עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/קעו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כג == ואין אחד יכול ליטול חלק לא בקרן כו' נראה שלמד כן מדגרסינן בהמקבל כו' [עיין תחילת הגמרא בב"ח] אי א"ל הב לי פלגא דרווחא א"ל רווחא לקרנא משתעבד ואי אמר ליה הב לי פלגא רווחאי וקרנאי א"ל עיסקא לבהדי הדדי משתעבד ואי א"ל נפלוג הכל ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך א"ל לא מזלא דבי תרי עדיף וכתב הרא"ש ז"ל בי תרי דעבוד עיסקא שני קבלנים שקבלו עיסקא מב"ה בשותפות שיסחרו בה עד זמן פלוני לריוח וא"ל חד לחבריה כו' דינא הוא דמעכב ואזיל ומפרש טעמא דאי א"ל פלגא רווחא הב לי ונשא ונתן בקרן עד הומן נימא ליה רווחא לקרנא משתעבד למלאות חסרון הקרן ושמא לא יהיה לך למלאות החסרון ויחזור עלי ואי אמר ליה הב לי פלגא קרנא א"ל עיסקא להדדי משתעבד ואי אפסיד חלקי חלקך משועבד למלאותו ואי א"ל הב לי פלגא דידי ואי מטי לך פסידא דרינא עמך אמר ליה מזלא דבי תרי עדיף עכ"ל הרא"ש וביאור דבריו הוא דכל חלק ריוח אינו משועבד אלא לקרן שלו ומש"ה דוקא בתחילה אמר אתה תרצה שנחלוק הריוח והקרן כולו ישאר בחברותא אם נפסיד בהקרן לא ישאר לך למלאות חצי קרנך אבל כשאמר נפלוג גם הקרן ואני אסלק את הנותן בחצי קרני שוב ל"מ למימר הריוח שלך נשתעבד גם לחלק קרן שלי שאם אפסיד ממנו אמלא אותו מריוח שלך דלזה אינו משועבד לו כמ"ש ומש"ה השיב לו עיסקא להדדי משועבדים דכיון דקבלנו מתחילה כל העיסקא יחד שני החלוקים משועבדים זה לזה שאם אפסיד בחלקי ד"מ ך' זהובים משועבד חלקך ליטול ממנו החצי וכאילו נפסד מכולו ך' זהובים ומש"ה לא כתב הרא"ש בהאי בבא ואי אמר נפלוג רווחא וקרנא כו' כל' הגמרא אלא קרן לבד משום דס"ל דהגמרא בהאי בבא לא נקטה רווחא אלא אגב הקרן כי אמה שאמר לו תחילה רווחא להקרן משועבד א"ל נפלוג הקרן ואין לך לדאוג שיחזור עליך בהיות שאין הקרן כולו בידך ואני אסלקנו ממה שבידו וכשזה חזר וטוען דדינא אותו חצי הפסד בהדך שוב אין לו להתנצל כ"א לומר מזלא דבי תרי עדיף וק"ל. (ורש"י פירשו בע"א דר"ל שנמלא מהריוח שיעלה מהריוח או מחלק הקרן שנתעסק בו ובו נמלא החסרון. ובחידושים נתתי עוד טעם למה שינה הרא"ש בפירושו ע"ש). וכתבו התוס' ז"ל מזלא דבי תרי עדיף בכולהו הומ"ל הכי כו' וכ"כ הרא"ש וסמ"ג. הרי לך דלפי המסקנא לא צריכא לטעמים הראשונים אלא לעולם כל שבא לחלוק חבירו מעכב עליו ואומר מזלא דבי תרי עדיף וסובר הרמב"ם דמה"ט ודאי ה"ה לשנים שנשתתפו ומן קצוב שכל עוד שלא כלה הזמן שנשתתפו מתחילה עליו יכול כ"א לעכב על חבירו מלחלוק (וכמו שסיים רבינו בטעמו בהדיא ז"ל דתרי מרויחים יותר מהאחד) ורבא נקט דעבדו עיסקא כו' אפשר דמשום דמיניה איירי התם לעיל מיניה א"נ למידק מיניה דוקא תרי דעבדו עיסקא דינא הכי אבל לא בחד שקיבל עיסקא וכמ"ש בסמוך וכ"כ בהג"מ פ"ה מה' שותפין בשם התוס' וזהו תוכן לשונם כתבו התוס' הא דאמרינן בפ"ב דב"מ דף ל"א רב ספרא פליג ליה בלא דעתא דאיסור מיירי כשהגיע זמן מכירת הסחורה וגם השותפות דאילו לא הגיע זמן המכר או שלא נשלם זמן השותפות עדיין הא אמרי' בפרק המקבל הנהו בי תרי דעבוד עיסקא ואמר חד לחבריה תא נפלוג כו' ואף שבתוס' שלנו ליתא לדיבור זה מ"מ מהימן עלינו הג"מ דכ"כ בעלי התוס' וגם דעת הרמב"ם הוא מילתא דמסתבר ומסתמא ל"פ תוס' עליה לדינא ואפילו בר פלוגתיה הראב"ד ס"ל כוותיה כמש"ר סל"ג גם המרדכי פרק מי שהיה נשוי כתב כללו של דבר אין השותף יכול לכוף שותף חבירו קודם הזמן כל זמן שלא שינה התנאי שביניהם ועיין עוד בסמוך ובב"י כתב אדברי רבינו כו' ע"ש שהאריך ורצה להוכיח מתוס' והרא"ש דשני שותפין יכולים לחזור בתוך הזמן וגם הביא ל' נ"י שכ"כ וכתב ב"י לבסוף וז"ל ותמיהני ארבינו שכתב דברי הרמב"ם סתם ולא כתב שהרא"ש חולק עליו עכ"ל ב"י. ואני תמה על תמיהתו דב"י כי אף שהנ"י מדמה שותפין לפועלים ושכירים וכבר כתבתי בר"ס זה דגם הרשב"א וריב"ש בעלי סברא זו וגם מהרי"ק כתב כן בשם הראב"ד לפי מה שמצא כ"כ בתשובתו כמ"ש ברה"ס מ"מ הלא מסיק מהרי"ק שם וכתב דאין סברא לדמותן יחד ושי"ל דאותה [תשובה] לא לגמרי השוה אותן דיש טעמא רבה לחלק דבשלמא פועל שנשכר לב"ה אי אמרת דל"מ הדר ביה א"כ הוה ליה כעבדו של ב"ה וב"ה נעשה כרבו וכתיב כי לי וגו' אבל גבי שותפים כי היכי דהאי משתעבד להאי ה"נ האי משתעבד להאי ואין לאחד רשות על חבירו יותר ממה שיש לחבירו עליו אפשר דבכה"ג לא שייך כי לי וגו' (ואע"ג שלגבי הנותן גם תרי שקבלו עיסקא יכולים לחזוד היינו משום דלגביה ודאי פועלים הם אבל זה כנגד זה אין לו דין פועל וא"י לחזור בלא דעת חבירו. שוב מצאתי כדברי בסמ"ג עשין פ"ב שכתב דברים אלו ע"ש) ע"ש במהרי"ק דף קנ"ח ע"ד וכן מוכח מדברי התוס' והרא"ש והמרדכי הנ"ל דס"ל דשותפים ותרי מקבלים אינם דומים לפועלים ושכירים שהרי כתבו שלא נקט האי מאן דמקבל עיסקא כו' משום דהמקבל יכול לחזור דומה לפיעלים (דשבועה) כו' נלמד מינה דבי תרי אין להם דין פועלים ובשיטתם הולך ג"כ רבינו ונפלאתי על הב"י שהוא עצמו הביא תשובת מהרי"ק הנ"ל בר"ס זה ובתוכה מבואר כפול ומשולש ומוכח דהני רבוותא הנ"ל ס"ל דאין מדמין שותפין לפועל וא"כ מאי תמיהתו על רבינו ועלה דעתי שהרא"ש והתוס' ס"ל שהם דומים גם ברה"ס כתבתי והוכחתי מדברי רבינו והרמב"ם דס"ל דשותפין אינן יכולים לחזור. ועוד תמה אני על ב"י דלדבריו דס"ל כאן דיחיד שקיבל עיסקא יכול לחזור בו גם שותפין יכולין לחזור וה בזה א"כ דברי רבינו סתרי אהדדי שכאן כתב דברי הרמב"ם סתמא וכן בסל"ג הביא דברי הראב"ד דס"ל כהרמב"ם ובסכ"ח כתב האי דינא שכתבו התוס' שהמקבל יכול לחזור ש"מ דס"ל לרבינו דב' שותפים כב' שקבלו עיסקא דמי ומטעם שכתבתי גם משמע שם דלית דפליג ביה. שוב מצאתי בד"מ שתמה על ב"י בהך תמיהא בתרייתא וכתב ז"ל וא"כ ע"כ צריכים לחלק דדוקא התקבל עיסקא יכול לחזור דהוה כפועל אבל ב' שותפים כ"א נותן לחבריו והוה כנותן עיסקא דל"מ הדר ביה עכ"ל. ועוד היה נ"ל טעם אחר לחלק ביניהם דכיון ששניהם עוסקים אין שם עבד לשום א' והכל עולה בקנה א' ודוק. ולכאורה יש לתמוה מ"ט דנ"י וסייעתו הנ"ל דמ"ש תרי שקבלו עיסקא מתרי שותפי שיש להם זמן קבוע אי חשבינן לסתם שותפין פועלים ומצי לחזור בה גם מקבלי עיסקא פועלים הם ויחזרו בהם ואי אזלת בתר טעמא דמזלא דבי תרי עדיף גם בשותפים איכא ה"ט ונראה דה"ט דאע"ג שהם בעצמם יכולים לחזור נגד הנותן כדין פועלים מ"מ יכול כ"א לעכב מטעם דמצי למימר כיון דהאי עיסקא ממון אחרים שקבלנו מאחר לעסוק בז עד זמן פ' וליתן לו חלקו מהריוח אף שבידי לחזור בי בתוך הזמן ולהחזיר לו מעותיו כדין הפועל מ"מ איני רוצה לשקר בדיבורי ואיני רוצה שיהיה תרעומתו עלי דזימנא אחרינא כשאצטרך לא ירצה עוד להשתתף עמי וליתן לי עיסקא ואם נחלוק ואשא ואתן לבדי במעות העיסקא עיסקא להדדי כו' וכנ"ל (וכמ"ש משא"כ בשותפין דלא שייך ה"ט) וז"ש רש"י ז"ל א"ל עיסקא להדדי משתעבד ואם נחלוק שמא אני אפסיד בסחורה שאקנה שהרי קבלתי אני להתעסק ג"כ עד אותו הזמן ע"כ. הרי לך דתלה טעמא שאינו רוצה לחזור בקבלת עיסקא הוא מפני שאומר אני רוצה לעמוד בדיבורי ובנ"י ור"ן כתבו ל' רש"י בעינו אחר זה בפירושם וקצרו כאן וסמכו אמ"ש אח"כ וק"ל. ואף שגם הרא"ש כתב בזה בל' רש"י שכתב ז"ל נרווח בה עד זמן שקבענו לב"ה כו' אין להקשות לפי מ"ש דגם הרא"ש ס"ל דאין חילוק בין שותפים לתרי שקבלו עיסקא למה נקט הוא ה"ט ללא צורך די"ל ודאי גם לשיטתו עכ"צ לה"ט משום דאל"כ איך אמר רבא בתחילת דינא דמעכב עליה משום דרווחא לקרנא משתעבד ומ"ט הוא זה הא יכול למיהדר העיסקא לבעליו לכן כתב דמצי למימר שניחא לי שנרויח בה עד זמן שקבענו לב"ה כדי שאעמוד בדיבורי אבל ודאי לפי מאי דמסיק רבא מזלא דבי תרי עדיף לא צריכא תו לה"ט דניחא ליה לעמוד בדיבוריה דבלא"ה יכול לעכב ולמימר אני רוצה להרויח ומזלא דבי תרי עדיף וכיון שבתחילה נשתתפנו עד זמן המוזכר בשטר איני רוצה לחלוק וה"ה לשאר שותפים וקבעו זמן לשותפותם וכנ"ל אבל מ"מ לשיטת נ"י והרשב"א הנ"ל ניחא דלא הוצרך לפרש טעמא למה אינם יכולין לחזור מקבלי העיסקא דהא מבואר הטעם ממילא וכמ"ש ודוק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף