עריכת הדף "
הכתב והקבלה/ויקרא/טז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''בקרבתם וגו'. ''' מלת בקרבתם שם הפעל וה"א לקרבה אל המלאכה (ויקהל ל"ו) שבה תי"ו כמנהג ה"א הנקבה (ראב"ע), ובאמת ה"א במלת לקרבה היא נוספת וכן ה"א במלת לדבקה בו (עקב י"א כ"ב), ובנצבים (ל' כ'), וביהושע (כ"ב ה') היא נוספת, כמו שהעירו בעלי הלשון, אמנם לא אמרו טעם על תוספותם, ונ"ל למה שהעירותי (בוירא באוציאה נא, ובמקץ ושלחה, ובבשלח בתפול עליהם) על אות ה"א הנתלית בסוף הפעלים שהיא בא להורות על עשיית הפעולה בחפץ ורצון, ע"ש. ועתה ראיתי במכדרשב"י (ויגש דר"י) ואתה צויתה כתיב בה"א דמשמע דיוסף תבע להון, ע"ש. והוא מסכים מאד לכלל זה, שהה"א התלויה בסוף יורה על עשיית הפעולה בחפץ ורצון, ובמלת צויתה תבא הה"א להורות שהיתה הצווי מרצונו של יוסף שהוא מעצמו השתדל להשגת העגלות, דאל"כ דמצווי פרעה לבד שלח העגלות, לא היה בהם סימן ליעקב בעסק עגלה ערופה. ובתצוה (כ"ט ל"ה) כאשר צויתי אותכה והראוי אותך בלא ה"א, אמנם באה הה"א להורות על הצווי שהיתה מרצונו של משה ומאהבתו למשוח את אהרן אל הכהונה; והנה עצם דבקות ה' הוא דבקות הרצון בו באהבה לכן בכ"מ באה אות ה"א במלת לדבקה, וכן כל עסק מלאכת המשכן היה מרצון נפשם ובאהבה גמורה לכן תלה הה"א במלת לקרבה. והנה נדב ואביהוא מה שעשו לא היה רק מגודל השמחה והאהבה כמ"ש רבותינו בת"כ אף הם בשמחתם כיון שראו אש חדשה שירדה משמים ותאכל את העולה אמרו נוסיף אהבה על אהבה (עמ"ש בשמיני ותאכל על המזבח), ולהיות שקרבתם בזה היה מצד אהבה, לכן בא במלת בקרבתם התי"ו שהיא במקום הה"א להורות על פעולה הנעשה ברצון ואהבה; ועמ"ש בפנחס בוראיתה אותה. ודע דלהמפרשים חסר נשוא הדבור במקרא זה, שאינו מבואר מה דבר אל משה, ול"נ שאמר. בקרבתם לפני ה' וימותו. הוא נשוא הדבור, וטעמו אחרי שמתו שני בני אהרן היה דבר ה' אל משה להודיעו סבת מיתתם, והוא בעבור שנתקרבו אל ה' לכן מתו, הבי"ת שבקרבתם היא לייחס הסבה הגורמת, כמו איש בחטאו יומת, ר"ל בעבור חטאו, כן בקרבתם בעבור קרבתם, והוי"ו בוימותו כטעם לכן, כמו כי אהבך ה"א וברכך (דברים י"ג) יען אהבך לכן ברכך, בתום לבבך עשית זאת ואחשוך, כן וימותו כמו לכן מתו; ומצאתי לרמ"א שפי' כן, והוסיף לאמר, שהודיע ית' למשה שלא יעלה על דעתו שמתו להיותם רעים וחטאים לה', אבל בשביל קרבתם להיותם קרובים אל ה' מתו, כי מדקדק הקב"ה עם חסידיו ויקדש בם, וכמאמר משה הוא אשר דבר ה' בקרובי אקדש; ואחרי שייחד דבור בפ"ע אל הודעה זו בא לענין האזהרה אל אהרן וייחד לזה מאמר בפ"ע. וראיתי במכדרשב"י דף ס' שאמר, משה הוה מהרהר מאן גרם לון טעותא דא והוה עציב. מה כתי' וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן, ומה אמר לי' בקרבתם לפני ה' וימותו, ע"ש. מבואר כדברינו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף