עריכת הדף "
דבר אברהם/א/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===ג=== [ג] '''ומ"ש''' כת"ר בישוב קושייתי דמקרבנו לחוד לא הוה מוכח כלל דעכו"ם לא שגם הוא קרבנו מיקרי אלא דהמיעוט הוא משום דקרבנו קאי על בני ישראל ולפי"ז כשנתגייר שפיר סומך. הנה גם על דעתי עלה כן וכיוונתיו באמרי עם הספר דיש לישב, והאמת שכדבריו כן הוא, אך בכדי לפלפל בדברי כת"ר לא אמנע מלרשום לו מה שעלה על דעתי לכאורה לומר, דמה שהכריח דע"כ מקרבנו לחוד ליכא למעוטי דקרבנו הוא, אי משום הא אפשר לומר לפלפולא דלא איריא, די"ל דעכו"ם שאין לו שום ענין כפרה בקרבנו אפשר דלא הוי כבעלים ולא מקרי קרבנו. דהקרבנות שמקבלים מעכו"ם באים מישראל לאיזו כפרה דעולה באה לכפר על עשה ושלמים נמי אית בהו כפרה כל שהיא כמבואר בתוס' ערכין {{ממ|[[תוספות/ערכין/כא/ב#מאי|דף כ"א ע"ב]] ד"ה מאי}} ח"ל אבל בשעת הפרשה לא בעינן דעת אלא בחטאת משום דלא ניחא ליה לאינש לכפרה במילתא דלאו דידיה אבל עולה ושלמים דלא לכפרה קאתי כולי האי אי"צ דעת בשעת הפרשה עכ"ל, ומלשון דלא לכפרה קאתי כולי האי משמע דמקצת כפרה בשלמים נמי איכא ומקומו מוכיח עליו שכללום יחד עם עונה ועולה ודאי מכפרת על עשה, ונראה דלאו דוקא שלמים מכפרים קצת אלא כל הקרבנות כולן דמאי שנא, [ועיי' במהרי"ט אלגזי הלכות בכורות (פ"ק אות ז') שלא כן דעתו]. אבל עכו"ם שאין לו בהם שום ענין כפרה אפשר דלא הוי כבעלים ולא מקרי קרבנו דאין נו בו כלום ודכירנא שראיתי באחד מספרי האחרונים שלא אזכור עתה מקומו שנשאל בהא דאיבעיא לן בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/לה/ב|דף ל"ה ע"ב]]}} הני כהני שלוחי דידן הוו או שלוחי דשמיא דהיאך אפ"ל דהוו שלוחי דידן והרי איכא נמי קרבן עכו"ם ואין שליחות לעכו"ם, [עיי' ב[[פני יהושע/קידושין/מא/ב#|פנ"י]] ו[[ספר המקנה/קידושין/מא/ב#|מקנה]] קידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/מא/ב|דף מ"א ע"ב]]}} והא דתנן חבורה ובחת"ס ([[שו"ת חתם סופר/ב/שכא|חיו"ד סי' שכ"א]])], וכמדומני שהשיב דדוקא בישראל דאית ליה כפרה בקרבנו הו"א דבעינן שליחותו אבל עכו"ם שאין לו כפרה הוי קרבנו כמי שאין לו בעלים ונא בעי כלל שליחותו וה"נ י"ל בנ"ד. ונרויח בזה שיתפרשו לן כפשוטן דברי רבינו רשום בסוגיין דתמורה דאמרינן קרבן עכו"ם וקרבן חברו מחד קרא נפקא וכ' רבנו גרשום משום דתרוויהו אינן שלו, והיינו כדכתיבנא דלית ביה ענין בעלים. ולא נצטרך לומר דכוונתו היא רק עפ"י מסקנת התוס' דקרבנו ממעט שלא יסמוך ישראל בקרבן עכו"ם והלכך שייך לומר דתרווייהו אינן שלו דאידי ואידי של חברו נינהו מה שאינו מפורש להדיא בדברי ר"ג ז"ל: '''אבל''' א"א לומר כן דאי הכי מאי מיבעיא ליה לרמב"ח בתמורה {{ממ|[[בבלי/תמורה/ב/ב|דף ב' ע"ב]]}} אם עכו"ם עושה תמורה כיון דלא אתי לכלל עונשין תיפוק ליה דלא הוי בעלים כלל ובתמורה בעלים בעינן, אע"כ דעכו"ם נמי הוי בעלים על קרבנו. וכ"ת דלעולם לא הוי בעלים ואיבעיא ליה לרמב"ח אם הוא עושה תמורה בקרבן ישראל מדין דלא יחליפנו מיהא שהוא בשל אחרים וכגון דאמר מריה דבהמה דהקדש כל הרוצה להמיר יבוא וימיר, ולפנינו יבואר בס"ד דזה אינו מתורת שליחות והיה ראוי להיות גם בעכו"ם ועיי' בלח"מ (פ"א מהלכות תמורה ה"ו), או דילמא שאין לו דין תמורה כלל ואפילו מדינא דאחרים משום דלאו בר עונשין הוא. ז"א דלא יספיק אלא לאיבעיא דרמב"ח אבל הרי אמרינן בתר הכי ת"ש קדשי עכו"ם כו' אר"י בכולן אני רואה להחמיר הרי דלאו בקרבן אחרים מיירי ואפ"ה ס"ל לר"י להחמיר בכולן ותמורה בכלל, עיי' מ"ש הכ"מ (פ"ב ה"ו) בשם הר"י קורקוס ועיי' בלח"מ שהשיג עליו. ואין לומר דלר"י נמי רק מדינא דנא יחליפנו ממירין כמ"ש התוס' (ד"ה קתני) דלא מצית אמרת כו' וכן מוכת גם מגוף דברי התוס' דבעו לנטילת רשות מן העכו"ם יעו"ש, ויש לדקדק הרבה אבל אין להאריך בזה. וע"כ מוכח מזה דעכו"ם נמי הוי בעלים על קרבנו וא"א לפרש דברי רבנו גרשום אלא עפ"י מסקנת התוס' כמ"ש, ובאמת מבואר הכי להדיא ברש"י ותוס' ערכין {{ממ|[[תוספות/ערכין/ב/ב#|דף ב' ע"ב]]}} כלשון ר"ג ומסקנת התוס' יעו"ש: '''ועפ"ז''' יתיישב אצלי מה שהוקשה לי עוד מאי איבעיא ליה לרמב"ח אם עכו"ם עושה תמורה נילף תחלת הקדש מסוף הקדש דכשם שעכו"ם אינו סומך כך אינו ממיר כדאמרינן התם לענין יורש, ולפי הנ"ל אשה"ט עפי"מ שמצאתי בשמ"ק ריש תמורה שהקשה בהא דדחק הש"ס למאי דאצטריך קרא לרבות נשים לתמורה ואמאי לא קאמר כיון דנשים אינן סומכות סד"א נילף תחלת הקדש מסוף הקדש דה"נ לא ימירו ומשו"ה אצטריך קרא לרבות, ותי' דהא דילפינן תחלת הקדש כו' אינו לא ג"ש ולא היקש אלא עיקר הלימוד הוא רק ליורש משום דבסמיכה בעינן בעלים ובתמורה בעינן בעלים כדדרשינן במתניתין תמורה בבית בעלים וכמו שאין היורש בעלים לסמיכה ה"נ אינו לתמורה אבל בשאר דינים כגון למעט נשים מתמורה כמו שאינן בסמיכה לא ילפי כלל מהדדי עכ"ד, וה"נ א"ש לענין עכו"ם לפי מסקנת התוס' דקרבנו לא אצטריך אלא שלא וסמוך ישראל עבורו ומה שעכו"ם עצמו אינו סומך נתמעט מבנ"י א"כ ליכא למילף תמורה מינה דשפיר הוי גם העכו"ם בעלים לענין סמיכה ומקרי קרבנו והיה סומך אי לאו קרא דבני ישראל, משא"כ למה שרצינו לומר דלא הוי בעלים על קרבנו בודאי יקשה נילף תחלת הקדש כו'. [אח"ז העירני ידידי הרב הגאון מוהר"ר נחום גינצבורג נ"י האבד"ק אופינא (ועתה הגאבד"ק קיבארט) שכ"כ התוס' מנחות {{ממ|[[תוספות/מנחות/צג/א#לפי|דף צ"ג ע"א]] ד"ה לפי}} יעו"ש.] ובמק"א תירצנו בטו"ט הקושיא שהזכרנו מהני כהני כו'. (עיי' [[דבר אברהם/א/יג#ד|לעיל סי' י"ג אות ד']]): '''ומ"מ''' בעיקר הדבר אף כי נתמעטה סמיכה בקרבן עכו"ם מקרבנו ואפילו נאמר כמ"ש שהוא במובן שאין דין סמיכה בקרבן זה מ"מ לא ברירא בנתגייר העכו"ם בינתים מאי דינו, וכן לענין תמורה דמבואר בתמורה {{ממ|[[בבלי/תמורה/ג/ב|דף ג' ע"ב]]}} דנתמעטו עכו"ם מתרי מיעוטי אליבא דתרי לישני חדא דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר וכתיב בריש ענין דבר אל בנ"י ועוד משום היקשא דר"ש דעכו"ם אינו במעשר בהמה ולכן יצאו קרבנות עכו"ם מתמורה דמשמע נמי דלפי לימוד הראשון הוא דין בגברת ואם נתגייר העכו"ם עושה תמורה ולפי טעם השני הוא דין במין הקרבן מ"מ בנתגייר לא ברירא דינו דאפשר דהשתא קרבן ישראל מקרי והרמב"ם הביא רק טעם השני משום היקשא דר"ש. ומ"מ לטעם הראשון נמי יש להסתפק עין דקאמר הש"ס התם על בעיא דרמב"ח מי בעינן מתחלה ועד סוף דתיקו ברשות מאן דעביד תמורה, ויש להעיר ממתניתין דתמורה {{ממ|[[בבלי/תמורה/ז/ב|דף ז' ע"ב]]}} שאין הכהנים ממירין בבכור כו'. ויש לי הרבה הרהורי דברים שלא ירדתי אחריהם העינה ובאתי בזה רק להעיר ותן לחכם כו':
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף