עריכת הדף "
דבר אברהם/ב/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==יז== יז) '''וראיתי''' למהרש"א ז"ל שעמד על דברי התוס' שבת {{ממ|[[תוספות/שבת/קלב/ב#האי|דף קל"ב ע"ב]] ד"ה האי עשה}} שהקשו על הא דקיי"ל דאין עשה דוחה ל"ת ועשה ניגמר מחילה בצרעת דדחי ותירצו דמה למילה שכן נכרתו עלי' י"ג בריתות, והקשה ע"ז המהרש"א דא"כ מאי אמר רב אשי התם דאין מילה שלב"ז דוחה יו"ט משום דיו"ט עשה ול"ת ואין פשה דוחה עול"ת ניגמר ממילה בצרעת דע"ז לא שייך פירכת התוס', ותירץ דשאני יו"ט דאפשר להמתין ולמולו למחר כמ"ש התוס' יבמות בשריפת קדשים משא"כ צרעת דאין זמן לרפואת הצרעת. ולפ"ז אזדא לה קושייתנו הראשונה דנמתין עד שתתרפא הצרעת, ולא עוד אלא שזה סותר גם לדברינו דבמילה שלב"ז אין להמתין משום שעובר בכל שעה מדדיינין למילה שלב"ז ביו"ט כאפשר להמתין, ובזה לא שייך לתרוצי כמ"ש למעלה על דברי רש"י שבת כ"ד כמבואר. אבל לענ"ד דברי המהרש"א מוקשים, דמלבד שאין לקבוע מסמרות וכלל גדול דכל צרעת אין זמן לרפואתה הן יקשה לן טובא דאי ס"ל לרב אשי דסברא לומר דכל שאפשרי להמתין לא דחי א"כ למ"ל למימר דיו"ט עשה ול"ת הוא ותיהוי נמי ל"ת גרידא נמי לא תדחה, ודוחק לומר דבל"ת גרידא לית לי' להאי סברא ובעול"ת אית לי', והרי חזינן שהתוס' ביבמות כתבו דדוקא לבתר דכתיב א דבקר מחלקינן בהכי אבל מסברא לא הוה אמרינן לה, ורב אשי דאית לי' יו"ט עול"ת הרי לא דריש קראי דבקר ועולת חול ולבדו. ועוד דסתמא דגמ' בסוגיא דהתם מסיק דבדליכא אחר לימהול אבוהי אע"ג דאפשר להמתין על אחר ודוחה צרעת שהוא עול"ת ומ"ש יו"ט, וע"ז לא שייך לתרוצי כהמהרש"א, ודוחק לומר דרב אשי פליג אסתמא דגמ': '''ולכאורה''' הי' אפשר לתרץ קושיית המהרש"א דרב אשי יסבור דצרעת הוי רק ל"ת גרידא ולכן אן למילף יו"ט מינה, שכ"כ גם הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/טומאת צרעת/י#א|פ"י מטומ"צ ה"א והלכה ה']]}} וכתב עליו המל"מ {{ממ|[[משנה למלך/טומאת צרעת/י#|שם]]}} דתליא בפלוגתא דתרי ברייתות בסוגיא דשבת שם דלחד ברייתא איכא גם עשה ולאידך ליכא עשה ופסק רבינו כהאי ברייתא משום דרב אשי פסק הכי דקאמר לעיל מינה היכא אמרינן דאתי עשה ודחי ל"ת כגון מילה בצרעת הרי דס"ל דליכא אלא ל"ת גרידא. אולם לדברי התוס' אין זה מעלה ארוכה, דלעיל מיני' באותו דיבור עצמו הביאו לר"ת דרב אשי סימנא בעלמא נקט ובאמת ס"ל צרעת עשה ול"ת היא. ולפמ"ש בספרי [ח"א] [[דבר אברהם/א/כב#ז|סי' כ"ב אות ז']] ניחא, אבל חידוש גדול הוא יעו"ש. וראיתי במהר"ם שיף שעמד ג"כ בקושית המהרש"א וכתב די"ל דיו"ט חמירא, וגם זה תמוה, ועיי' מ"ש [[#ח|לעיל אות ח']], וצ"ע:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף