עריכת הדף "
דבר אברהם/ב/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ב== ב) '''ועתה''' אפנה אל עיקר חידושו של כת"ר דנזיר טמא בתגלחתו אסור להעביר תחלה פאת ראשו ע"י סם ועבר בזה על לאו דתער לא יעבור ולהרמב"ם אעשה דגדל פרע, וכתב דלא מיבעי' לדעת התוס' נזיר {{ממ|[[תוספות/נזיר/מ/א#נשא|דף מ' ע"א]] ד"ה נשא}} דבסם עובר גם בלאו דתער לא יעבור דודאי אסור, ואפילו לדעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/נזירות/ה#יב|פ"ה מנזירות הי"ב]]}} דבסם אינו עובר אלא בעשה דגדל פרע מ"מ נמי אסור לשי' התוס' דבמצורע נזיר איכא עשה ול"ת בגילוחו ומבואר דנזיר מצורע נקרא קדוש ואיכא עשה דגדל פרע, אלא אפילו לשי' הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/נזירות/ז#טו|פ"ז מנזירות הט"ו]]}} דבנזיר מצורע ליכא עשה דקדש יהי' גדל פרע מפני שכבר נטמא בצרעת וימי חלוטו אין עולין לו וא"כ בסך נשא דאינו עובר לשיטתו אלא בעשה לא עבר כלל כה"ג, מ"מ שאני טמא ממצורע דמצורע אינו קדוש אבל טמא מקרי קדוש ויש עליו עשה דגדל פרע אע"ג דימי טומאה אין עולין לו. והביא לזה ראי' ברורה ממ"ש הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/נזירות/י#ב|פ"י מנזירות ה"ב]]}} דשער נזיר מצורע מותר בהנאה, וע"כ מטעם זה דכל עיקרו של איסור שבשער נזיר הוא מקרא דקדוש יהי' כמבואר בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/נז/ב|דף נ"ז ע"ב]]}} וכיון דלשיטתו לא הוי קדוש אין בו איסור הנאה, ובטמא הרי קיי"ל דשערו אסור בהנאה ומוכרח דאיקרי קדוש וממילא איתי' בעשה דגדל פרע ועובר גם בסם. עוד מסתייע דלאו כללא הוא דכל ימים שאינם עולין לו אינן בעשה דקדוש יהי', שהרי בגידול שערו כ' הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/נזירות/ו#ב|פ"ו ה"ב]]}} דשוהה ל' יום עד שירבה שער וכל אותן הל' יום כל דקדוקי נזירות עליי אלא שאין עולין מן המנין, ומדכתב כל דקדוקי נזירות מוכח דעובר גם בעשה ואסור בהעברה ע"י סם ככל נזיר אע"פ שאין עולין לו, ובספרי נשא מבואר נמי דגלחוהו לסטים שערו אסור בהנאה, עכת"ד מעכת"ה: '''אבל''' לענ"ד מילתא דפשיטא היא דנזיר בימי טומאתו ליתי' בעשה דקדש יהי' גדל פרע, שהרי שפתי הרמב"ם ברור מללו במצורע שימי חלוטו אינם עולין לו מן המנין אינו קדוש בהם וק"ו לטמא שלא זו בלבד שאין עולין לו אלא שסותר גם את הקודמין, דטומאת צרעת קילא וכדאמרינן בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/יד/ב|דף י"ד ע"ב]]}} נטמא בימי צרעתו ר"י אמר סותר וכתב המפרש דהא אכתי קאי בנזירות הואיל דכי נתרפא משלים ומבואר יותר בחי' המאירי דכיון דאינו סותר קדושת נזירות עליו, וא"כ ק"ו לטמא מת שסותר דבציר מיני' קדושת נזירות ממצורע. ואם יאמר כת"ר שאינו תלוי כלל במה שעולין לו הימים במנין נזירות או לא וטמא מת וגידול שער אע"פ שאין עולין איתנייהו בעשה דקדוש יהי' כו' ובצרעת ע"כ טעמא אחרינא איכא במה דאינו קדוש, א"כ האיך יאמר הרמב"ם מפורש דמצורע אינו בעשה לפי שימי חלוטו אין עולין לו ועיקר הטעם חסר מן הספר, דבר זה לא ניתן ליאמר לדעתי. ואין לדחוק ולומר דאדרבא היא הנותנת, דמצורע שאינו סותר את הקודמין ואפ"ה אין עולין ש"מ דבשעת טומאת צרעת מצד עצמה אין בו קדושת נזירות לענין עשה דקדוש יהי', אבל בטמא מת י"ל דהטומאה מצד עצמה אינה שוללת ממנו קדושת הנזירות ומקרי קדוש והיו ימי טומאתו עולין לו גם מן המנין אלא שאין מקום ונ"מ לעלייתן זו דכיון שישנו בדין סתירה הרי הוא כאלו עלו ונסתרו, ולפ"ז נצטרך לדחוקי נפשין דלאו דוקא רגע ההתטמאות במת היא הסותרת אלא דכל ימי טומאתו סותרין ושניא היא משאר טומאות שאין הנזיר מגלח עליהן משום שטומאתו זו נובעת מעצמו של מת, או דגם ימים אלו נקראו ימי נזירות והם נזירות דטומאה דגלי בהו קרא, דז"א דמלבד שסגנון הדברים בעצמם אינו נכון בעיני הרי חזינן דגם במקום שאין הטומאה סותרת ולא איירי בהו קרא דנזירות טומאה כגון נטמא בשני ימים הראשונים לנזירות וטומאות שאין הנזיר מגלח עליהן שאינן סותרין נמי אינן עולין לו למניינו, הרי דהטומאה מצד עצמה מונעת מלעלות למנין הנזירות: '''וכן''' גם בגידול שער כיון שאינן עולין לו מן המנין אינו בעשה דקדוש יהי' ומ"ש כת"ר לדקדק מלשון הרמב"ם בגידול שער שכתב, וכל דקדוקי נזירות עליו ומוכח דאסור גם בהעברה ע"י סם אינו דקדוק, דה"נ כתב {{ממ|ב[[רמב"ם/נזירות/ד#יב|פ"ד הי"ב]]}} בנזיר ששלמו ימי נזירותו ולא הביא קרבנותיו דכל דקדוקי נזירות עליו אע"ג דודאי חלוק הוא לענין דין סתירה דאחר מלאת אינו סותר, אלא ודאי דמהאי לישנא ליכא למישמע ולא מידי. ומלבד זה י"ל דגידול שער שאני דאפי' לשי' הרמב"ם דגם בנזירות מרובה סותר ל' יום מ"מ רק משום גידול שער הוא ולא משום חסרון שבקדושתו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף