עריכת הדף "
הכתב והקבלה/במדבר/יט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יז == '''ונתן עליו מים חיים. ''' לרז"ל הנותן מים על האפר פסולים, וכן הלכה; לכאורה יראה מפשטות לשון המקרא היפך דבריהם אלה (ע' רמב"ם מזה), ולכוון את הדברים יחד יראה, דמלשון המקרא אינו מוכרח לומר שיתן המים על האפר, כי דבר לח הנשפך על דבר לח או על דבר אבקי כמו קמח ואפר, אין הלח ינוח על מה שתחתיו, אבל מתערב עמו ומתאחד בחלקיו הפנימיים, ולזה לא שייך לומר לשון נתן מים על מים על אפר על קמח, אבל יתכן לומר לתוך אל או תוך, כמו בתוך מים ישימו (יחזקאל כ״ו:י״ב), הברזל נפל אל המים (מלכים ב ו׳:ה׳) וישלך אל המים, ומה שנאמר במנחת סלת ויצקת עלי' שמן, הנה שם באמת לא היתה היציקה בעודו קמח סלת כ"א אחר שהיתה הסלת כבר בלול בשמן כמבואר שם ונעשה כגוש, שפיר שייך בי' לשון ויצקת עליו, אמנם דם שמסבת שמנותו הוא צף על המים שתחתיו אמר בו (שם ל"ד) דם וגו' על המים, הנה מדלא אמר פה ונתן תוכו אלא עליו, נראה שאין מאמר זה מוסב על נתינת ושפיכת המים באפר שבתחלת הנתינה, כי אין זה נתינה עליו כ"א נתינה אל תוכו (אם שיש לכוון במלת עליו גם ענין התוך), ואין המקרא מדבר כ"א משאיבת המים ומלואו מן המעיין אל הכלי, שאסור לממלא להסיח דעתו ממנו בעת שאיבתו, לכן אין למלאות לו ולאיש אחר או לשני בני אדם יחד, כי א"א לכוון דעת לשני דברים כאחד בלתי היסח הדעת (ערמב"ם פ"ו מפרה ושם פ"ז ה"ג בדברי הראב"ד), ולזה מלת ונתן היא מן הפעלים המתמצעים בין הפועל והמתפעל, וכאלו אמר יהא נתון (והזכרתי מפעל כזה למעלה בוישאלו ממצרים), והיינו ע"י שאיבה ומלוי, או שהוא פעל סתמי, ומלת עליו מוסב על לטמא המוזכר בקרא, ופי' בשבילי, כמו על בית ישראל ועל עם ה' וגו', וטעם המקרא לפי"ז שמים הנובעים יהיו נתונים אל הכלי בכוונת דעת הממלא על הטמא, לבל יסיח דעתו ממנו (זיינעטוועגען זאָלל וואססער געגעבען זיין); אמנם ממשמעות לשון המקרא ידענו ג"כ דאחר שנותן האפר על המים יערבם כ"כ עד שיחזיר המים שתחתיו עליו (ע' תמורה י"ב ב') והרלב"ג אמר ונתן עליו, ונתן בעבורו (כטעם על שאול ועל בית הדמים), ומזה מתחייב שתהי' נתינתו המים החיים אל הכלי בעבור תכלית שינתן בהם אפר החטאת, עכ"ד. הנה לדבריו מלת עליו מוסב על העפר, עכ"פ המקרא מבואר עד דמפשטי' אין סתירה לדרז"ל. ואח"כ הראני חד מחכמים שכדברי פירשו התוס' (ביומא מ"ג ד"ה הכל כשרים). ותמהו על דבריהם גדולי המחברים ה"ה הרב הגדול בעל תשובת חכ"צ בסי' קנ"ד, ובתוי"ט מ"ה פ"א דתמורה, ומהרש"א בסוטה ט"ז, וכולם פה אחד צווחו דאשתמיט להו לרז"ל בעלי התוס' תלמוד ערוך דסוטה, שפי' עליו לערבן, והניחו בצ"ע; ועפר אני תחת כפות רגלי הגדולים האלה, ולא אדע מקום תמיהתם, שאף שידעו גם ידעו רז"ל בעה"ת מדברי התלמוד דסוטה הנ"ל, בכל זאת לא ננעלה הדלת לפרש פשוטו של מקרא בדרך שאינו סותר את הדרש, וכבר ידענו ההבדל שבין פירוש הסותר את הדרש ובין פירוש הנוטה מן הדרש, והדבר מוכרח מעדות חכמי התלמוד אשר יאמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו בכ"מ, וראי' מוכרחת לזה תראה בכי תצא בקרא דלא יומתו אבות על בנים: '''מים חיים. ''' ת"א מי מבוע לפי שהמים הנובעים מן הארץ הם מתנענעים ומתפשטים תמיד לכן נקראו חיים, אבל מי בור ומקוה עומדים כמתים בלתי תנועה. ולא אמר לשון קצרה מי מעין (כמו מעין ובור מקוה מים), כי יש מעין שמימיו נובעים אבל הם מרים או מלוחים וכיוצא מן הטעמים הרעים הנמצאים בקצת המימות, ולשלול קדוש מי חטאת במי מעין כזה אמר מים חיים כלומר מים נובעים שהם גם בריאים וערבים, כי מלת חיים ישמש על קיום הדבר ובריאותו, כמו הבשר החי, וימרחו על השחין ויחי, עד חיותם, ואמר לשון רפואה על המתקת מים רעים ומלוחים (מלכים ב ב׳:כ״א) רפאתי למים, ונרפאו המים (יחזקאל מ״ז:ח׳), והמים המרים והמלוחים נקראו בלשון משנה מים המוכים (מקואות פ"א) כלומר מים שיש בהם מכה וחולי, ובלשון ערבי המים המעופשים נקראו מים מתים. והנה במלת חיים נכלל ג"כ שלילת הבשול (ראָה), כמו ולא יקחו ממך בשר מבושל כ"א חי (שמואל א ב׳:ט״ו). ודע דלשון מים חיים נאמר גם בטבילת הזב (מצורע ט"ו י"ג) ורחץ במים חיים, וכן בטהרת מצורע (שם י"ד ה') אל כלי חרש אל מים חיים, ועל שלשתן תנן במתני' (פ"ח דפרה מ"ט) המים המוכים פסולים לזבים ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת, ואלו הן המים המוכים המלוחים והפושרים והמים המכזבים. והנה הר"ש שם מדקדק מנלן דמלוחים ופושרין פסולין, ונדחק לומר משום שם לווי, ולפי המבואר פסול כל אלה מבואר מלשון התורה. (וערמב"ם בפי' ספ"א דמקואות):
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף