עריכת הדף "
הגדה של פסח (מעשה נסים)/מגיד/כמה מעלות טובות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</div> {{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''מעשה נסים'''}}}} ---- {{הועלה אוטומטית}} </noinclude> '''אלו הוציאנו כו' ולא כו' שפטים דיינו.''' נראה בהא דחשיב עשיית בהם שפטים לטובה לנו הוא מטעם שכתבו בפסקא דעבדים היינו דבעשותו שפטים ניכר ונתברר היותנו בני אל חי א"א שוב למדת הדין לקטרג אף שיש ח"ו חיוב כליה משום חילול כבודו יתברך כטענה משה בשעת עשיית העגל. '''ולא עשה באלהיהם דיינו.''' הא דחשיב עשיית שפטים באלהיהם לנו לטובה אף שעדיין נשאר כל אלהי העמים ומה תועלת יש לנו בהבטל אלהי מצרים. נראה דכתב הרמב"ן בפ' לך (והביאותיו לעיל בפסקא דבאותות זה המטה) דכל מעשה אבות היה פועל דמיון לעתיד בכדי שיתקיים כן לעתיד וכן היה כל הדברים שנעשו בגאולת מצרים פועל דמיון לעתיד וכן היה העשיית שפטים באלהיהם פועל דמיון שיתקיים לעתיד שיכלה כל הסטרא דמסאבותא וכל הרע ולא ישאר רק טוב. '''ולא הרג בכוריהם דיינו.''' הא דחשוב הריגת בכורים לטובה יותר מכל המכות שהוכו מצרים היא משום דבהריגת בכורות ניכר שהיה על ידי סיבה ראשונה ולא על ידי מלאך כי הוא המבחין בין טפה של בכור ולא בלתו. '''ולא נתן לנו את ממונם.''' הא דחשיב נתינת ממונם לטובה אף שבש"ס אמרו על הקרא דבר נא באזני העם אין נא אלא לשון בקשה וכו' משמע שלא התאוו ישראל כלל לכך מטעם כיון שהלכו אחריו במדבר אשר אין מקום זרע וסחורה וממון למה להם מכל מקום חשבה לטובה להיות סימן ופועל דמיון לימות המשיח שהוא קודם העוה"ב אשר תחת הנחושת יביאו כסף. וכמו שאמר שמואל שאין בין העוה"ז לימות המשיח רק שעבוד מלכיות ואז יהיה נתינת ממונם טובה גדולה. '''ולא קרע לנו את הים דיינו.''' בכאן הקשה הרב בעל מעשה ה' הא קריעת הים הוכרח להצלת ישראל וא"ל כמ"ש מהרי"א דהיה אפשרות להציל בענין אחר דז"א דא"כ מה טובה הוא לנו במה שהצלנו ע"י קריעת ים ולא בדבר אחר. ונראה דחשבה לטובה כיון שבקריעת הים ניכר אלהותו על ידינו לכל העולם שבהבקע הים נתבקעו כל המים שבעולם וניכר אלהותו לכל העולם על ידינו. '''ולא ספק צרכנו במדבר.''' הא דחשיב לטובה סיפק צרכינו במדבר. אף שהוא המספיק צרכינו וצרכו כל העולם מעולם ועד עולם. ואף מכין מזון לכל בריותיו מקרני ראמים ועד ביצי כנים. נראה כי היותנו במדבר הוא טובה גדולה לנו בהיות כי מחמת היותנו במדבר ולא היה על מי להשען רק שהיה עינינו מיחלות בכל יום ויום להקב"ה והורגל לנפשינו כי אין ליחל בלתי לה' לבדו ועי"ז נזדככו בזיכוך גדול. '''ולא האכילנו את המן.''' שע"י אכילת המן שהוא מאכל של מלאכי השרת היה הזיכוך יותר גדול עד שנעשינו ראוים לקבלת התורה. '''את השבת דיינו.''' חשיב שבת טובה בפ"ע כי שקולה שבת ככל התורה. והרב '''בעל [[הגדה של פסח (מעשי ה')/{{כאן}}#|מעשה ה']]''' כתב אלו הדברים היה מוכרחים שיהיה ניכר אלוקותו על ידינו. משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לו עבדו לתת לו מלכות על עיר אחד. לא היה לו מלבושי מלכות נתן לי. לא היה לו סוסים נתן לו. לא היה לו עבדים נתן לו. לא היה לו טכסיסי מלוכה נתן לו ספר ללמוד ממנו טכסיסי מלכות. לא היה לו בית מלכות נתן לו. כשבא העבד לשבחו אומר אם לא היה נותן לי עבדים כלום הייתי מולך. ואם לא היה נותן לי מלבושי מלכות כלום הייתי מולך. וכן אם לא היה נותן לי בית מלכות. כן הוא מאמרינו אליו יתברך אם הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים רק שהיה ממציא לנו חן בעיני פרעה כלום היה דיינו להשיג השלימות שיתפרסם אלהותו ע"י וכן כולם כי הקירוב להר סיני ונתינת התורה והשב והכנסת לארץ ישראל ובית המקדש כולם היו מוכרחים להשגת השלימות. ואמרו דיינו הוא בלשון תימה כאילו אמר כלום דיינו והוא דחוק לפענ"ד. '''על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת.''' הדקדוק מבואר שאמר כפולה ומכופלת. אמנם לפמ"ש לעיל שכל הדברים שנעשו בגאולת מצרים הן פועל דמיון שיתקיים בכפל בגאולה העתידה שיבא במהרה וגאולת מצרים הוא שורש לכל הגאולות הדברים כפשטן שבמצרים היה טובה כפולה ומכופלת הוא למקום עלינו שבזה שעשה לנו במצרים יוכפל הדבר לאין תכלית בגאולה העתידה ע"י פועל דמיון שעשה במצרים וכעין שכתב הרמב"ן הבאתיו לעיל. <noinclude>{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף