עריכת הדף "
העמק דבר/דברים/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == ''' ויענך וירעיבך.''' עוד טעם ע״ז המשך הרב כי רצה הקב״ה להרגיל את ישראל בענוי זה שלא יהא מקור פרנסתם נראים בעיניהם. וגם אח״כ ''' המאכלך את המן אשר לא ידעת וגו׳''' הכל לתכלית ''' למען הודיעך כי לא על הלחם וגו׳.''' לפי הפשט תועלת ידיעה זו שתהי׳ כמה עתים שלא תהיה שום תקוה להשיג לחם וא״כ יאבדו כל תקוה לחיות על הארץ. ע״כ הקדים הקב״ה ליתן כח ועצמה להתפרנס מכל מוצא דבר ה׳ וזהו תועלת נפלא בימי הגלות. אמנם עוד נכלל בזה עוד כונה. דקרבנות נקראו לחם כדכתיב את קרבני לחמי לאשי ונתבאר במקומו שהודיע הקב״ה למשה דמוצא פרנסת ישראל בא״י בא ע״י זכות קרבנות שהוא עבודה המשביע לחם. והיה דעת ישראל נוטה שבזמן הגלות ואין לנו קרבנות תאבד מישראל תקוה וזכות מיוחד לפרנסה ח״ו. ע״כ האכילם מן במדבר מ׳ שנה. כדי שידעו דזה לא בא בזכות קרבנות שהרי לא היה שום קרבן ממן. כמו בא״י שבא בכורים משבעת המינין לברך מין את מינו כמבואר בתנחומא פ׳ תצוה. משא״כ במן. ובזה ידעו ישראל כי לא על הקרבנות לבד יחיה האדם ''' כי על כל מוצא פי ה׳ וגו׳''' נכלל בזה כמה ענינים כמו לשון ''' כל''' שסובל כמה דברים היינו שקידת התורה בכלל שמסיר עכ״פ מחלת הרעבון כמש״כ בתחלת סדרא זו ובס׳ שמות ט״ו כ״ז. וביחוד סדר קרבנות וקריאת הפ׳ שתקן משה במדבר ומבואר בשאלתות דר״א פ׳ נצבים שהיה אז כמו בגלות שידוע באגדה דתענית דכ״ז שאמר הקב״ה לא״א דסדר קרבנות יועיל כמו ההקרבה. ובמדבר היה כמו בגלות. גם נכלל במוצא פי ה׳ תפלה כמבואר בתנחומא פ׳ תבא דמשה רבינו ראה בהמ״ק חרב וקרבנות בטלים עמד והתקין ג׳ תפלות. ונכלל עוד ברכת הנהנין וכדאי׳ בברכות רפ״ו כל הנהנה מהעוה״ז בלי ברכה כאלו גוזל הקב״ה וכנ״י שנא׳ גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית חבר הוא לירבעם ב״נ שהשחית את ישראל מאביהם שבשמים. והביאור. משום שע״י ברכות הנהנין מתברך כל מין. והמונע מלברך גוזל השפעה שהקב״ה רוצה להשפיע וכ״י נצרכים לכך. וחבר הוא לירבעם שמנע קרבנות מישראל מקור השפעה אז{{תוספת|א|ובתהלים ס״ח אחר שהודיע דרך הפרנסה לישראל ע״י קרבנות כמש״כ בס׳ ויקרא כ״ב כ״ט. אמר עוד ה׳ יתן אומר המבשרות צבא רב. פי׳ עוד תהי׳ שעה שיהי׳ בטל הכנה זו שכונן ה׳ לפרנסת נחלתו ונלאה ויתן המקום ית׳ אומר. היינו תפלות וברכות אשר ישפיעו ברכה לצבא רב היינו לכל אוה״ע שישראל שרויין בקרבם. ואז יתברכו הכל בשביל ישראל כדאי׳ ביבמות דס״ג א׳ על פסוקים שבברכת אברהם דאפי׳ משפחות הדרות באדמה אפי׳ ספינות הבאות מגלי׳ לאספמיא אין מתברכין אלא בשביל ישראל ונתלות באומר שבפי ישראל. מלכי צבאות ידדון ידדון. שהם ישמחו יעלזו בשפע שמגעת באמת אך להם אבל מ״מ ונות בית תחלק שלל. ישראל שגרים בקרבם ומכונים בשם שכנים ונות בית גם המה יחלקו שלל שיהנו מברכות ארצם. אם תשכבון בין שפתים. מבאר היאך יגיע הנאה לישראל מברכות אוה״ע בארצם . ואמר דלא מיבעי במקום ובזמן שיהי׳ רשות לישראל להתאחז בארץ אפי׳ אם תשכבון בין שפתים. שלא יהי׳ להם רשות להיות באחזה בארץ אלא דרים על שפת השדות. ובמס׳ ב״ב דל״ו א׳ קרי להו מגודא דערודי ולבר. היינו קצות השדה שאינן ראוין לזריעה. זה נקרא בלשון הכתוב בין שפתים. מ״מ כנפי יונה נחפה בכסף. ידוע דעדת ישראל נמשלו ליונה כמו ששמו חז״ל בסנהדרין דצ״ה א׳ בפי אבישי ב״צ זה הרעיון והביאו זה המקרא וכאן נמשלו ביחוד לפי הענין לכנפי יונה. באשר טבע ישראל להיות סוחרים ועפים ממקום למקום. כמש״כ בס׳ בראשית ל״ד כ״א. ובזה הברכה ממציאים כסף מחיר התבואה הנותר מצורך יושבי הארץ והמה נחפים בכסף. ואברותיה. הוא משל לגדולי הסוחרים שהמה טסים למרחוק כמו האבר שבעוף שפורח למרחוק. המה נחפים בירקרק חרוץ שהוא הזהב. נמצא שביאר הנביא הליכות חיי ישראל בזמן שאינם בא״י הוא ע״י שהקב״ה יתן אומר המשפיע ברכה:}}. וכ״ז נכלל בדבר ה׳. ''' כי על כל מוצא פי ה׳.''' וכן אמר ה׳ מיד אחר הדברות בס׳ שמות כ׳ כ״ד בכל המקום אשר אזכיר וגו׳ ע״ש בביאורינו. ובשביל כ״ז זן הקב״ה במדבר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף