למלחמה. מעתה ביחיד אין נ"מ בין תקיעה לתרועה שהרי אין קול שופר אלא לסימן להתעורר משינה. אבל בצבור השופר בא לעורר התפלה ולזה מועיל ביחוד התרועה. אחר שכן יש לדעת שלא נשתוו צורך ישראל במדבר לצורך ישראל בא"י. דבמדבר הי׳ משה עומד בפרץ בשביל הכלל בכל שעה. ולא בא השופר אלא לעורר ישנים לכל אחד. וא"כ אינו אלא זכרון תרועה שיהא נזכר למה הוא מצוה לתקוע. משא"כ פ׳ מוספין שנאמרה סמוך לבואם לא"י ואחרי מות משה החל עניני הכלל ה"ז נדרש ליום תרועה להעיר תפלת הצבור: ויש להסביר עוד דמלכותא דרקיע כמלכותא דארעא. דדרך המלחמה ביום בוא המלך למחנה אע"ג שבא לצורך המלחמה שהוא עת צרה מכ"מ לכבודו הכל שמחים וממליכים אותו. ולמחר העסק הוא רק במלחמה. כך ביום ראשון של ר"ה אע"ג שהתחלת מלחמה הוא מכ"מ ישראל ממליכים אותו ית׳ ומש"ה כתיב תקעו בחודש שופר הרי לשון תקיעה שהוא לשמחה. והכי מרומז עוד בתורה דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם וגו׳. ואי׳ בסוכה דנ"ה כתיב חדשכם חסר וכתיב ובראשי. איזה חודש שיש לו שני ראשים הוי אומר שהוא ר"ה ר"ח תשרי. וכתיב ותקעתם. אלא שמכ"מ זכרון תרועה הוא והיינו בלב. משא"כ במעשה הזהיר עזרא הסופר אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו׳ כי קדוש היום לאדונינו וגו׳ כי חדות ה׳ היא מעוזכם כ"ז הוא ביום הראשון. אבל יום השני של ר"ה אע"ג שהוא מדעת תורה שבכתב לנהוג בכל א"י שני ימים מספק כמו שמבואר להלן כ"ה ט׳. מכ"מ אינו ספק בר"ח שהרי יוה"כ אינו אלא יום א׳ ונמנה מיום הראשון וכמש"כ שם בדיוק המקרא והיינו דתנן בעירובין פ"ג (לט.) רבי דוסא בן הרכינס אומר העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר החליצנו את יום ראש החודש הזה אם היום או למחר ולא אמר ר"ה. והוא משום דס"ל דר"ה קדושה אחת היא משום ספק משא"כ ר"ח. מעתה מדויק לשון המקרא דבמדבר שהיו הכל יודעים יום קביעות החודש. ולא נהגו ר"ה אלא יום א׳ מש"ה כתיב זכרון תרועה. דעיקרו הי׳ בתקיעה אבל פ׳ מוספין שמדבר בהיותם בא"י נוהגין בכל המדינה שני ימים. וביום השני הוא יום תרועה ממש כמו משל המלחמה. והיינו שכ׳ הרא"ש שלהי ר"ה בשם רב נוטרנאי גאון לחלק בין יום א׳ דר"ה לשני לענין תענית. ועכ"ז אמר המשורר ה׳ אורי וישעי. ופי׳ במ"ר אורי בר"ה וישעי ביוה"כ. היינו שהאיר עינינו במקראות דר"ה לדעת מה יעשה ישראל להיות נושע בה׳ ביוה"כ:}}:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף