עריכת הדף "
הכתב והקבלה/שמות/יד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כב == '''ויבאו בתוך הים. ''' בכ"מ ישמש על ההולך בים לשון ירידה, כמו יורדי הים באניות וכדומה, וה"ל לומר גם כאן לשון וירדו, ואמר לשון ויבאו כמ"ש רנ"ו, כי לא היה בקיעת י"ס על דרך המפורסם, כי אם הפליא ה' לעשות שהתהום שהוא קרקעית הים שהמים שוכבים עליו הגביה ה' אותו מעט מעט ממקומו ונשא למעלה עד שנהיה במשוה אחד עם שפת הים, והחלק מן התהום שבא למעלה נעשה גריד ויבש, והוא היה דרך סלולה וטוב לעבור עליו, והנה בהנשא התהום למעלה ונהיה דרך סלולה בלי עמקים וגבוהים הוצרכו מי הים להבקע ולהחצות באשר התהוה ביניהם יבשה חדשה, וזה ענין טבעי; אמנם אלו היו נגרים כדרכם וכפי טבעיהם, ירוצון אל שארית הים מימין ומשמאל הדרך שנתחדש וכן לפנים ולאחור אל שפת הים, ע"כ הפליא הש"י לעשות שהמים שנגבהו ע"י התהום שצפו למעלה לא נסו לפנים ולאחור ולא לשארית הים כדרכם, אלא נחצו לשתים ונערמו זו על זו באויר משני צדי הדרך החדש, והיה זה ע"י רוח קדים שהוליך ה' בים כל הלילה, והרוח הנפלא הזה חצה את המים הנגבהים והעמידן לשני צדי הדרך כשני חומות גם עמדו על מצבן כל הלילה ואע"פ שמדרך המים להיות נוזלים קמו עמדו כמו נד ע"י רוח עזה; היוצא מכל זה שעיקר הנס היה בריאת הדרך החדש שגבה התהום למעלה, לא בקיעת המים, כי בהכרח הוכרחו המים להבקע, והפלא השני היה שהמים הנשאים חצה אותן רוח עזה והעמידן שלא יזלו כטבעיהן, ולכן נכתבה הבקיעה בלשון נפעל שנבקעו מאליהן, ועל עליית התהום למעלה אמר הכתוב קפאו תהומות בלב ים, מלת קפאו כמו צפי', מן הקופאים על שמריהם שצף על השמרים, ויצף הברזל תרגומו וקפא פרזלא, וכן מלת קפאו כמו קרישה ודבוק, מן וכגבינה תקפיאני, ע"כ בחר הכתוב במלה זו הכוללת בהוראה עליית התהום למעלה והיותו נקרש ונעשה גריד כיבשה; ולשון בלב ים היא השטח העליון מן הים, וראיה דרך אניה בלב ים, והאניות הולכות על השטח העליון מן הים השוה עם שפתו, ועד אותו השטח קפה התהום למעלה. וסמך לדברים אלה מברייתא דאבות דר"נ שאמר שם. ראב"י אומר קפה להם למעלה ועברו בו ישראל כדי שלא יצטערו, עכ"ד. ובמ"ר במדבר פ"ט, הקפה שלישו של ים שנאמ' קפאו תהומות בלב ים והלב שלישו של אדם והלכו בתוכו ביבשה, ואמר הפייטן באחרון ש"פ פנו כאן וכאן שליש רום מימות צעו הנותרים למדרס פעמות. דומה לזה ראיתי בשם הגר"א (בפי' לישעי' סי' ח') וז"ל. אילו היו מי ים סוף נכרתין לגמרי היה להם לישראל טורח גדול לירד לעמקה עד הקרקע, ואילו היו המים נשארים כמו שהן ומתייבשין היה ג"כ להם טורח לעלותו כי הים תלול באמצע וכהר גבוה, לכן הפליא הש"י חסדו ונפלאותיו בקע לפניהם גבהו של ים עד מקום שהיו המים שוים עם הארץ, ואותו החלק הגבוה בקע וגזר לגזרים כמין חומה מימינם ומשמאלם, אבל המים השוים עם פני הארץ נעשו כמין קרח ועליהם דרכו בני ישראל, וז"ש והים בקעת לפניהם היינו המים הגבוהים, ואח"כ ויעברו ביבשה, ובאותן המים עצמם את רודפיהם השלכת, וזהו ויבאו בנ"י בתוך הים ביאה ישרה ע"פ המים, ואמר ביבשה היינו על יבושת המים התחתונים, וירדפם מצרים וגו' אל תוך הים היינו נמי על יבושת המים תוך החומות, ויט משה ידו על הים וישב הים לאיתנו היינו המים הגבוהים אשר קמו כמו נד הגישו אחד לאחד, ולא נפרצו כל החומות כאחד, אלא החלק שהיה אחורי המצרים אחר בואם לתוך הים הוא ששב למקומו, לכן כשהפכו פניהם לנוס כתיב ומצרים נסים לקראתו, אבל החלק מחומות המים שהיה כנגד ישראל עדיין נצבו כמו נד, וז"ש עוד הפעם ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה, ואמר כאן ביבשה ואחר כך בתוך הים מפני שמסדר הנס הפך דרך מפלת מצרים ובמפלתם כתיב טבעו בים סוף היינו במים שלמטה מהם ואח"כ תהומות יכסימו היינו החומות שלמעלה שנצבו כמו נד קפאו תהומות וגומר, וכאשר ראו המצרים ששבו המים לאחוריהם הפכו שוב פניהם לנוס דרך הלכו גאולים, זה שאה"כ וישובו המים ויכסו, היינו המים שלפני המצרים דרך אחורי ישראל הם שבו גם כן לכסות, אבל למקום שהיו ישראל הולכים לא שבו המים, לכן כתיב אח"ז ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. ע"כ:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף