עריכת הדף "
בני אהובה/אישות/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''היתה ''' ''' הבת ספק בוגרת וכו'.''' עיין בלח"מ שפירש הספק שהיה לה סימן אחד עיי"ש ועוד יש לומר כגון שכת אחת אמרה נראה בה סימני גדלות וכת אחת אמרה לא נראה בה וביבמות דף ל"א ע"א מבואר דאיכא למ"ד תרי ותרי ספיקא דאורייתא היא אף במקום חזקה ואיכא למ"ד שהוא ספיקא דרבנן אבל מ"מ מידי ספיקא לא נפקא ודברי רבינו פה סתומים או הספק תורה או של דבריהם. וכתב המ"מ כי בפרק עשרה יוחסין בקידושין נחלקו רב ושמואל בקדשה אביה וקידשה עצמה והרי היא בוגרת דרב אמר הרי היא בוגרת לפנינו ושמואל אמר חוששין לקידושי שניהם וקי"ל כרב ורבינו לא הזכיר דין זה וגם הסוגיא אינה מתחוורת אצלי כלל לדעת רבינו שלא הזכיר סימני בגרות כלל פרק ב' מהלכות אישות עכ"ל. והכ"מ העיד דרבינו ישמעאל ב"ר אברהם פירש הסוגיא לשיטת רבינו עיי"ש ולא זכינו לאורו והנה גם ר"ת דרך בדרך הרמב"ם לפרש כל סימנים הנשנים במסכת נדה דף מ"ז ע"א הכל לסימני נערות ולא לבוגרת כלל עיי"ש בתוס' בד"ה איזהו סימניה וכו'. ''' ולהבין ''' סוגיא הנ"ל לשיטתם נראה לי דודאי מן זמן נערות עד זמן בגרות ששה חדשים תמימים מעת לעת והנה נערה זו בהגיע לה יום ראשון מן שנת שלוש עשרה בפנות היום ראו עדים לה ב' שערות וא"כ הדבר ספק אם שערות הללו היו לה בתחילת היום ומאז נערה היא או השתא דנולדו לה וספק זה מגיע לה לימי בגרות ג"כ אי אמרינן דהיו לה הסימנים בתחילת י"ג א"כ ביומא דמשלים ששה חדשים הרי היא בוגרת בצפרא ואם נאמר השתא הוא דבאו לה הסימנים בפנות היום א"כ ביומא דמשלים ששה חדשים בצפרא עדיין נערה ולא בוגרת היא והוא הדבר שנחלקו בו רב ושמואל קדשה אביה בדרך ביומא דמשלים שית בצפרא והיא קדשה עצמה בערב והרי היא בוגרת לפנינו הרצון בזה דעל זה עדים מעידים דבפנות היום של יום תחילת י"ג ראו בה ב' שערות א"כ על כרחך הרי היא בוגרת לפנינו עתה בלי ספק רק דהספק על צפרא דאם נאמר דהסימנים באו תחילת שנת י"ג הרי היא בוגרת מצפרא אבל אם נאמר דלא באו הסימנים רק בשעת ראיה עדיין א"כ הרי היא נערה עד עכשיו והשתא דבגרה וס"ל לרב מדהשתא בוגרת בצפרא נמי בוגרת הויא הרצון שאנו אומרים השערות באו תיכף בתחילת שנת י"ג והרי היא בוגרת בצפרא וא"כ עיקר מחלוקותם בהתחלת ימי נערות. ''' ועיין ''' בחידושי הרשב"א ביבמות בהך דהיתה שופעת מתוך י"ג לאחר י"ג וכו' דכתב להדיא דאם נמצאו בה סימנים אח"כ אנו מחזיקין למפרע דהיו לה סימנים תיכף בשעת הכנסת שנת י"ג לרב דאמר הרי היא בוגרת לפנינו ומחייבינן על חזקה זו חטאת ודאי עיי"ש וכן הביא ב"י באה"ע סימן ל"ז בשם רשב"ץ דאם יש עדים שראו סימנים אפילו אחר כמה חדשים אנו מחזיקין למפרע דהיה להם סימנים בתחילת שנת י"ג והיינו כרב. ואי קשה למה נקטו פלוגתתייהו בבוגרת כיון דכל קוטר מחלוקתן הוא בהתחלת ימי נערות ליפלגו בנערה יתומה שנתקדשה בהתחלת שנת י"ג ואח"כ נמצאו לה סימנים אם קידושין ראשונים קידושי ודאי וליכא למימר דלא מצי לאפלוגי הכי משום דחזקת פנויה משוויא ליה עכ"פ ספק כמו שכתבו התוס' בקידושין דף ע"ט ע"א בד"ה בקדשה אביה וכו' זה אינו דמ"מ משכחת ליה פלוגתייהו בכזה היינו דפשטה ידה אח"כ וקיבלה קידושין מאחר אי ניחש לקידושי שני אף גם דחזקת השתא היא נערה לפנינו מנגד לחזקת פנויה אזדא ליה חזקת פנויה ועיין בבית שמואל סימן ל"ז. ויש לתרץ קושיא זאת בתרי גוונא אופן האחד הוא דבנתקדשה נערה כיון דבעת קידושין היה מקום להתברר ולבדוק אם יש לה ב' שערות לא סמכינן אחזקה והך ריעותא דלא בדקה אז משויא ליה ספק דבמקום דאיכא לברורי לא סמכינן אחזקה משא"כ השתא בנתקדשה בבוגרת דהשתא ליכא לברורי מה שעבר ששה חדשים ולזה סמכינן לרב אחזקה ולומר בתחילת שנת י"ג היה לה סימנים. אופן השני הוא דהא אמרינן שם בגמרא דשמואל לא פליג במכחישתו ולפ"ז נערה יתומה שנתקדשה אין לך ראיה גדולה מזו שיודעת בעצמה שהיא גדולה כיון שמקבלת כסף קידושין ושמואל מודה ובטלה המחלוקת ולכך פלוגתתם בבוגרת. ''' ובזה ''' מיושב ג"כ קושיית מהרש"א שם שהקשה אמאי לא הוי קשיא להו להתוס' דלפלגו בקדשה עצמה בצפרא ותירץ הוא ז"ל דבקדשה היא עצמה ליכא נפק"מ דבין לרב ובין לשמואל בעי גט אבל בקדשה אביה גרידא דלרב לא בעי גט ולשמואל בעי גט מספק עכ"ל ותירוצו דחוק דהא ודאי יש חילוק בין קידושי ודאי לקידושי ספק אבל לפי מ"ש ניחא דבקדשה היא עצמה לחוד הוי כמכחישתו כיון דקבלה קידושין היא קים לה ביותר שהיו לה אז סימנים ואולי קושיית מהרש"א לשיטת הרמ"ה הביאו הטור סימן ל"ז דרב ושמואל פליגי במכחישתו ולשיטתו הוצרך מהרש"א לתירוצו אבל לפי שיטת שאר כל הפוסקים תירוצו יותר נכון. ואי דקשיא א"כ למה נקטו פלוגתתייהו בזמן קצר צפרא ורמשא הא לפי הנ"ל יפול מחלוקותם אף בחודש אחד או שתים אם נראו בה סימנים ב' חדשים אחר היות לה י"ב שנים אימת נחזיק אותה לבוגרת אם ששה חדשים לזמן הראיה שהוא שמונה חדשים אחר הגיעה לשנת י"ב או די בששה חדשים מיום היות לה תחילת שנת י"ג. בזה יש לומר דודאי לשמואל קשיא מעשה דבני ברק בבבא בתרא דף קנ"ה וערערו בני משפחה ואמרו קטנים היו ושאלו מה לבודקו ואם יבדקו מה מהני נטעון עדיין סמוך למיתתו היו לו סימנים וקשיא לשמואל לפי הסלקא דעתא דנכסים בחזקת בני משפחה הוי קיימא דהא הכא על כרחך מחזקינן בסימנים למפרע ועל כרחך צריך להיות במה שדרך מציאות לבוא מודה שמואל דמחזקינן למפרע רק בו ביום ס"ל לשמואל כיון דסימנים שהיו לה מקודם שומא נינהו רק בו ביום צריכן אנו לומר דגדלו והצמיחו ונעשו גדולים כדי לכוף ראשן לעיקרן דבר זה לא נעשה ברגע אחת וצריך זמן ולכך נסתפק שמואל בו ביום אם נאמר בו חזקה דהיה לה תיכף בצפרא אבל מכאן ולהבא מודה שמואל דמחזקינן. ועיין בנדה דף ב' ע"ב בתוס' בד"ה השתא הוא דחזאי דהקשו אמאי אמר רב דמצפרא בגרה ולא אמר ג"כ השתא הוא דבגרה ותירצו דרגילי שערות לבוא מצפרא וע"ז חולק שמואל וס"ל בו ביום אין רגילות אבל מכאן ואילך פשיטא דרגילין לבוא הואיל דאיכא חזקה דרבא קטנה שהגיעה וכו' מודה שמואל דמחזקינן בחזקת גדולה ולכך לא פליג רק ביומא דמשלם. ''' ובדברים ''' הנ"ל יש להבין דברי התוס' בנדה שכתבו דרגילי שערות לבוא מצפרא ולכאורה אין מובן לזה דמה טיבן של שערות לסימני בגרות ועכשיו עסקינן בסימני בגרות ועל כרחך צ"ל דכונתם למה שכתבתי דנמשכו אחר שיטת ר"ת דס"ל דלית לבוגרת סימנים ועל כרחך צ"ל דפליגי רב ושמואל אימת יתחילו ימי נערות ואז הסימנים בשערות ואתי שפיר דכתבו דרגילי שערות לבוא זהו מה שברור לדעת הרמב"ם ור"ת בפירש השמועה אך מה שלא הביא הרמב"ם הך דרב אין לו פתרון ולולי דמסתפינא הייתי אומר דלא היה בגירסת הרמב"ם והלכתא כרב {{ממ|א}}. ''' ולהיות ''' דהוא פסק בהלכות תרומות בחביות שהחמיץ שהוא ספק תרומה הרי דלא אמרינן הואיל דהחמיץ לפנינו לומר דנתחמץ למפרע וה"ה לבוגרת הואיל דמדמינן להו בגמ' להדדי וכן הבית יוסף הביא בסוף סימן מ"ג בשם רבו מהר"י בי רב שהר"ר דוראן והרשב"א חולקין וס"ל דאם ראו סימנים אח"כ לא מחזקינן למפרע אפילו בת ט"ו שנים. ואני לא ראיתי ספרו אם כתב טעמם ונימוקם דקשיא שיטת הגמרא לפסק הלכה שהחליטו כרב ולפי דבריו יהיו דברי הרשב"א סותרים זה את זה דהרשב"א גופיה כתב ביבמות בהאי דשופעת בחילוף כמ"ש לעיל בשמו. ולכן נראה לומר דאולי דלא פסקו כותיה דרב וחששו להחמיר כשמואל ומה שכתב הרשב"א ביבמות גבי שופעת דמחזקינן למפרע כתב כן לרב דהתם רב דמוקי ליה בשופעת ולרב לשיטתיה דאמר הרי היא בוגרת לפנינו שפיר מחזקינן לה למפרע והרמב"ם דכתב היתה הבת ספק בוגרת כיון על ספק זה בכלל אך לא שמענו להמחברים שיסתפקו בגירסא ולכן צ"ע וגם למה שכתבתי לעיל שמואל גופיה ס"ל דמחזקינן למפרע אם נראה בה סימנים אחר יומא דמשלם זמנה שוב עיינתי ברשב"א דיבמות וראיתי בדקדוק לשונו דדוקא בנמצאו בה סימנים בו ביום אמרינן למפרע דהיו בתחילת היום כהאי דבוגרת דמחזקינן מרמשא לצפרא אבל לא בזמן אח"כ ולא קשה עלייהו מהך דבוגרת דשם הספק ביום אחד וכן בהך דיבמות אבל מזמן לזמן דהיינו אם נמצאו אחרי ימים רבים להחזיק למפרע על ימים טובא נראה מדבריו דלא מחזקינן והוא הדבר שהעיד ר"י בי רב משמם ומהך דבני ברק לפי הס"ד לא קשה להו דהואיל וחזקה אין העדים חותמין על השטר אלא א"כ נעשה בגדול מסייע מודין דמחזקינן למפרע אפילו לזמן מרובה ולשיטתם ניחא אפילו לשיטת הרמב"ם ור"ת הא דנקט פלוגתייהו בצפרא ורמשא ולא בחודש או שני חדשים דבזה רב מודה ואפשר דחיילהון דידהו מכח קושיא זאת. ''' {{ממ|א}}''' אמר המגיה ולא תקשי לך לדברי הרב המחבר דאף דלא גרסו בהדיא בגמרא והלכתא כרב מ"מ הא קי"ל דרב ושמואל הלכתא כרב באיסורא זה אינו דהא הקשו התוס' שם בד"ה והלכתא כרב למה פסק הלכתא הא בלא"ה קי"ל הלכתא כרב באיסורי דהכא איצטרך למימר הלכתא כיון דאיכא אמוראי דפסקו כשמואל א"כ שפיר כתב המחבר אי לא גרס הרמב"ם בפירש הלכתא כרב עדיין הוא מסופק כאיזה מהאמוראי פסקינן. ''' וכתב''' הטור בשם הרמ"ה דאף רב לא אמר אלא במכחישתו אבל בשותקת מודה רב דבעי גט ועיין בלח"מ ובית יוסף סימן ל"ז ונראה דקושיית התוס' הכריחו להרמ"ה לזה דבנדה דף ב' ע"ב הקשו התוס' דלמה אמרינן בנדה השתא דחזאי ולא אמרינן כן בבוגרת לרב ותירוץ התוס' נראה לרמ"ה לדוחק כמ"ש לעיל דיש לפקפק דרחוק מציאות להוציא שערות כאחד תיכף כשיעור הראוי כדי לכוף וכו' ולכך ס"ל דגם רב לא אמר רק במכחישתו והשתא ניחא דבשלמא התם לא אמרינן הרי דם לפניך דעל למפרע ליכא כאן ברי על כן הוי ספק משא"כ כאן דהיא טוענת ברי בזו ס"ל לרב דמהני חזקת בוגרת לפנינו להחזיקה למפרע ומתורצים כל קושיות התוס'. ''' ועוד''' יש לומר ליישב דברי הרמב"ם ואם הוא בדרך רחוק והוא דס"ל להרמב"ם דודאי אם הספק על הבאת שערות לא יפול בו המחלוקת דכיון דאז בשעת הספק היה אפשר לברורי ואף דהשתא בעת בגרות חלף והלך לו הבירור מ"מ אנו דנין למפרע על זמן הוצאת השערות ואז היה אפשר לברורי בבדיקה ולא סמכינן אחזקה ומה גם דאין דרך השערות להיות צומחות ויגדלו בשיעור הראוי ברגע אחת פתאום וצריך לזה זמן לאט לאט וא"כ לא יסבור רב שנאמר למפרע בהגיע הנערה לשנת י"ג תיכף היו לה הסימנים כשיעור הראוי וכמו שכתבתי לעיל במילתיה דשמואל רק ס"ל דהך סוגיא אזלא למ"ד דקטנה אינה מתעברת כלל וגרסינן שמא תתעבר ותמות ביבמות דף י"ב וכה"ג פרכינן מיניה דהך בכתובות דף ל"ט ע"א לרבא דבעי יש בגר בקבר ומי מעברה בקטנותה דהיינו משום שתמות ודאי כמ"ש לעיל ולפי"ז ההריון ג"כ סימן גדלות ונערה זו קבלה הריון ביום ראשון של שנת י"ג בסופו דהיינו שלא בעל אותה עוד ומזה ידעינן שקבלה הריון בעת ההיא והולידה בימי בגרות והרי למפרע מעת קבלת הריון גדולה היא וששה חדשים לאח"כ בוגרת היא לאין ספק רק בזה הוא הספק כיון דאין לה שערות רק קבלת הריון לאות שהיא גדולה א"כ הוחזקה כל היום להיות גדולה ומתחילת היום מנינן או נימא באותו רגע שקבלה הריון באותו זמן נעשית גדולה ולא מקדם כאלו הוציאה עכשיו סימנים ובזה נחלקו רב ושמואל דרב סבירא ליה כיון דבאותו היום הוחזקה מטבעה שקבלה הריון כשאר גדולה אמרינן מסתמא היא גדולה מעת שבאה לכלל שנותיה ואלו בא עליה בתחילת היום היתה אז מקבלת גם כן הריון של קיימא ושמואל סבירא ליה גם בהריון דלא מחזקינן למפרע וע"ז אמרינן בגמ' דדוקא אם היא מודה דנתעברה בסוף היום בזה פליג שמואל אבל במכחישתו ואומרת דנתעברה בתחילת היום נאמנת כהנ"ל ולכך המחלוקת דוקא בצפרא ורמשא ולא קשה כל הנ"ל דכאן ודאי כל הספק ביום אחד אי סוף היום מעיד על תחילתו ולפי"ז להרמב"ם דס"ל דקטנה יכולה להתעבר כשהיא סמוכה ונראה לשנת גדלות כמ"ש לעיל באריכות וכמ"ד שמא תתעבר ושמא תמות א"כ אזדא כל הנ"ל ולכך לא הביא הא דרב דמחזקינן למפרע וכל זה מהדוחק וצ"ע.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף