עריכת הדף "
בני אהובה/אישות/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כא == '''כל ''' ''' שנים האמורות וכו'.''' הש"ך בחו"מ סימן ל"ה והמג"א באו"ח סימן נ"ג נסתפקו בכל הני דבעי מעת לעת אי הכונה על מעת לעת דשעות גם כן כמו בקדשים או לא והרב בעל משנה למלך עמד על ספק הלזה ובירר ברוחב בקיאותו במקום הספק בתוס' בכל מקומות וכמעט לא הניח מקום שלא עמד בו זולת במה שצידד לומר לפירוש ר"ת בפירוש התוס' בהא דאמרינן במסכת נדה דף מ"ט ע"א תוך הפרק כלאחר הפרק דהוא ביום אחרון של שנת י"ג ויום אחד וכו' וא"כ בזה נחלקו ר' יהודה ור' שמעון אי מונין שעות או לא ודעת ר' יהודה דאין מונין שעות והלכה כוותיה. ''' ולבבי ''' לא כן ידמה כי מלבד הדוחק שר"י ור"ש יפלגו בזו ואין לנו לחדש מחלוקת חדש מה שלא מצינן להדיא נראה דהסברא איפכא הוא כי אם ס"ל לר"י דאין מונין שעות לפי"ז בתחילת שנת י"ג ככלות שנות י"ב הוא לענין שנים גדול גמור כיון דאין מונין שעות ואלו לא היינו צריכן שני שערות רק היה סגי בשנים כמו בת ג' שנים בקטנה ובן ט' שנים בקטן לענין ביאה כיון שנכנס תחילת שנת ד' לנקבה או שנת עשר לזכר אף דלא מליא ליה השעות הרי הוא והיא ראוים לביאה כגדולים וא"כ אף בבת י"ב ובבן י"ג שנים כיון דלא בעינן שעות הרי הוא בתחילת שנת י"ג לנקבה או בתחילת שנת י"ד לזכר כמו בסוף השנה ומעתה אם יש לו באותו זמן שערות מה זה דקרינן ליה תוך הפרק הלא הוא סוף הפרק כיון דלא בעינן שעות ולמה בסוף הפרק דהיינו בסוף היום אמרינן חזקה שהביא ב' שערות דלא אמרינן כן בתחילת היום כיון דאין צריכן למנות שעות הרי הוא הגיע לכלל שנותיו כמו בסוף וזה פשוט דמה נשתנה בן י"ג שנה לגדלות לבן ט' שנה לביאה והתם אין מונין שעות ולא מחלקין כלל בין תחילת היום לסוף היום ובבן י"ג נחלק עד שיהיו מסופקים אם נאמר ביה חזקה וכדומה. אלא ודאי נהפך הוא דהנה במסכת ערכין דף ל"א ע"א בתוס' בד"ה שנת ממכרו וכו' כתבו בשם הר"ר אלחנן דדוקא בבתי ערי חומה מונין שעות אבל בכל שנים בבן ובבת אין מונין שעות והתוס' פליגו עליה התם וס"ל דגם בשנים בבן ובבת מונין שעות ולכך מפרשי התוס' הכא לשיטת ר"ת דבהגיע תחילת שנת י"ד ולא מליא ליה עדיין השעות ומצינו בו ב' שערות בזה נחלקו בו ר' יהודה ור' שמעון דר"י סבר הואיל היום הוא שיגיע לשנותיו עבידי השערות דמקדמי ואתיין וכיון דלא שומא נינהו רק סימנים גמורים הרי הוא גדול דגדלותו תלוי בסימנים ולא בימים והוא דחזינא ביה הסימנים אבל חזקה לית ליה דאכתי לא הגיע לכלל שנותיו דלא מליא ליה השעות ומונין השעות לבן ובת כמו לקדשים ור"ש ס"ל דלא עבידי הסימנים להיות מקדמי ובאו טרם שנים גמורים ולכך תוך הפרק כלפני הפרק זהו ברור ונכון בפירש ר"ת לשיטת התוס'. ''' אבל ''' הרא"ש וכן הטור באבן העזר סימן קנ"ה מפרשי שיטת ר"ת דמיירי ביום כלות שנת י"ג שנה היינו משום דס"ל כהר"ר אלחנן דשנים שבבן ובבת אין מונין להם שעות על כרחך אי אפשר להו לפרש שיטת ר"ת כפירש התוס' דמיירי בתחילת שנת י"ג לנקבה ותחילת שנת י"ד לזכר דזהו לא מקרי תוך הפרק כנ"ל ולכך פירשו דמיירי ביום כלות שנת י"ב לנקבה וי"ג לזכר וס"ל דרגילי הסימנים להיות מקדמי ואתין ביום טרם הגיע שנת גדלות ולאו שומא נינהו וזהו הנקרא בתוך הפרק וברור ופשוט הוא. והבית שמואל באה"ע סימן קנ"ה ס"ק כ' כתב דצריך ישוב דמה מהני שערות בסוף י"ב שנים כיון דעדיין קטנה היא ולא קשיא מידי דרגילי הסימנים להיות מקדמי ואתיין ביום דמשלם זימנא ואפילו בתוך הזמן איכא למ"ד דהוי כלאחר זמן והיינו משום דרגילי הסימנים לבוא מקודם ואפילו החולק דס"ל דשומא נינהו משום דתוך זמן כלפני זמן אבל ביומא דמשלם זמן מודה דרגילין הסימנים להיות מקדמי ואתיין ואין זה מהתימה כלל. ''' ומעתה''' מאחר שהרמ"א באה"ע סי' קנ"ה העתיק דעת ר"ת כפי פי' הרא"ש והטור דתוך הפרק היינו במשלם י"ב שנה לנקבה או י"ג לזכר ואילו ס"ל דמונין שעות אין לנו להקדים זמן גדלות והבו דלא לוסיף עליה לומר תוך הפרק היינו בתחילת שנת גדלות כנ"ל ועל כרחך דס"ל דאין מונין שעות כלל וכן הנכון ובאשר הרב משנה למלך הביא ראיה ברורה ג"כ מהך דיבמות דף ל"ד ע"א בפי' רש"י כגון ששפעת מתוך י"ג וכו' ושפתיו ברור מללו עיין שם. איברא דעדיין קשיא מה בכך דאין מונין שעות מ"מ הגדלות תלוי בסימנים ואי אפשר לצמצם שיהיו שני אחים ושני אחיות מוציאין סימנין ברגע אחת ולא תקדים ולא תאחר כבר עמד בזה הרשב"א בחידושיו בשם הרמב"ן ותירץ דמיירי דלא בדקנוהו רק לאחר זמן וקי"ל כרב דאמר בקדושין דף ע"ט ע"א אם קידשה אביה בדרך וקידשה עצמה בעיר בההוא יומא דמשלם ששה ואם נמצא אחר כך בוגרת אמרינן דהיא בוגרת למפרע דמהשתא בוגרת לצפרא נמי בוגרת וה"ה בזה אמרינן דסימנין היו למפרע מתחילת כניסת שנת גדלות בכל אופן. ''' ומ"ש ''' הרב בעל משנה למלך דלפי' הרא"ש בפירוש ר"ת ניחא דמיירי שהביאו סימנין ביום אחרון של י"ב וי"ג ומ"מ אין נעשין גדולים עד הערב שמש של שנת י"ג אגב חרפא טעה כי לפי' ר"ת באותה שעה שבאו סימנין תיכף גדולים הן ולא אח"כ כשיגיע שנת י"ג וי"ד דודאי אלו באו הסימנים אפילו בשנת י"א הוו גדולה דגדלות תלוי בסימנים ולא בשנים רק דאמרינן הנך לאו סימנים נינהו רק שומא בעלמא ולפ"ז הני סימנים דאתו בסוף שנת י"ב מה טיבן אם שומא נינהו אף כשיגיע שנת י"ג מה מהני וכי שומא יעיד על גדלות ואי סימנים נינהו א"כ הרי היא גדולה תיכף בעת היות לה סימנים ותוך הפרק כלאחר הפרק לפי' ר"ת הוא כלמאן דאמר תוך הזמן כלאחר הזמן דשם הפירוש דתיכף היא גדולה וכן הדבר כאן ואין הדבר צריך לפנים דלפי' ר"ת תיכף היא גדולה בכל דבר דס"ל דסימנים מקדמין ואתין כמ"ש לעיל. ומעתה אין מקום לתירוצו וחוזרני לתירוץ הרמב"ן הנ"ל והוא המחוור שבתירוצים וברור הוא. ''' איברא ''' דיש מקום פלפול לתירוץ הרמב"ן דמוקי ליה אליבא דרב ולא ככו"ע דהא שמואל חולק בבוגרת ולא ס"ל דמחזקינן לה למפרע בחזקת בוגרת וא"כ קשה למה ליה לגמרא למוקמי כה"ג כגון ששופעת מתוך י"ג וכו' שהוא באופן רחוק בלתי נמצא ושכיח המציאות שיהיו כלים שנת י"ג של שני האחים ברגע שכלים שנות י"ב של שני האחיות ותהיינה שופעת באותו פעם ולא מוקי ליה בפשיטות שני אחים גדולים קדשו לשני אחיות שילדו זכרים או נקבות ביום אחד ואמרו הרי את מקודשת לי בתחילת יום מ"א או פ"א והן שופעות דם מסוף יום מ' עד תחילת יום מ"א או מסוף יום פ' עד תחילת יום פ"א ואמרינן במסכת נדה דף ל"ו ע"א בסופו דקי"ל כרב דאמר מעין אחד הוא וכו' וא"כ בכניסת יום מ"א חלו קידושין ונדה דקודם לזה התורה טיהרה את הדם והרי כל האיסורין חלין בבת אחת וזה כח מציאות לא יפול בו קושי הציור וכדומה וליכא למימר דביקש לשנוי אליבא דכו"ע וא"כ ללוי דס"ל שני מעינות הם ליכא למימר כה"ג משום דאי שופעת א"כ אף בתחילת יום מ"א טהור הוא ואי נפסק המעיין ובא מעיין אחר א"כ עדיין אי אפשר לצמצם שיהיה בכניסת רגע של יום מ"א ולא יהא איסור אשת איש ואחוה קודם איסור נדה בזה עדיין אינו מתורצת הקושיא דהא אף השתא לפירש הרמב"ן הוא רק לרב ולא לשמואל ומאי שנא {{ממ|א}}. ''' וצ"ל ''' משום דקתני במתניתין ואם היו קטנות שאינן ראויות לילד מחזירין אותן מיד משמע ליה דאין הבדל במשנה בין קטנה לגדולה אלא בזו לענין החזרה להבחנה אבל במה דקתני ליה ברישא דחייב ד' חטאת דינם שוה וא"כ בקטנה ליכא למימר כה"ג דאי אפשר לה שתלד אך גם תירוץ זה אינו נכון דבסיפא בקטנה אין צריך לומר בשופעת מתוך י"ג דהא יש לומר כמו שכתבו התוס' דנתקדשו טרם היותם ראוים לביאה והן שופעת מתוך ג' לאחר ג' ובהגיע זמן היותה ראויה לביאה חלו כל ד' האיסורים כאחד דבשלמא ארישא לא בעי למימר הכי לגירסת רש"י משום דקתני שנים שקדשו שתי נשים וכו' ובסיפא קתני ואם היו קטנות וכו' משמע דברישא מיירי דקדשו לגדולות דאי מיירי דקדשו לקטנות רק דאח"כ נתגדלו ובסיפא מיירי דעודנו קטנות לא הוי ליה למימר ואם היו קטנות רק אם עדיין הן קטנות וזה פשוט וא"כ עדיין קשה דרישא דמיירי בגדולות הוי ליה לגמרא לשנוי בגוונא שכתבתי וסיפא מיירי כמ"ש התוס' ובכל גוונא חייב ד' חטאת. ''' ונ"ל ''' דס"ל לדוחק לאוקמי מתניתין דמיירי בין בקטנות ובין בגדולות בתרי גוונא אופני המציאות חיובו של זה לא כחיובו של זה ומסתמא מיירי הכל בחד גוונא ועוד אפשר לומר כשנדייק במה דפריך שם מפרישין אותו והא אין אשה מתעברת מביאה ראשונה עיי"ש קשה מנא ליה דמיירי מבתולות דלמא מיירי שקדשו בעולות ודוחק לומר דא"כ אדתנא ואם היו קטנות שאינם ראוים להוליד ליתני ואם היו בתולות שאינם ראוים להוליד מלבד די"ל דקמ"ל רבותא אפילו קטנה דנבעלה אף גם איך יאמר אם היו בתולות אטו אי אפשר לבעול ולשנות ולא פסיקא ליה לתנא לומר אך באמת מיירי מתניתין מבעולות ולא בעלו רק פעם אחת ונרויח דלא תקשיתו הא דתני ט"ז חטאת ולא תני ל"ב חטאת דמיירי דלא בעלו רק פעם אחת ונ"ל מדקתני במתניתין בשעת כניסתן לחופה נתחלפו ש"מ דמיירי בגוונא דחופה קונה לעשות נשואין ולהיות בועלה כבועל אשת איש ולא ארוסה דאל"כ כניסתן לחופה למה לי דקתני ליה אם הוא בענין שאינו מועיל וס"ל לסתם גמרא כמו שכתבו התוס' בביצה דף ל"ו ע"ב ובפרק קמא דיומא והרא"ש פרק קמא דכתובות בשם הירושלמי דאין חופה קונה באלמנה וכן הוא בטור אה"ע סימן ס"ד ולא מהני ביה מידי וה"ה לשאר בעולה ולא מהני חופה רק בבתולה וא"כ על כרחך דמתניתין איירי בבתולות ושפיר פריך והא אין אשה מתעברת וכו' ולפי זה גם קושייתי ליתא דהא אי אפשר לאוקמי ביולדות דמתניתין בבתולות מיירי מדמהני ביה חופה וזה ראיה לדברי הירושלמי דגם הבבלי מסכים דאין חופה זולת בבתולה {{ממ|ב}}. ''' {{ממ|א}}''' אמר המגיה ראיתי הגה"ה אחת נכתבת בגליון אצל מכתב הרב וכתב עליו דקושיית הרב ליתא דביבמות דף ל"ד אמר בגמ' בהדיא האי תירוצי בשופעת בשם אמר רב עמרם אמר רב ורב לשיטתו אזיל דס"ל דמחזקינן לה בבוגרת למפרע כתירוץ הרמב"ן ולא ידעתי שותא של זה המשיג על הרב דהא עיקר קושיית הרב היא דלא הוי ליה לשנוי בגוונא שהוא רחוק המציאות רק בגוונא דשכיח שקידשה על מנת שתהא מקודשת תחילת יום מ"א וכו' דהא גם בזה יהיה רב לשיטתו דס"ל כן במסכת נדה דמעין אחד הוא ותקשי ליה לרב גופא אמאי משני ליה בדבר הרחוק מציאות ואי משום שהיה קשה ליה להמשיג לשון הרב שכתב דלפירש הרמב"ן הוי רק לרב ולא לשמואל גם זה ליתא דקושיית הרב היא על סתם גמרא דפריך היכא משכחת ליה בבת אחת ומשני שנוי דרב בשופעת והוי ליה לשנוי בגוונא דשכיח כאידך דרב. ''' {{ממ|ב}}''' אמר המגיה ואם תאמר לפירש הרב תקשי על תנא דמתניתין גופא מי דחקו למצוא ד' חטאת בכה"ג שנעשת נשואה ע"י חופה הא גם בארוסין חייב עליה במזיד כרת ובשוגג חטאת בזה י"ל דהתנא לא רצה למינקט בגוונא דעביד איסור גם בלא הוחלפו כמבואר בשו"ע אה"ע סימן נ"ה סעיף א' דאסור מדרבנן לבוא על ארוסתו קודם הכנסה לחופה. ''' ומה''' שהקשה הבעל משנה למלך בהא דפריך סוף פרק יוצא דופן ומ"ד לערכין מ"ט לא אמר ליוצא דופן דלמא לכך לא אמר ליוצא דופן דבהנך לא בעי שעות כמו בבתי ערי חומה לכך אמר לערכין דבעי נמי שעות נראה דלק"מ דהא קתני וכן בעבד עברי ובהא ודאי לא בעי שעות דמעולם לא שמענו שיהיה עבד עברי עובד בשנה שביעית לאחר ממכרו עד מלאות השעות ואם נמכר בחצי יום יעבוד עד חצי יום זו לא שמענו ועל כרחך דכל ברייתא לא נחית להשמיענו זאת ועיקר כוונתו דלא תלך בתר שנות העולם ולא תאמר מקצת השנה ככולו ושפיר קשה מאי טעמא לא אמר ליוצא דופן וזה ברור ופשוט ולק"מ. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף