עריכת הדף "
הכתב והקבלה/בראשית/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''עקב אשר שמעת בקלי. ''' כבר אמר בתחלת הדבור יען אשר עשית, ומה לו לחזור עוד הפעם לתת סבה לנתינת הברכה? ואפשר לומר בזה למ"ש המפרשים כי גם מתחלה כשאמר הוא ית' העלהו שם לעולה, לא היה רצון ה' שישחוט את בנו, דא"כ איך ישנה את דבורו אח"כ לאמר אל תשלח, והשנוי נמנע בחיקו ית', אבל לא צוה אותו רק בלשון והעלהו שם לעולה, ולשון זה סובל שני פירושים, כי לפעמים יבוא לשון ציוי ואין המכוון בו לעשותו באמת, רק שיתגולל וישתדל לעשי', כמו (ירמיה ל"ה) והשקית אותם יין, וזהו המכוון אצלו ית' באמרו והעלהו, לא שירצה עשייתו בפועל רק שיתגולל ויתעסק בהעלות העולה, וכן במלת לעולה יש לכווין בו שתי פנים כי לפעמים ישמש הלמ"ד על הפעול כמו והעלהו לעולה תחת בנו, ולפעמים שמוש הלמ"ד מלת תחת כמו ותהי להם הלבנה לאבן, והיתה כוונתו ית' להעלהו תחת העולה ר"ל יהיה חשוב כקרבן עולה. והכוונה האלקות היתה לנסות בו את אברהם אם יחשוב בלבו שרצון ה' היא לעשות את יצחק עולה ממש כליל לפניו, ויסכים ע"ז בכל לבבו ובכל נפשו מיראתו מלעבור על מצות אלהיו ויעקוד את יצחק על גבי המזבח וישלח את ידו לשחוט ברצוי מופלג, ואף שלבסוף ימנעהו מן העשייה בפועל לשחטו ירצה לפניו כאלו נקרב עולה, כי אחר כוונת הלב הן הן הדברים, הנה דבר לו דברים הסובלים שני הפירושים, הקב"ה יכוין בו האמת להקל, ואברהם יוכל להבין בו להחמיר על עצמו (יעוין בדברי המפרשים); ואברהם בשמעו את דברי ה' הסובלים שתי כוונות מתחלפות, מצד אהבתו הגדולה בחר לעשות הפועל הנפלא הזה עפ"י הכוונה להחמיר עליו, עז"א כאן והתברכו וגו', עקב אשר שמעת בקולי, ר"ל חוץ מן השכר שהקדמתי לך על עשיית הדבר ועל הבלתי חשיכה והיא ברך אברכך וגו' עד ויירש זרעך את שער אויביו, חוץ מזה אייחד לך ברכה בפ"ע והיא והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי, ר"ל עקב ששמעת דברי שהם סובלים שתי כוונות מתחלפות להקל ולהחמיר ואתה בחרת מה שיש בו חומרה שכרך יהיה והתברכו וגו'. - וטעם הנחת שם עקב על השכר כ' המפרשים בעבור שהוא בא בסוף המעשה כמו שהעקב בסוף הגוף, וכמוהו נקרא השכר אחרית כמו אם יש אחרית (רש"י תהלים י"ט), ויש לו חבר בלשון המשנה בעקבות משיח; ורוו"ה אמר שטעם עקב בלשון עברי כטעם בשביל בלשון תלמודי, ושניהם מענין אחד, כי שביל ענינו מסלת הולכי הרגל (פוססשטייג), וכן עקב נופל על פסת הרגל ועל המסלה (פוססטאפפע, שפור), כמ"ש רש"י אצל והוא יגוד עקב, ולכן בכ"מ שהענין הוא כדמות דרך המביא אל הענין האחר נופל עליו לשון עקב ולשון בשביל, וכן מצדיקי רשע עקב שוחד, בשביל שחד. ומזה שפיר סמכו רבותינו (יומא כ"ח) לומר שקיים אברהם אבינו אפילו ערובי תחומין שנאמר עקב אשר שמע אברהם, כי קנייתו ע"י הליכה ומרויח הליכת אלפים אמה. (וגרסה זו נכונה דלא כגרסה בתלמוד שלנו עירובי תבשילין, כן הגי' הגאון מהור"ז ווילנא בשם תשובת רשב"א סי' צ"ד, ע' תו"א ח"ב ד"כ):
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף