הגדה של פסח (מרבה לספר)/מגיד/ויוציאנו ה'

הגדה של פסח || הגדה של פסח (מרבה לספר)     ונצעק אל ה' • עשרת המכות

ונצעק אל ה' • עשרת המכות ‏מעבר לתחתית הדף לנוסח ההגדה דפים מקושרים צור דיון על קטע זה לדיון כללי על קטע ההגדה הנוכחי

הגדה של פסח מפרשי ההגדה אחרית לשלום אפוד בד חכמת מנוח כוס אליהו מעשה נסים מרבה לספר עיון תפילה קמחא דאבשונא רבי טעבעלה באנדי שבלי הלקט

הגדה של פסח   מגיד

וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים:

וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְיָ:

וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ:

וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַים אֲנִי וְלֹא שָׂרָף:

וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ:

אֲנִי יְיָ אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר:

בְּיָד חֲזָקָה זוֹ הַדֶּבֶר כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר הִנֵּה יַד יְיָ הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד:

וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה זוֹ הַחֶרֶב כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָיִם:

וּבְמוֹרָא גָּדוֹל זוֹ גִלּוּי שְׁכִינָה כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדוֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ:

וּבְאֹתוֹת זֶה הַמַּטֶּה כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתוֹת:

וּבְמֹפְתִים זֶה הַדָּם כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:

---

---

מרבה לספר

---

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויוציאנו ה' ממצרים וכו'. כי למעלה מזכיר חמשה מיני ענוים וירעו אותנו וכו' ויענונו זה קושי השיעבוד בפרך. ענינו זו פרישות ד"א. עמלינו אלו הבנים. לחצנו זו הדחק. נגד זה מזכיר ה' מיני גאולה יד חזקה. זרוע נטוי'. מורה גדול. אותות ומופתים:

לא על ידי מלאך וכו'. המבוכה בזה התעוררו כל המפורשים הלא כתיב ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף. הרי"א כ' דקאי על המצרים שלא יכלו לבא אל בתי יהודי' להנקם בשראו שאכלו כצלוי' תועבתיהן ע"ש לזה קשה הוא כבר נעשה גם זה בעשור לחודש כדאי' במדר' שקשרו בכרעי מטה ואמרו שרוצי' לשחוט אלוהיהן. ובעל מ"ה מפרש שה' הנגוף כל מצרי' בניגף החולי. אבל לא מתו רק הבכורי' ובזה מיישב הפסוקי' (אי' בשמו' רבה פ' י"ז וז"ל ועבר ה' לנגוף את מצרי'. י"א על ידי מלאך. וי"א הקב"ה בעצמו. ומהו שאמר לנגוף מלמד שאף המעוברת שהיו ראוי לילד הפילו ומתו האימהות והמשחית יצא וחיבל כל מה שמצא ואין לנגוף אלא עוברות שנ' ונגפו אשה הרה עכ"ל ונר' דרצה ליישב לי"א קמ"א דהיאך נאמר ע"י מלאך נעשה הא כתי' ועבר ה' וזהו שאמר המבר' שהקשה לי"א ראשון. ומהו שאמ' לנגוף ותי' דמה שיצא כבר הי' ע"י משחי' ובתוך מעי אמו הי' ע"י הקב"ה ומיוש' תמי' של המפורשי'. אמנם למ"ד דהכל נעשה ע"י הקב"ה צ"ל כמ"ש ועיין). וגם זה מהלחץ זו הדחק דהא בעל הגדה דורש שכל מכה הי' של ארבע או חמש מכו' שנ' ישלח חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעי'. ולדברי בעל מ"ה לא הי' זה בבכורי' רק בפשוטי'. אמנם בס' פענח רז"א תי' דבכורי' עצמם לא הי' נעשה ע"י שום ברי' כדכתיב והכתי כל בכור. אבל גדול שבבית במקום שאין בכור נעשה ע"י שלוחים ומלאכי רעים עכ"ל. ולענ"ד יש לפרש דוודאי הבכורים הטמאים שהן היו תועבת מצרים אין מן הראוי שימותו ע"י הקב"ה בעצמו אשרי האיש שמת בנשיקה. מה לערל וטמא ליגע בו יד רם ונשא קדוש ונורא שמו. רק הקב"ה בעצמו הי' מכה להם אבל המשחיתים הם המיתו אחריו כדכתי' והכתי כל בכור לשון הכאה בעלמא. כי הוא המבחין בין טפה לטפה. אבל המלאכי רעים המיתו והרגו הבכורים. ובזה נר' לבאר הפסוקים בתהלים סי' ע"ט ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים. יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם. והייתם לדבר הסגיר. ויך כל בכור במצרים. ראשית אונים באהלי חם עכ"ל הכתובים. ויש להבין מהו לשון יפלס נתיב. ותו לא חשך ממות הוא אך למותר. ומה שאמר וחייתם לדבר הסגיר ועוד בראשון אמר מות ואח"כ אמר לדבר. ואף קשה מאי לשון הסגיר דמשמע ע"י אחרים. וגם זאת מה ויך כל בכור. והוסיף עוד ראשית אונים דגם זה הוא בכורים:

ולדברינו יונעם דמתחילה אמר ישלח בם וכו' מלאכי רעים וקשה הא לא הי' ע"י מלאך או שליח רק הקב"ה בעצמו כדכתיב ועברתי בארץ מצרים והכתי כל בכור. לזה בא הכתוב לפרש יפלס נתיב לאפו כלומר הקב"ה בעצמו לא הרגם והמיתם רק הכה לבכורים בהכאה לראות נתיבות המשפט לאפו מי המה הבכורי' ואפ"ה לא חשך ממות נפשם וחייתם כלו' בעודם בחייהם וחייתם בם לדבר הסגיר למלאכי רעים. אך קשה למה בא הקב"ה בעצמו לזה קאמר ויך כל בכור בארץ מצרי' ראשי' אוני' באהלי חם שבני חם הם אוהבי ושטופי זימה הנם. ואין ברי' יכולה להבחין בין טיפה לטיפה דאפי' בכור מאב נלקה וזה לא ידעו המלאכים וק"ל:

ועברתי בארץ וכו' ולא מלאך וכו' ולא שרף וכו' ולא שליח וכו' אני הוא ולא אחר. הנה הכוונה ולא שליח קשה קצת. והנר' כי בעת ההיא הי' עשר לחודש בשבת וא"כ חל ט"ו בחמישי בשבת ובחצות הלילה ממש הי' מכות בכורים. ולפי הסדר מזלו' שצ"ם חנכ"ל. והתחלת הלילות כצנ"ש חל"ם נמצא תחילת ליל ה' הוא ממשלת חמה. ותחילת חצו' לילה הוא ממשל' מאדי' וידוע דממשלתו על שפיכ' דם והרג רב דמי מלחמה. וא"כ הוי עלה על הרעיון שהמי' בכוכב הרע הזה את הבכורי' כי הוא השליח לשפיכ' דם בעול'. לכך אמ' אני ולא השליח. כי כוכב זה שליח הוא תמיד להריג' העול' השפל. אני ולא אחר. כי יש דיעות נפסדות עדיין בין עובדי מזלות והכושיים וכן הי' בימים קדמונים שאמרו ששתי רשויות הן פועל טוב ופועל רע לכך אמר הקב"ה אני ממית ומחי' מחצתי ואני ארפא שהכל ביד אחד אמיתי ולהיות הקב"ה רוצה להראות זאת לישראל עמו ולעיני עמים הי' גילוי השכינה להכות הבכורים ולפסוח על בתי ישראל. ומפני זה הקב"ה בכבודו ובעצמו עשה כל אלה. ונתן טעם למה לא ע"י מלאך או שרף או שליח ומפרש אני הוא ולא אחר:

ועברתי בארץ מצרים וכו' והכתי כל בכור בארץ מצרים. האי בארץ מצרים הראשון אך למותיר. וראה מצאתי כתוב בשם קבלת רוקח וז"ל כשירד ריבון כל העולמי' בתוך מצרי'. ירדו עמו תשעים אלפים רבבות מלאכי חבלה. מהם מלאכי אש. ומהם מלאכי ברד ומהם מלאכי רתת ורתת וחלחלה אוחז' למי שרואה אות'. אמרו לפניו רבש"ע הלא מלך ב"ו שבראת בעולמך. כשהוא יורד למלחמה. שריו ועבדיו מקיפין אותו כדי שלא ימצא צער בגופו. ואתה ממ"ה הקב"ה דיו שאנחנו עבדיך. והם בני בריתך נרד ונעשה נקמה במצרים. אמר להם הניחו לי שאין דעתי נתקררה עד שארוד אני בעצמי ואעשה נקמה במצרי' ביד חזקה עכ"ל וזה מרומז בארץ בר"ת באו אלפים רבבות צ. ודם ר"ת ברד. אש. רתת צ מצרים. ואפ"ה והכתי כל בכור בעצמי. ולכך נקט אני ולא מלאך דהיינו מלאכי ברד. אני ולא שרף דהיינו מלאכי אש. אני הוא ולא שליח. היינו מלאכי רתת. רק הקב"ה בעצמו. ועיין בפענח רז"א פ' בשלח טעם למספר זה:

ביד חזקה זו הדבר וכו'. הנה הספקו' הנופלי' בפסקא הללו כבר נודע בס' הרי"א וס' מע"ה ולא מן הצורך להעתיקם. רק אכתוב מה שנר' בעיני. כי קשה לבעל המגיד הא כל מכה נקרא אצבע. וכדכתיב גבי כינים אצבע אלקים היא וכן לקמן בפלוגת' דר"א ורי"ג ור"ע. א"כ למה כתב יד חזקה. לכך דרשו על דבר דהקרא קראו יד דכתיב ויד ה' הויה במקנך כי יד אחד הוא ה' אצבעו' ובאשר שמכת דבר הוא מכה חמשי' מפני זה קראו יד. ובפרט שהי' על חמשה מיני בהמה וכמו שאכתוב לקמן בפסקא ועל הים מהו אומר ע"ש:

ובזרוע נטוי' זו החרב וכו'. וכתבו דזהו מורה על יד השני דהוא מכה עשירית מכת בכורות. ולמדו מג"ש נטוי' נטוי' דהי' דוד המלך רואה את מלאך המות אצל גורן ארוונה. ואע"ג דכתי' אני ה' ולא מלאך וכו' כבר כתבתי לעיל שהקב"ה לא המית הבכורים רק בהנאה בעלמא ומלאכי רעים הם המיתו אותם ועל ידיהם יצאה נשמתם. וכבר ידוע שבשעת מגיפה על הרוב נרא' המלאך המות בחוצו' וברחובות. וזרוע כולל נמי חמשה מכות אחרו' וקאמר לשון זרוע כי אינו דומה מי שמכה ביד בלא הרמת זרוע למי שמכה ביד בהרמת זרוע נטוי'. ומכת בכורות קשה מכל המכות לכן אמר זרוע ויד לכולל' עשר מכו'. או דנאמ' בזרוע נטוי' דהקב"ה הי' מורה למלאך בזרוע נטוי' איזהו הבכור שימו' על ידי מלאך. וי"מ זו החרב שהרגו הבכורי לאבותיהם כשלא רצו לשלחם לישראל דקשה למגיד. למה לא יש רמז בתורה במה שהרגו הבכורי' למצרים יותר ממה שנהרגו הבכורים. לזה מתרץ דזרוע נטוי' רמז על החרב שממי' את חבירו ויליף לה מגזרה שוה:

ובמורא גדול זו גילוי שכינה. אמ' לשון גילוי שהקב"ה בעצמו הי' מגלה מי המה הבכורים מאב או מאם שהוא יודע במסתרים כדכתיב היסתר איש במסתרים ואני לא אראנו. ובסיבה זו נכנס מורא גדול בלב כל אד' לבלתי תחטאו בסתר אם אדם עובר עבירה בסתר הקב"ה מפרסמו בגלוי וזה מורא גדול זו גילוי השכינה שמגלה מה שבמסתרים או די"ל במורא גדול זה גילוי שכניה על הים כדכתיב זה אלי ואנוהו יותר ראתה שפחה על הים ממה שראה יחזקאל וכו' והרי"א כ' שגילוי שכינה נעשה ע"י שנעשה שפטים בכל אלקי מצרים ע"ש:

ובאותות זה המטה וכו' אע"ג דהמטה לא מכה עצמו רק כלי לעשו' בו את המכו'. ונר' דאי' במדרש שכל עשר מכות היו חקוקו' על המט' והרמב"ן בפ' וארא כ' בש' המד' דהי' חקוק על המט' בר"ת דצ"ך עד"ש באח"ב וכ"ה בילקוט דף נ"ד ע"ב המטה משקל מ' סאה ושל סנפירין הי' וחקוק עליו בר"ת דצ"ך וכו' ובדף נ"ג ע"ד אית' שהי' המטה מדבר לפני ישראל ע"ש והטעם שלא יאמרו שח"ו אין יכולת ביד ה' להוציאם ממצרים אם לא שעשה למצרים עשר מכות. ובאמת אמר הקב"ה למשה אני הכבדתי את לבו למען שתי אותותי אלה בקרבו. והראי' דהא כל אלה עשר מכות חקוקות על המטה וה' התעולל במצרי'. ובאשר שגם בקיע' הים נעשה ע"י מטה דכתיב הרם את מטך ונטה על הים ובקעיהו מפני זה מזכיר האותות לבסוף לאחר העשר מכות:

ובמופתים זה הדם וכו'. ר"ל שהרבה מופתים חלוקים נעשה עם דם כי במכות דם ישראל ומצרים שותין יחד מכוס אחד זה שותה דם וזה שותה מים ועיין בזה במדרש שממכת דם העשירו בני ישראל ודם הי' תחיל' מכות מצרים ואפשר דגם היאור כשלקה ונעשה דם הי' מרתיח ומעלה אבעבועות כמו סיר רותח ומעלה עשן לכך אמר דם ואש ותמרו' עשן וגם בסוף שהרגו הבכורי' לאבותיהם וגם מיתת בכורי' הי' אפשר ע"י נליזת דם ואז החולאים החדים שהי' העשן יוצא מפיה'. וגם בקיעת הים כשנטבעו המצרים בים סוף הי' הדם זב מגופ' ומביא ראי' מפסוק דיואל סי' ג' דם ואש ותמרות עשן וזה הי' כשבאו המצרים בתוך הים כדכתיב וישקף ה' אל המחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים וכתיב ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי ענן והחושך ויאר את הלילה. ומפני זה כתיב במופתים לשון רבים וגם לבסוף כי מכת הדם הי' תחילת וסוף כל המכות. וכן מכות בכורות כתיב בו לא ישמע אליכם פרעה למען רבו' מופתי בארץ מצרים ופרשי' מכת בכורות וקריעת ים סוף ולנער את מצרים. ועיקר דרשת המגיד מדכתיב תחילה יד חזקה זרוע נטוי' מורא גדול לשון יחיד ואח"כ ובאותות ומופתים לשון רבים על זה אמר המגיד דבר אחר. ואע"ג דהאי קרא כתיב לעתיד י"ל כמו דאי' במדרש דכל עשר מכו' יהי' נמי לעתיד אי' בי"ר דף פ"א ע"ג בש' פסיק' אות לזמן כענין למחר יהי' אות הזה. ומופת לאלתר כענין שנ' תנו לכם מופת ע"ש לכן דרשו אותות זה המטה שהי' חקוק בו כל יוד מכו' שיהיו לאחר זמן. ומופתים זה הדם מכה ראשונה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף

·