עריכת הדף "
דבר אברהם/א/ל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ה== [ה] '''איברא''' דאכתי איכא למידחי ולומר דלא מוכח מהרמב"ם ז"ל דלמ"ד אין ברירה אין הרביעית נעשית קודש מטעמא דכתיבנא משום דדין הוא בעיקר התפסת או חלות ההקדש וקריאת השם דכל שאמר שאני עתיד להפריש ובאמת א"א הוא להתברר אין ההקדש וקריאת השם חלין כל עיקר לפי שאין זו התפסה וקריאת שם מצד עצמן או שדין הוא בחלות ההקדש ושם תרומה מצד עצמה שלא לחול בכה"ג דשפיר איכא למימר דאין זה חסרון בעיקר התפסת ההקדש וקריאת השם וחלין גם כה"ג ונשאר ההקדש מעורב אלא דבתרומה לחודא דאיירי בה הרמב"ם טעמא אחרינא איכא שלא תחול כלל. דאמרינן התם בעירובין והא שמעינן לר"ש דלית ני' ברירה [גבי יין הבא מבין הכותים] כו' רבא אמר שאני התם דבעינן ראשית ששיריה ניכרין א"ל אביי אלא מעתה כו' והתנן תרומת הכרי הזה ומעשרותיו בתוכו כו' ר"ש אומר קרא השם שאני התם דאיכא סביביו ואב"א כדקתני טעמא אמרו לו לר"מ אי אתה מודה שמא יבקע הגיד כו' [פי' ואית ליה לר"ש ברירה ומצד שיריה ניכרין נמי אין חסרון אלא דחייש לבקיעת הנוד] ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דבעינן ראשית ששיריה ניכרין מאי קאמרי לי' הכי קאמרי לי' לדידן בעינן ראשית ששיריה ניכרין לדידך אי אתה מודה כו'. {{הערה|*) הגה"ה. '''בתוס'''' (ד"ה ולמאי) כתבו וז"ל ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דבעיא ראשית ששיריה ניכרין הכי נמי הוה מצי למימרא לטעמא דברירה (לטעמא דאין ברירה). ובקצוה"ח לסי' ס"א סק"ג) כתב ליישב דלטעמא דברירה לא הוה מצי למימר הכי יעו"ש. אולם דבריו נדחין, דבפירוש הר"ח גרם באמת הכי ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דבברירה פליגי מאי קאמרי לי' הכי קאמרי לי' לדידן אין ברירה לדידך אינך מודה כו'. ומלבד זה דברי הקצוה"ח דחוקים ואינם פולים כפי' הסוגיא כמבואר למעיין:}} והנה בעיקר הדין בודאי בעינן ראשית ששיריה ניכרין כמש"פ הרמב"ם (פ"ג מהלכות תרומות הל' ה', והא דבהלכות מעשר דקיימינן ביה כתב הרמב"ם הטעם דאין ברירה ולא משום דאין שיריה ניכרין בשעת קריאת השם אפילו אי יש ברירה אע"ג דרבא בסוגיין קאמר הכי, הוא משום דלמאי דאמר ואב"א כו' הדר מטעמא דאין שיריה ניכרין והלכתא כלישנא בתרא וה"נ אמרינן ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דבעינן ראשית ששיריה ניכרין הכי דלמסקנא ליכא להאי טעמא והלכך למ"ד יש ברירה שפיר הלה תרומה. וטעמא דמילתא הוא כמ"ש הרשב"א בחי' לחולין שם ח"ל וכתב הרמב"ן ז"ל בשם גאון ז"ל דלמ"ד יש ברירה באומר שאמר עתיד להפריש מהני דכשהוא מפרישו הוברר הדבר למפרע שעל מה שהפריש חל המעשר ושיריה ניכרין הן למפרע אע"פ שלא היו ניכרין בשעת קריאה ובשפת שתיה עכ"ל. [וכל השקלא וטריא בסוגיא דעירובין נראה נמי דבהא היא אי כה"ג מיקרי שיריה ניכרין ולא בעיקר הדין. יעוי' ברשב"א חולין שם בסוף דבריו]. והלכך איצטריך הרמב"ם לטעמא דאין ברירה דאילו יש ברירה ממילא הוו שיריה ניכרין. ולפי"ז נמצא דזה שייך רק למ"ד יש ברירה אבל למאד אין ברירה הנה מלבד החסרון שבעיקר קריאת השם באופן שא"א להתברר אית בי' נמי חסרון דאין שיריה ניכרין והא בהא תליא דאי יש ברירה שיריה ניכרין ואי אין ברירה אין שיריה ניכרין, ומעתה אפשר לומר דמצד עיקר ההרמה של קריאת השם שהיתה באופן שא"א להתברר שפיר היתה התרומה חלה ונידונית כדימוע אלא דמטעמא דאין שיריה ניכרין אינה חלה כלל. והא דרש"י ז"ל פירש התם בחולין שהיין הוי דימוע תרומה אע"פ שאין שיריה ניכרין, י"ל דאזיל לשיטתו שכתב במכות {{ממ|[[רש"י/מכות/יט/ב#תרומה|דף י"ט ע"ב]] ד"ה תרומה בעוקצה}} דמתניתין דדמאי {{ממ|[[משנה/דמאי/ז#ד|פ"ז מ"ד]]}} שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה כו' ומיחל ושותה פליגא אהא וס"ל דלא בעי ראשית שיהא שיריה ניכרין אע"ג דמתניתין ר"מ היא דסבר יש ברירה. ומזה נראה דרש"י ז"ל לא ס"ל כהרמב"ן בשם גאון ז"ל אלא דאפילו למ"ד יש ברירה אין שיריה ניכרין, ולפי"ז השקלא וטריא בסוגיא דעירובין היא בעיקר הדין אי סבר ר"ש דבעינן שיריה ניכרין או לא בעינן כלל שיריה ניכרין, וא"כ אלו הוו סברי ר"י ור' יוסי ור"ש דאוסרין דבעינן שיריה ניכרין לא מוכח מידי דסברי אין ברירה דאפילו אי אית להו ברירה שפיר אוסרין משום דאין שיריה ניכרין כדרבא, וכיון דהש"ס בחולין קאים השתא למוכח דהני תנאי דאוסרין סברי אין ברירה בע"כ דסבר הש"ס דכולהו ס"ל דלא בעינן שיריה ניכרין. והלכך שפיר כתב רש"י שהתרומה חלה. וכן מהר"י בתוס' עירובין כתב נמי שפיר דתרומה חלה משום דקאי התם אליבא דאביי ולא בעינן כלל שיריה ניכרין כמ"ש. ולפי"ז להרמב"ם נמי אע"ג דסבר דאין התרומה חלה כלל אין זה שייך אלא בתרומה דבעינן בה שיריה ניכרין משא"כ ברביעית דידן לקודש דלא שייך בה שיריה ניכרין שפיר י"ל דלמ"ד אין ברירה חל ההקדש והוי דימוע: '''ודרך''' אגב אעיר בזה על הריטב"א סוכה {{ממ|[[ריטב"א/סוכה/כג/ב|דף כ"ג ע"ב]]}} שהקשה ג"כ כקושיית הרשב"א דאין שיריה ניכרין והביא לתירוץ הרמב"ן ז"ל ודחהו ומסיק וז"ל ועיקר הפירוש בכאן דהא דסמיך למשתי מיניה באמירה זו משום דלא קרא עליה שם מהשתא אלא שקורא שם מעכשיו לכשיפריש שאומרים הוברר הדבר למפרע שאותן שני לוגין הן אותן של תרומה ונמצא שלא שתה מן התרומה כלום ובשעת ההפרשה הא איכא ראשית ששיריה ניכרין והיינו דקאמר שני לוגין שאני עתיד להפריש שקריאת השם מעכשיו ולכשיפריש ומשכחת לה שפיר בשלא סיים מקום, וכן אמרו בירושלמי אם באומר מכבר משקה מעורב הוא עכ"ל. וקשה טובא דממקום שבא להסתייע הוי פירכא לדבריו, דלפי דעתו דאין שיריה ניכרין אלא בשעת הפרשה לכאורה בודאי צריך לשייר קצת יותר משיעור התרומה בכדי דכשיפריש אח"כ ישאר גם מקצת חולין ויהיו שיריה ניכרין בשעת הפרשה, והתם בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/דמאי/ז/ב|דמאי פ"ז ה"ב]]}} אמרינן מזגו לו את הכוס אומר מה שאני עתיד לשייר בשולי הכום הרי הוא מפשר כו' זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר מה נן קיימין אם באומר כו' כי נן קיימין באומר מכבר לכשאשתה, ולא נמצא מטלטל תרומה טמאה בשבת אר"א משייר כל שהו חולין כההיא דתנינן תמן מטלטלין תרומה טמאה עם החולין ע"כ, משמע דדוקא משום איסור טלטול בשבת הוצרכו לומר דמשייר כל שהו חולין אבל בחול לא, ולהריטב"א אפילו בחול נמי צריך לשייר כי היכי דליהוו שיריה ניכרין ובדוחק צ"ל דר"א ואמר משייר כל שהו לאו אהך קושיא קאי אלא בעלמא קאמר לה דצריך לשייר כל שהו חולין והוא באמת משום שיריה ניכרין. ואפשר דזהו דמסיק הירושלמי ולא דמיין תמן טמאה לצורך טהורה ברם הכא חולין לצורך טמאה, היינו דצריך לחולין כי היכי דתיהוי תרומה טמאה שיריה ניכרין. ואולם יש להתיישב עוד בדברי הריטב"א דשמא אפילו אי לא שייר כל שהו מיקרי לבתר ברירה שיריה ניכרין בשביל מה ששתה כבר, וצ"ע: '''ולכאורה''' קשה על שי' רש"י דחלה תרומה אלא דהוי דימוע מסוגיא דעירובין שם דאמרינן וסבר ר"י אין ברירה והתנן כו' ת"ש האומר מעשר שיש לי בביתי מחולל על סלע שתעלה בידי מן הכיס ר"י אומר מחולל, ופירש"י וכי סליק סלע בידי' אמרינן יש ברירה שזה שחילל מע"ש עליו דאי אין ברירה לא אמר מידי עכ"ל, ולשיטתו דאפילו אם אין ברירה התרומה חלה כה"ג אלא דהוי דימוע ה"נ יהא המעשר מחולל על איזה סלע שיהי' שבתוך הכיס אלא שהסלע מעורב בשאר הסלעים שבכיס ואין ברירה לבררו, ונהי דבגמ' אפשר לדחוק ולומר דלא פריך כלל ממה שהמעשר מחולל אלא ממאי דמשמע לי' להש"ס שהסלע היוצא נתפס בקדושת מע"ש אבל לפי פירש"י שכ' דלא אמר מידי דהיינו שאין המעשר מחולל קשה מדידיה אדידיה. ואולי חילול מע"ש שאני דצריך שיתפס הסלע בקדושת מע"ש והוא נעשה דמי המעשר וכיון דבשעת חלות הפדיון הוא מתערב ואינו מינכר אינו פודה, ואינו בוצרת הכסף בידך דוגמת ההיא דאמרינן בב"ק {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/צח/א|דף צ"ח ע"א]]}} נפל כיסו לים אין מחללין דבעינן מצוי בידך דרחמנא אמר וצרת הכסף בידך וליכא, ומיירי אפילו בשיכול להעלותו שהוא שלו אלא שאינו מצוי ברשותו מדפריך מינה עלי' דרבה התם ורבה מיירי בדמני בר אמוראה למשקלינהו כמבואר בתוס'. ואין זה, אלא בדרך דמיון לפום רהיטא וצ"ע בזה. ועי' בספר חלק שני סי' כ"ז אות ח']. ועפי"מ שעמד בדו"ח שהזכרנו לעיל יש ניישב קצת וקצרתי, אחר זה מצאתי בס' יד דוד להגאון מוהר"ד מקארלין ז"ל ח"ב פ"ה בקונטרס ברירה שעמד בזה יעו"ש. [ומהרהר אני עוד דאפשר דרש"י ז"ל נמי סבר דאין התרומה חלה כל עיקר כיון שא"א להתברר, ומה שכתב וחייש כמא תרומה שתה ר"ל דלית לי' ברירה כר"מ לומר דהוברר הדבר דמה ששתה הוא חולין ומה שמפריש אח"כ הוא תרומה והיה עומד מתחלה לכך אלא חייש שמא שתה זה שהיה עומד מתחלה להיו תרומה דאין ברירה וממילא לא חלה התרומה כלל ושותה טבלים, וה"נ משמע לשון רבנו גרשום שהזכרני לעיל שכ' דלית לי' ברירה הי מעשר והי תרומה והי חולין כו' דאינו יידע מאי זה אוכל ונמצא שזה שותה טבלים, ועיי' ברש"י מעילה {{ממ|[[רש"י/מעילה/כב/א#|דף כ"ב]]}} ובתוס' שם, ועיי' בדר"ח שם שתפס דרש"י ס"ל כהר"י שבתוס' דהתרומה חלה]: '''וראיתי''' להגאון מהרש"ק ז"ל בספרו טו"ט ודעת מהדו"ג [[טוב טעם ודעת/ג/ב/קנב|ח"ב סי' קנ"ב]] שנשאל באחד שהיו לו ב' פרות מבכרות ומכר לא"י אחת ואמר לו זו שתלד ראשונה מכור לו וילדה אחת. ומסיק דאין ברירה ומ"מ פטורה מבכורה דכיון דאין ברירה א"כ הוי להא"י זכות בשתיהן דהרי מה"ט קיי"ל דאחין שחלקו לקוחות הן מכח כיון דאין ברירה הוי לכל אחד חלק בכולו, וא"כ אם אין ברירה הוי שייכות להא"י בכל בהמה ובהמה והוי יד עכו"ם באמצע. ולפי דברינו לא מוכחא מילתא דתחול אפילו עיקר ההקנאה מעיקרא די"ל דהקנאה על תנאי ברירה לא חלה כלל לדידן דקיי"ל אין ברירה, ואין זה שייך כלל לאחין שחלקו דבא להם בירושה ואם אין ברירה בודאי הוו שותפין בכולה ואינו ענין לכאן. ואולם להסוברים דלדידן דאין ברירה הוא רק מצד ספק בדינא הנה כשהיה הא"י מוחזק יש לצדד דפטורה וצ"ע ואכמ"ל: '''והיה שלום וברכה למעכ"ת כנפשו ונפש ידידו עוז הדוש"ת אשרו והצלחתו בכל לו"נ:''' <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף