עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/יד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == בד"א כשידוע שיש לו תביעה על הנתבע כו' עד אין שום א' יכול לכוף את חבירו נראה שלמד כן מדברי הרא"ש ר"פ ז"ב אהא דא"ר אלעזר כופין אותו ודן בעירו כר עד ה"מ היכא דא"ל לוה כו' (עבפ"ר שם תמצא ל' הגמ') כתב ז"ל וקשה דבפ' הגוזל בתרא משמע דאפי' לוה מצי כייף לילך למקום הוועד גבי אין מקבלין עדות אלא בפני בע"ד וקאמר אפי' פתחו ליה בדינא מצי נתבע למימר לב"ד הגדול קאזלינא וי"ל דהתם איירי ששניהם תובעין זה את זה א"נ הא דאמר אבל לוה כופין אותו ודן בעירו היינו דוקא בידוע שזה לוה וזה מלוה כגון שמודה מקצת א"נ טוען פרעתי אבל אם אמר להד"ם לא שייך כאן עבד לוה לאיש מלוה ועוד נראה דב"ד הגדול ובית הוועד תרי מילי נינהו דמקום הוועד מקום קבוץ חכמים והכא בשמעתין משמע מתוך פי' ר"ת דב"ד הגדול היינו נשיא שבא"י כי פי' ר"ת הא דשלחו ליה למר עוקבא אי ציית ואי לא השיאהו ויראה פנינו בטבריא לא בעי למימר ואי לא ציית שלא תוכלו לכופו דכ"ש שלא יוכל הנשיא לכופו דבני בבל רודין במקל ובא"י מחוקק אלא ה"פ ואי לא ציית דאמר לב"ד הגדול קאזלינא אלמא אפילו ראש הגולה שבבבל אינו מקרי ב"ד הגדול הילכך למקום הוועד שאין שם אלא קבוץ חכמים עבד לוה לאיש מלוה וכופין אותו והולך למקום הוועד אבל נתבע לא מצי כייף לתובע לילך למקום הוועד והוא דידיע דאית ליה תביעה גביה כגון דהודה מקצת או טוען פרעתי אבל לב"ד הגדול אפילו נתבע מצי טוען. ויש שהיו רוצים לומר דב"ד הגדול דוקא נתבע מצי טעין ולא תובע דחיישינן כו' (וכמ"ש ל' התוס' בפרישה ע"ש) עד ובזמן הזה מסתבר שהחשוב שבדור נקרא ב"ד הגדול ע"כ לשון הרא"ש ותפס רבי' שינוייא בתרא לעיקר. ומשמע לרבינו דאע"פ שבשינוייא מציעא ס"ל להרא"ש אם אמר להד"ם לא שייך טעמא דעבד לוה לאיש מלוה ויכול הלוה למימר ליה לא אדון עמך כאן אלא אם יש לך תביעה עלי זיל בהדי לבית הוועד. בשינוייא בתרא הדר ביה מסברא זו וס"ל דאפילו כשטוען להד"ם אין הלוה יכול לאישתמוטי ולומר בא ונזיל לבית הוועד אלא כופין אותו ודן בעירו. וההוא דהגוזל באמר לב"ד הגדול קאזלינן הוא דמיירי. ומ"ש הרא"ש בשינוייא בתרא והוא דידיע לוה כו' ס"ל לרבינו לאו אאבל נתבע לא מצי כייף דסמיך ליה קאי דהיה משמע הא אם לא הוה ידיע יכול הנתבע לכפותו ורבינו כתב דאין שום אחד יכול לכפות לחבירו אלא קאי אמ"ש לפני זה דכופין הלוה והולך למקום הווועד ע"ז קאמרינן הכא אבל אי לית ליה תביעה גביה אפילו מלוה לא מצי כייף ללוה: ומ"ש אבל לב"ד כו' הוא קאי אמ"ש אבל נתבע לא מצי כייף כו' זאת היא דעת רבינו ונכונה היא אע"פ שהל' מגומגם קצת. ואין להקשות מנ"ל לפרש דברי הרא"ש כן ולא נאמר דמ"ש והוא דידיע דאית ליה כו' ג"כ אדסמיך ליה קאי וכולה חדא מילתא הוא. וכמו שהיה דעת הרא"ש בשינוייא מציעתא ובשאומר לב"ד הגדול קאזלינא אפילו ידוע דאית ליה תביעה עליו אפ"ה גם הנתבע מצי כייף לתובע דא"כ לא בא הרא"ש לשנות בשינוייא האחרון משינוייא מציעתא אלא להוסיף לך דין א' דבב"ד הגדול אפי' נתבע מצי כייף ולא הו"ל להרא"ש להאריך כ"כ וגם לא הול"ל בל' ועוד נראה כו' אלא הכי הול"ל ונראה שב"ד הגדול ובית הוועד תרי מילי נינהו ולב"ד הגדיל אפי' נתבע מצי כייף ותו לא מידי אלא ש"מ דשינוייא אחרינא קאמר והדר ביה מסברא קמייתא. ואין לומר דילמא לעולם גם רבינו פי' דמ"ש הרא"ש והוא שידוע כו' דאדסמיך ליה קאי וס"ל דאי אין ידוע גם הנתבע יכול לומר לבית הוועד אזלינא ומש"ר אין שום א' יכול לכוף ר"ל לכוף לדון בעירם ואלשון הגמרא קאי דאמר ר"א כופין אותו ודן בעירו וקאמר דבכה"ג אין יכול לכפות הנתבע לתובע ולא התובע לנתבע דא"כ לא הו"ל לרבינו לסתום אלא לפרש כיון שלא הזכיר לפני זה ל' כפייה בדן בעירו. וגם בגמרא מסיק וקאמר אמימר כופין אותו וילך למקום הוועד הרי שהזכיר ל' כפייה בהליכה לבית הוועד ועוד דא"כ הו"ל לרבינו לכתוב האי בד"א ברישא אמ"ש אין שומעין לנתבע ולא בסיפא אמ"ש דשומעין להתובע או להפך רישא וסיפא ולכתוב עליו בד"א. ואי לא מסתפינא להגיה הספרים הייתי גורס בדברי רבינו וכצ"ל אבל אם אינו ידוע כגון כופר הכל אינו יכול לכפות את חבירו בשום א' מהן והשתא א"ש הכל ור"ל דהתובע אינו יכול לכפות את הנתבע בכה"ג לא לעלות עמו לבית הוועד ולא לדון בעירו אלא הברירה ביד הנתבע מאחר שבא עליו בטענה רקניות ולפ"ז א"ש ל' הרא"ש דמ"ש והוא דידיע אדסמיך ליה קאי אנתבע וכמ"ש אבל מדלא מצינו גירסא זו בשום מקום מחוורתא כדכתיבנא ראשונה ודו"ק. ועוד נראה דגם בשינוייא מציעתא לא ס"ל דבטוען הנתבע להד"ם דכל אחד יכול לכוף להשני לילך ולדון עמו בבית הוועד דא"כ הו"ל סברות הפוכות ממ"ש הרא"ש בשינוייא בתרא (לפי מ"ש דמוכח מל' רבינו והרא"ש דבשינוייא בתרא ס"ל דאין שום אחד יכול לכפות בכה"ג לילך לבית הוועד) וגם היה קשה א"כ מי הכריח את הרא"ש לחזור מסברתו הראשונה אלא ר"ל דהנתבע מצי אמר לך עמי לבית הוועד מאחר שאתה רוצה להוציא ממני ממון שלא כדת ואין שומעין לו כיון שאין כאן הוכחה לטענתו ומה"ט אין שומעין למלוה כשהוא אומר לך עמי לבית הוועד כיון שהנתבע טוען להד"ם והשתא א"ש מ"ש הרא"ש גם בשינוייא בתרא דאין שומעין למלוה לעלות עמו לבית הוועד כשהנתבע טוען להד"ם ולהנתבע ג"כ אין שומעין לו כ"א באמרו לב"ד הגדול קאזלינא ולא כתב ששומעין לנתבע כ"א בשינוייא מציעתא ומכח (הקשיות [הקושיא]: ואם מסתלקים מב"ד של עירם לילך לב"ד הגדול כו' בסנהדרין אינו מחלק בין בית הוועד לב"ד הגדול וכמ"ש בפרישה ע"ש וכתב בכ"מ ז"ל כתב הרמ"ד על דברי רביבו יש לתמוה שפירש נלך לבית הוועד הנזכר בגמרא נלך לב"ד הגדול ומההיא דהגוזל זוטא אית להוכיח דחילוק יש בין ב"ד הגדול לבית הוועד וכ"כ ר"ת והר"י ב"ר אשר ונראים דבריהם עכ"ל. והנה נראה דר"ל דמהגמרא דהגוזל בתרא הנ"ל שהקשה הרא"ש ממנה מדוייק דיש חילוק בין ב"ד הגדול דשם הנתבע מצי כייף ליה ובין בית הוועד דשם הנתבע לא מצי כייף ליה וכמ"ש הרא"ש והוא קושיא גדולה על הרמב"ם כי הוא לא ס"ל בשום חדא מג' תירוצים הרא"ש הנ"ל כדמוכח מדברי הרמב"ם שהרי כששניהן תובעין זא"ז או כשבא התובע על חבירו בטענה ריקנית כתב הרמב"ם שם בהדיא שאין שום א' יכול לכוף לחבירו לילך עמו לב"ד הגדול. ולשני התירוצים דהרא"ש בשניהן הנתבע יכול לומר לב"ד הגדול קאזלינא וכשיש קצת ראייה לתביעת התובע ס"ל להרמב"ם דשומעים להתובע ולא להנתבע. וא"כ במה תוקמיה ההיא דהגוזל דשומעין גם לנתבע ונראה ליישבו דס"ל דההיא דהגוזל איירי כשאין ב"ד מומחה כלל בעירו כ"א הדיוטות דבזה מודה הרמב"ם דגם הנתבע יכול לומר נלך לב"ד הגדול מאלו. וכמ"ש שם הכ"מ אחר זה ודייק לה מל' הרמב"ם שכתב ז"ל וכן הדין בזמן הזה כו' עד ויש מקומות שאין בהם תלמידים כמותם כו' דייק הכ"מ שדוקא קאמר שאינן כמותו אבל מ"מ גם הם הן חכמים הא אם אינן חכמים כלל כ"א הדיוטות אפילו לוה מצי אמר לב"ד הגדול קאזלינא וכן הוא דעת קצת מפרשים עכ"ל הכ"מ שם וק"ל. ולפי מ"ש בסמ"ע דמ"ש הרמב"ם שם דבשאר דינין שזה טוען וזה טוען אינו ר"ל ששניהן תובעים זה את זה דא"כ קשה מאי פסקא. אלא ר"ל דבשאר דינים כגון לקחת ממני בית או סחורה ולא שלמתם לי וזה טוען שלמתי. טענת הנתבע מחשב טענה כמו טענת התובע ולמה נשמע לתובע אם אמר נלך לב"ד הגדול יותר מטענת הנתבע. ומש"ה כתב דאין שומעין לשום אחד מהן משא"כ טענת מלוה ונגזל וניזק דבהן מחשבי טענות התובע לטענה ולא טענת הנתבע עוד כתבתי שם פי' היותר נראה דמ"ש שזה טוען וזה טוען ר"ל זה טוען נדון לכאן וזה טוען נלך לב"ד הגדול דבזה מחלק דשאר דינים כופין אפי' להתובע ודן בעירו משא"כ במלוה ונגזל וניזק ע"ש ולא איירי הרמב"ם בשניהן תובעים זא"ז לפי' הללו לק"מ דאיכא למימר שהרמב"ם מוקי לההיא בששניהן תובעים זא"ז בטענות הלואה או גזילה או היזק דאז אמרינן אף שהראשון שתבעו רוצה לדון כאן מ"מ כיון שהנתבע אומר איני חייב לך ואדרבה חייב לי ואני רוצה שתרד עמי לדין בב"ד הגדול שומעין להנתבע שתבעו ג"כ בתביעה גדולה דהלואה או היזק או גזילה וק"ל ועבפ"ר מ"ש סתירת פי' זה במקצת:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף