עריכת הדף "
הון עשיר/ברכות/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''בשחר'''. תימא לי, דבק"ש דכתיב בקרא, נקט התנא שחרין. וערבית דלא כתיב בקרא, ובברכות דלא כתיבי בקרא, נקט שחר וערב הכתוב בקרא. וכן בתפילות דלא כתיב בקרא זמן חיובם, נקט שחר וערב, דתנן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כז/א|רפ"ד]]}} תפלת השחר עד חצות תפלת הערב אין לה קבע. ואין בידי לומר אלא דנקט התנא לישנא דרבנן בדאוריית', ולישנא דאוריית' בדרבנן, לרמוז דלעולם צריך לכלול מדת יום שהיא תורה שבכתב, במדת לילה שהיא תורה שבעל פה, כאשר הוכחתי מהמדרש שהבאתי בפירוש השיר, להודיענו דאין לתורה שבע"פ עמידה, כי אם על ידי תורה שבכתב, המביאה ראיה לדבריה, וא"א ליכנס בפירוש התורה שבכתב, כי אם על ידי התור' שבעל פה הפותחת פתח בביאורה: '''בשחר מברך'''. למאן דס"ל דפתח התנא בק"ש דערבית ברישא משום דיליף מברייתו של עולם, הכא פתח בשחרית משום דקאי ביה, ש"ס דף ב' ע"א. ולמאן דס"ל דממקרא דק"ש יליף, דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#ז|דברים ו, ז]]}} בשכבך ובקומך, י"ל דהואיל וזמן אחת מהברכו' שלפני ק"ש ראויה להאמר בזמן השכיבה, וזו היא אהבת עולם, כדמשמע בש"ס דף י"א ע"ב, וכן כתב רש"י התם {{ממ|ד"ה אי אמרת וכו'}} בפירוש, וכמו כן יהיה באהבת עולם דערבית, ואפילו מעריב ערבים אפשר דיכול לומר קודם הלילה, ולא דמי ליוצר אור דאין אור בלילה, משא"כ ערב, דמקרי ערב מכי נטי שמשא למערב, כדאיתא בזהר פ' שמות {{ממ|דף כא.}}, משום הכי בהקדים התנא בברכות שחר לערב, הוא הולך על פי דרכו אשר התחיל בה ביסוד הכתוב דכתיב בק"ש, אשר ברכות אלו עליו נאמרו, בשכבך ובקומך, דהטעם שכתב התי"ט בשם התוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#ליתני|דף ב. ד"ה ליתני דשחרית]]}} דבברכות סמיך אתמיד דקדים בקר לערב, לא ניחא כל כך, דיש להקשות דמאי אולמיה דקרא דתמיד, להפוך סדר המקרא דק"ש, בברכותיו שעליו נתקנו, ולא על התפלה שכנגד התמיד. א"נ י"ל על פי הירושלמי {{ממ|ה"ה ט.}} דאמר, דשבע ברכות אלו נתקנו על שבע ביום הללתיך, דמשום הכי פתח בהם בשחר על שם היום הנזכר בקרא: '''שתים לפניה'''. לשון הר"ב יוצר אור ואהבה, ע"כ. ובשתים שלפניה דערבית כתב, מעריב ערבים ואהבת עולם, ע"כ. ואין לטעות ולומר דבשחרית מספקא ליה אי אמרינן אהבה רבה או אהבת עולם, ומשום הכי לא פירש דבריו, ובערבית פסיקא ליה. דלפי דברי התוספות שכתב על הא דאיתא בש"ס {{ממ|דף יא: ושם ד"ה ורבנן אמרי}} תניא נמי הכי אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה, ורבנן אמרי אהבת עולם וכו'. הלכך תקינו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם, עכ"ל. משמע דבין אדשחרית בין אדערבית פליגי. דאי לא פליגי אלא אדשחרית, ודערבית כ"ע סל"הו אהבת עולם, מה הועילו בתקנתם, הלא בשחרית דבו פליגי באמרם אהבה רבה לא עבדינן אלא כחד מינייהו, ואין תקנת ערבית הפך לדשחרית מועלת לאידך דבה כ"ע מודו, אלא ודאי דבתרויהו פליגי, ומ"ש הר"ב בדשחרית אהבה לבד, ובדערבית אהבת עולם, הוא משום דס"ל כבעלי התוספות, ואהבה הוא מופרד מרבה ומשום הכי לא הוצרך לומר רבה, ואהבת הוא סמוך לעולם ומשום הכי הוצרך לומר אף עולם. ומ"מ אחר הדקדוק היטב מצאנו וראינו שאין הלכה כפסק זה מכמה טעמים, חדא דרבנן אינון אמרי אהבת עולם והלכה כרבים, והמקרא שהביאו ראיה לדבריהם מסייע להו דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/לא#ב|ירמיה לא, ב]]}} אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד, ומאותו הפסוק עצמו יש לדייק נגד התוספות ולומר בשחרית אהבת עולם, שהרי כתיב בו על כן משכתיך חסד, וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/צב#ג|תהלים צב, ג]]}} להגיד בבקר חסדך. ואע"ג דבש"ס התם {{ממ|[[בבלי/ברכות/יא/ב|דף יא:]]}} גרסינן אח"כ באותו ענין דאמר להם הממונה, כמה פעמים אהבה רבה, אין לתמוה שהרי רב יהודה אמר שמואל הוא דאמר הכי בריש שמעתין, והוא הוא דשקיל וטרי בסיפא דשמעתין, ועל דבריו קא שקלו וטרו. ומדאמרינן אהבת עולם בשחרית, כ"ש דאמרינן הכי בערבית ולא אהבה רבה, שהרי על דרך האמת אהבה רבה היא במדרגה יותר עליונה מאהבת עולם, וק"ש דערבית היא במדרגה תחתונה יותר מק"ש דשחרית. ועוד לפי פשטא דתלמודא פלוגתייהו לא קאי אלא אשחרית, שהרי הזכיר יוצר אור, והדר אמר ואידך מאי היא, וכל אותה סוגיא לא איירי אלא בברכה שניה שלפניה בשחרית ע"ש, ומזה משמע דבערבית ליכא פלוגתא אלא כ"ע מודו בה דאמרינן אהבת עולם, משום דהיא במדרגה פחותה מדשחרית כמ"ש, א"כ אפוא צ"ל אף בשחרית אהבת עולם, והכי מבואר בזהר {{ממ|עי' זוהר ויקהל רב: פקודי רס:, אולם עי"ש ואתחנן רסג:}} וכן כתוב בכתבי הארי זלה"ה שכך ראוי לומר ולא אהבה רבה. ועיין במ"ש בהקדמתי הנקראת עולם קטן בספרי משנת חסידים, ותמצא טעם נכון על פלוגתא זו וכיוצא בה, מפני מה אנו חייבים לעשות כדברי התנא או האמורא האחד ולא כדברי השני, אע"פי שאלו ואלו דברי אלהים חיים: '''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. מקום שאמרו להאריך מצאתי כאן ואיני רשאי לקצר, והוא שהר"ב והרמב"ם פירשו, דארוכה ר"ל פותחת בברוך, וקצרה דאינה פותחת, ואשתים שלפניה בשחרית ודערבית קאי. ולכאורה הדין עמהם, דקתני סיפא מקום שאמרו להאריך וכו' לחתום וכו' ש"מ דלהאריך ר"ל לפתוח, אבל כשנדקדק היטב יש להקשות עליהם, חדא מ"ט קרא התנא לברכה הפותחת בברוך ארוכה, ולאינה פותחת קצרה, משא"כ בחתימה דפירש לחתום אינו רשאי וכו', שהרי מהירושלמי {{ממ|סוף ה"ה יא.}} והביאו התי"ט, אמר ר' יודן מטבע קצר פותח בברוך ואינו חותם מטבע ארוך פותח וחותם, ע"כ. משמע דדוקא על החתימה נקראת הברכה ארוכה או קצרה. ויש לתמוה על הכ"מ {{ממ|ק"ש פ"א ה"ה}} והביאו התי"ט, שכתב בכח אותו הירושלמי דהרמב"ם מפרש להאריך ולקצר דמתניתין על הפתיחה ועל החתימה. דא"כ הוא, הא תו למה לי, סיפא לחתום אינו רשאי וכו', הלא כלל הכל בלהאריך אינו רשאי וכו'. ועוד קשה דבתוספתא פ"ק דברכות בפירוש תנא שארוכה וקצרה פירושה כמשמעה שהברכה ארוכה או קצרה, ואין פירושה לא פתיחה ולא חתימה וכן פירשה רש"י ז"ל. ועוד קשה לפירושם ז"ל, מ"ט לא כלל התנא כל הברכות באמור שנים ארוכות, והשאר קצרות. '''והנה''' רש"י ז"ל {{ממ|דף יא. ד"ה אחת ארוכה}} פירשה על דרך התוספתא וכתב דאשתים שלאחריה קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. וטעמו נ"ל משום דמנייהו סליק, אבל אף לפירושו ז"ל יש להקשות מאי טעמא לא הזכיר התנא אלא מטבע שתים אלו. ועוד פירושו נופל במה שהקשו עליו בעלי התוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/יא/א#אחת|שם ד"ה אחת ארוכה]]}} כמה קשיות, ע"ש. ועוד יש לי להקשות, מ"ט הזכיר התנא לחתום אינו רשאי וכו' ולא הזכיר דין הפתיחה. ור"ת פירש {{ממ|שם}} דאחת ארוכה ואחת קצרה, דר"ל בין שתהיה ארוכה כלומר שיאריך בה, בין שתהיה קצרה, וקאי אאמת ואמונה לבד, דלמ"ד שצריך להזכיר מצות ציצית בלילה, צריך לאומרה במטבע ארוך כמו שאנו אומרים אותה, ולמ"ד שאין צריך להזכיר אומרים אותה במטבע קצר, כדאיתא בפ' היה קורא דף י"ד ע"ב, ויהיה פירוש המשנה כך, בין שתהיה אמת ואמונה ארוכה, בין שתהיה קצרה, אין אנו יכולין לשנות בה, דבמקום שאמרו להאריך אינו רשאי וכו', כל זה היה אפשר לפרש לדברי ר"ת, שכתב דקאי אאמת ואמונה לבד. אבל כשנדקדק היטב אף זה אינו נכון, חדא דלית הלכתא אלא כאחד משתי הדעות, ואי מתניתין דלא כהלכתא לעולם אמת ואמונה קצרה, ואי הוי כהלכתא לעולם היא ארוכה, ואין זה דרך התנא להרכיב בבא אחת דמתניתין אתרי רכשי. ועוד אף לדידיה קשיא מ"ט הזכיר התנא לחתום אינו רשאי וכו', ולא הזכיר דין הפתיחה. ומדברי רבינו יונה {{ממ|דף ה: מדה"ר}} משמע דלא גרסינן בתוספו' דקאי אאמת ואמונה לבד, אלא אכל ברכות קאי שאם ירצה יאריך בהם ואם ירצה יקצר בהם, וכתב עוד רבינו יונה דמקום שאמרו להאריך וכו' מלתא באנפי נפשא היא, דאסר התנא לשנות מטבע ארוך למטבע קצר או איפכא, משום דלחתום אינו רשאי וכו' ואם ישנה מטבע ארוך למטבע קצר נמצא שאינו חותם בו, מה שלא היה כן אם היה אומרו במטבע ארוך שהיה חותם בו, כדאמרינן לעיל בשם ר' יודן דהמטבע קצר פותח בברוך ואינו חותם, ולא כן מטבע ארוך שפותח וחותם. וצ"ל שמה שהתיר התנא ברישא באמרו אחת ארוכה ואחת קצרה שיכול להאריך ולקצר, היינו בענין שלא ישנה הברכה ממטבע ארוך למטבע קצר או איפכא, שלא יצטרך לשנות החתימה בשביל אותו האריכות או הקיצור, וליכא לישב לישנא דמתניתין על פי פירושא דרבינו יונה, באמור דאחת ארוכה ואחת קצרה לא קאי אברכות דלעיל, אלא ה"פ אחת שתהיה הברכה איזו ברכה שתהיה ארוכה שתיקנוה רז"ל במטבע ארוך, ואחת שתהיה קצרה שתיקנוה במטבע קצר, אין לשנותה מהמטבע, וזה הוא במקום שאמרו להאריך אינו רשאי וכו', וכן איפכא, וטעמא משום דלחתום אינו רשאי וכו', וכן איפכא, כמ"ש בשם רבינו יונה. דא"כ אחת ארוכה ואחת קצרה הוא מיותר, והיה יכול התנא להתחיל במקום שאמרו וכו'. ויהיה מה שיהיה, נפקא מינה דכל שאין האריכות או הקיצור רב שיצטרך לשנות בעדו החתימה, שרשאי להאריך או לקצר לעת הצורך, ולא מקרי משנה ממטבע שטבעו חכמים, דזיל בתר טעמא. ומ"מ אינו נכון לעשות כן כי אם בשעת הדחק דילמא אתי למטעי, דכל ברכות אשר תקנום במשקל ומספר, הם מדוקדקים על פי שרשם העליון: '''בלילות'''. נקט ליה לשון רבים כנגד כל ימי שהוא לשון רבים. דבו זיכא בן זומא לחכמים. או אפשר לומר, דהואיל וכל לילה היא חלוקה לשתי לילות, כדאיתא בזהר {{ממ|עי' זוהר תרומה קלא.}} דעד חצי לילה נקראת ליל, ומחצות לילה ואילך נקראת לילה, ולפעמים אדם הולך לישן אחר חצי לילה, וקי"ל דאעפ"י שקרא אדם ק"ש בבה"כ מצוה לקרותו על מטתו, קמ"ל דאף באותו ק"ש יזכור יציאת מצרים, והוא בקרותו כלו, ואף פרשת ציצית, כי כן ראוי לעשות על דרך האמת: '''כבן שבעים שנה'''. כתב האר"י בספר הגלגולים שבאותו העת נשלמו שנותיו שחסרים ממנו בגלגול ראשון, לכן היה אז כבן ע' שנה שימי שנותיו היו ע' שנה והבן, עכ"ל. ובזה גם תיבת כבן מדוייקת דהיו לו י"ח שנה באותו היום, כדאיתא בש"ס {{ממ|[[בבלי/ברכות/כח/א|ברכות כח.]]}}, והיה נראה כאילו היו לו עוד נ"ב שנה, שבין הכל הם שבעים. עוד י"ל דרמז לנו שהוא היה עזרא, כמ"ש בכתבי האר"י ז"ל {{ממ|עיין בס' גלגולי נשמות לרמ"ע מפאנו אות א' ס"ד}}. אשר היה באותם שבעים שנה של גלות בבל, ואעפ"כ לא זכה כו', עד שדרשה בן זומא וכו': '''כל ימי חייך הלילות'''. דס"ל דמשמעותא דכל ימי, ר"ל כל היום, דהיינו עם הלילה, וכל ימיו: '''להביא'''. מרבויא דכל, שאין במשמעות הכתוב ימות המשיח: {{שולי הגליון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף