עריכת הדף "
הכתב והקבלה/שמות/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''עד שה חיים. ''' מלת חיים כאן קשה, שאין לומר שהוא תאר לשור חמור ושה, כי אין במאמר משור עד חמור עד שה קבוץ ועטוף שיפול עליו תאר הרבים, ודוחק לומר שמלת חיים הוא שם המקרה ומוסב על המצא תמצא הנאמר ברישא דקרא, כמ"ש רמ"ד בביאורו, ויהיה שיעורו תמצא חיים בידו, דהא מלת הגנבה בטעם מפסיק, ומלבד זה אין למלת חיים כאן מקום, לפי מה שלמדונו רז"ל שהגנב חייב בתשלומי כפל, אף שלא נמצאת הבהמה חיים ברשותו, כי אם מתה הבהמה מאליה או ששחטה הגנב ונתנבלה בידו או שהיה נוחר ומעקר חייב בתשלום כפל (כמבואר בסוגי' דפ' מרובה (בבא קמא ד' ע"ח), ורמב"ם פ"א מגנבה הי"ד ופ"ב ה"ח), א"כ מהו זה שאמר אם המצא וגו' עד שה חיים, דמשמע שלא חייבה כפל אלא בנמצאת חיים בידו ולא במתה; ובלאו כל אלה כיון שידענו דמדת כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים, ובין בדבר שאין בו רוח חיים, אם כן כל המאמר משור עד חמור עד שה חיים נראה כמיותר לגמרי, (כמו שהעירו רז"ל ר"פ מרובה). והנה במכילתא אמרו, אין תלמוד לומר חיים אלא להביא את החיה, דהואיל ומיעטה התורה שלא לחייב בתשלומי ד' וה' אלא בטבח ומכר שור ושה בלבד, ולא בשאר חיות, לכן ריבתה התורה כאן דבשאר החיות לחייבו כפל עכ"פ; גם מה שכתב במכילתא (והביאו רש"י) חיים שנים ישלם ולא ישלם לו מתים, אלא חיים או דמי חיים, הדברים אמתים להלכה, אבל פשטי' דקרא במאי מוקמי, כי מלת חיים מועמד באתנח, ואין לחברו במלת שנים הבא אחריו; לכן נראה לי אחרי שמצאנו בהרבה מקומות שיבא מאמר בתוך מאמר אחר לתוספת ביאור, ונקרא לבעלי הגיון מאמר המוסגר (פאראנטעזיס), והסימן לזה הוא כשיבא בסוף מאמר המוסגר טעם מפסיק יותר מאשר לפניו, כמו ויתן אל משה (ככלותו לדבר אתו בהר סיני) שני לוחות העדות, שהז"ק במלת סיני הוא מלך השני, והרביעי שבמלת משה אינו אלא מלך הרביעי, לכן כל המאמר "ככלותו לדבר אתו בהר סיני" הוא מאמר מוסגר, ומוסיף ביאור זמן נתינת שני הלוחות, וכן רק נשיכם וטפכם (ידעתי כי מקנה רב לכם) ישבו בעריכם, שהסגו"ל במלת ומקניכם הוא מפסיק קטן יותר מן האתנח שבמלת לכם, לכן כל המאמר שביניהם הוא מאמר מוסגר ומוסיף ביאור לסבת ישיבת הנשים הטף והמקנה בעריהם, וכן ויצא מלך סדם לקראתו (אחרי שובו מהכות) אל עמק שוה, וכן כאן שהמאמר משור עד חמור עד שה חיים מופסק באתנח, ומלת הגנבה שלפניו אינו אלא ברביעי, א"כ הוא מאמר מוסגר, וסגנון לשון המקרא כך הוא, אם המצא תמצא בידו הגנבה שנים ישלם (משור עד חמור עד שה חיים), והמאמר המוסגר הזה הוא מוסיף ביאור על תשלומי השנים, וירצה תשלומי הכפל יהיו כעין שגנב שהיו בחיי הבהמה, ולא אזלינן בתר שעת מציאת הגנבה בידו, שאע"ג שהיא עכשיו מתה לא ישלם דמי שתי בהמות מתות דזילו טובא אבל ישלם דמי שני שורים חיים, שני חמורים חיים דיוקרי טובא; והאריכה התורה לבאר הפרטים משור עד חמור עד שה, ולא בחרה בלשון קצרה ולומר שנים חיים ישלם, כי בא להורות שבתשלומי כפל אין הבדל בין שור לשה, אע"ג דיש הבדל ביניהם לתשלומי ד' וה', גם הוסיפה כאן מלת חמור, להודיע שבשאר הבהמות נוהג תשלומי כפל אע"ג שאינו נוהג בהם תשלומי ד' וה' בטבח ומכר, ומלשון המצא תמצא בידו ממילא משמע שלא טבח ושלא מכר, שלא טבח מן ואם המצא תמצא, דמשמעותו שהוא מצוי בידו ושלא טבחו, בידו שהוא ברשותו והיינו שלא מכר (וכמ"ש רש"י וע"ש רא"ם). ובד"ז הבינוהו רז"ל ג"כ במה שאמרו (ב"ק ס"ה) אחייה לקרן כעין שגנב, שאם היתה הבהמה בשעת גנבה שמינה ובשעת מציאה היא כחושה לא ישלם לו ב' בהמות כחושות אלא דמי ב' בהמות שמינות, ביארו מלת חיים דקרא לא בלבד על שלילת המיתה כ"א גם על ההוראה העצמית שבמלת חיים, דמצאנוהו להוראת הבריאות, כשיש הסכמה טובה בין חלקי ההרכבה לחזק ולגדל כח החיוני (געזונדהייט) כמו עד חיותם (יהושע ה') דתרגומו עד דאתסיאו, וכמו כי חיות הנה פי' הראב"ע כח חיים יש להם. הנה לפי רז"ל בין במכילתא בין בתלמוד, מלת חיים שבמקרא לא להורות על המצא הבהמה בחיותה, כ"א יורה על התשלומין המוזכר בסיפי' דקרא, והוא ע"ד שנתבאר דמאמר משור וגו' חיים הוא מאמר מוסגר, והוא מבאר אופני תשלומי השנים, ומוסכם עם הנגינה. ובחנם חשד הרמ"ד בביאורו לומר שדברי המכילתא מתנגדים לנגינה, ונהפוך הוא, ואין חילוק ג"כ בין המכילתא והתלמוד, ודלא כמו שחשב הרא"ם:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף