עריכת הדף "
דבר אברהם/א/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== {{מרכז|'''ענף א'''}} ===א=== [א] '''עוד''' כתב כת"ר ע"ד הערתי בתוס' תמורה {{ממ|[[תוספות/תמורה/ב/א#קרבנו|דף ב' ע"א]] ד"ה קרבנו}} וז"ל קרבנו ולא קרבן עכו"ם וא"ת למאי אצטריך קרבנו להכי הא נפקי שפיר מבני ישראל סומכין ואין העכו"ם סומכין עכ"ל, והקשיתי דלכאורה כי ממעטינן מבני ישראל הוא דין גברא בדיני הסמיכה שאין העכו"ם בתורת סמיכה ולמאי דממעטינן מקרבנו הוא דין בקרבן גופיה שקרבן כזה שהוא של עכו"ם אינו נסמך, ונ"מ טובא בינייהו לעכו"ם שהפריש קרבן ונתגייר דאי מבני ישראל הרי גברא השתא בר סמיכה הוא ואי מקרבנו כה"ג נמי אינו סומך דמ"מ קרבן עכו"ם הוא. וסיימתי עם הספר דיש ליישב ואפשר נמי לומר דזהו ההסבר של תי' התוס' שכתבו וי"ל דאיצטריך דמהו דתימא אין העכו"ם עצמן סומכין על קרבנו ומיהו הכהנים סומכין עליהן ומש"ה איצטריך קרבנו לומר שאין בקרבן עכו"ם סמיכה כלל, ר"ל דאי מבנ"י הו"א שהוא דין גברא והלכך כהנים סומכין עליהן ולמאי דממעטינן מקרבנו הוא דין בקרבן גופיה שאין בו תורת סמיכה כלל כמ"ש, וע"ז העיר כת"ר להסתפק אם גרים סומכין כיון דכתיב בני ישראל כדתנינן ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/עד/ב|דף ע"ד ע"ב]]}} לענין טומאת לידה דבר אל בני ישראל אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין ת"ל אשה, משמע דגרים לאו בכלל בני ישראל הם: ''''הנה''' בתוס' סוכה {{ממ|[[תוספות/סוכה/כח/ב#לרבות|דף כ"ח ע"ב]] ד"ה לרבות}} מבואר להדיא דגרים סומכין ובסוף דבריו הביאם גם כת"ר. ובהשקפה הראשונה עלה על דעתי דלא דמי קרא דטומאת לידה לסמיכה, דבסמיכה אתי בנ"י למעוטי עכו"ם כדאיתא במנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/צג/א|דף צ"ג ע"א]]}} וממילא לית לן מיעוטא נגרים, אבל בטומאת לידה לפי המבואר בתו"כ (ריש פ' תזריע) לא ממעטינן עכו"ם מבנ"י והלכך הו"א דאתי למעוטי גרים ואיצטריך אשה לרבוי דז"ל התו"כ בני ישראל בענין הזה ואין עכו"ם בענין הזה, בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרבות את הגיורת ואת השפחה כו' ת"ל ואשה, בני ישראל מה ת"ל לפי שנאמר והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימותו בטמאתם בטמאם את משכני שומע אני בין מתוכו בין מאחוריו ה"ל ביולדת ואל המקדש לא תבוא ע"כ, הרי מבואר דלא ממעטינן עכו"ם מבני ישראל דאל"ה מאי קאמר בני ישראל מה ת"ל והרי אצטריך למעוטי עכו"ם. ומצאתי שכעין זה הקשה הגאון נצי"ב זצ"ל בס' העמק שאלה (פ' אחרי שאילתא ק"ח) ביישוב קושיית התוס' סוכה יעו"ש. אך לפי"ז קשה לי ברש"י ב"ק {{ממ|[[רש"י/בבא קמא/לח/ב#|דף ל"ח ע"ב]]}} וז"ל מרקם טהורים כו' ודם נכרי טהור מדאורייתא דכתיב דבר אל בנ"י אשה כי תזריע וילדה בת ישראל מטמאה בלידה ובנדה ולא נכרית עכ"ל, ולפי הנ"ל הרי מבואר בתו"כ דלא ממעטינן כלל מבני ישראל ומסתמא איכא איזו דרשא אחריתא. ובנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/לד/א|דף ל"ד ע"א]]}} לא ממעטינן אלא זבי עכו"ם מבני ישראל אבל בנדות לא מצינו מיעוטא, וכן ברמב"ם (פ"ב מהלכות מטמאי מו"מ ה"י) כתב אבל העכו"ם אין מטמאין לא בזיבה ולא בנדות ולא בלידות דין תורה שנאמר דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם איש כי יהיה זב בני ישראל מטמאין בזיבה ולא העכו"ם. הנה הביא קרא רק על זבין ועל נדות ולידות לא הביא קרא ולא אדע היכן מיעוטן אי לאי בני ישראל. ואולי י"ל דלעולם ממעטינן עכו"ם מבנ"י וסיפא דתו"כ דבנ"י מה ת"ל דייקא רק לשון בני, דכיון דכל הפרשה לנשים נאמרה למה כתיב בני לשון זכר, דאף שנאמרה בפרשה גם מצות מילה שהיא על האב מ"מ עיקרה בטומאה משתעי, ודוחק הוא. והגאון מלבי"ם ז"ל בס' התוה"מ כתב בפשיטות דמהאי בני ישראל לא ממעטינן עכו"ם ונעלמו ממנו דברי רש"י בב"ק: '''אולם''' כ"ז הוא רק לפי"מ שנמשכתי, בתר גירסת התו"כ שבס' התוה"מ להגאון הנ"ל, אבל בילקוט לא גרס בנ"י מה ת"ל לפי שנאמר והזרתם כו' אלא גרם וילדה מה ת"ל מכלל שנאמר והזרתם כו' ובתו"כ שעם פי' הר"ש משאנץ גרס אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים מה ת"ל לפי שנאמר והזרתם כו' וכתב הר"ש וז"ל וטמאה מה ת"ל משמעה למה צריך לכתוב משמעות הטומאה שכתוב בענין בכל קדש לא תגע וחל המקדש לא תבוא כי לא היה לו לגלות ולכתוב כ"א וטמאה שבעת ימים ואני יודע לענין מה שהוא ביאת מקדש דכתיב והזרתם כו' וקאמר לכך צריך לכתוב טומאה לענין מה היא מפני משמעה שמשמעות אזהרה דקרא דוהזרתם את בנ"י שומע אני כו' עכ"ל, ולפי גירסות אלו שפיר י"ל דמבנ"י ממעטינן עכו"ם, ולא עוד אלא אפילו לגירסת התו"כ שבהוצאת הגאון מלבי"ם א"ש כפי' הר"ש דכמו דלהר"ש מאי דאמר וטמאה מה ת"ל הכוונה היא על בכל קדש לא תגע דכתיב בתריה והוא כמו וגו' ה"נ קאמר בנ"י מג ת"ל והכוונה לאינך קראי דביאת מקדש והכל עולה לקנה אחד, ואין ספק דזוהי דרך רש"י ז"ל ונסתרו דברינו הנ"ל: '''ומצאתי''' בהגהות מצפה איתן לסוכה דגרים סומכין דרשינן בהדיא בתו"כ (פ' ויקרא) אדם לרבות את הגרים יכ"כ הגאון מלבי"ם ז"ל (פ' ויקרא אות קצ"א) ומיישב דבכל הני דוכתי דהקשו מהם התוס' סוכה איכא ריבויי לגרים יעו"ש. ועיי' בדבריו שם {{ממ|אות י'}} ויש לדקדק מירושלמי שקלים (פ"א) ואין להאריך עוד. עכ"פ זה ברור דגרים סומכין ויש מקום לקושייתי {{ממ|ועיין בספרי [[דבר אברהם/ב/ו#ב|חלק שני סי' ו' אות ב']]}}:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף