עריכת הדף "
בכור שור/ויקרא/כג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מב == '''כל האזרח בישראל ישבו בסכת.''' כלומר, אפילו האזרחים המיושבים בישראל, שיש להם בתים ופלטין גדולים, ישבו בסכות. ורבותינו דרשו: להוציא את הנשים, שלא נילף חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות, שנשים חיבת במצה אעפ"י שהיא מצות עשה שהזמן גרמה שכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה. וכבר פירשתי ששלשת הרגלים באים בזמן שמחה, הפסח בתחלת קצור שעורים ושבועות בתחילת קציר חטים וסכות לאחר שאספו הכל ושמו הכל באוצר, ורצה הק[ב"ה] להתערב בשמחתם של ישראל שיעשו שמחתם לשם מצוה, וכשבאין לאסף בביתם מן השדות שישב שם בסוכות לשמר פירותיהם, כדכתיב: באספך מגרנך ומיקבך, ומשמע כשתאסף הבית[ה] כמו: ואין איש מאסף אותם הביתה, מסוכת הגרן והיקב תעשה סוכה לשם שמים, ומה שאמרה תורה שמצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות, וכן עבדים דגמרי לה לה מאשה, לפי שהן ברשות אחרים ויש להן בעלים, ושמא לא יתרצו להם בשעת הזמן שיוכלו לעשות המצוה בזמנה, או יצוה עליהם שום דבר שלא יהא להם פנאי ופטרם הק[ב"ה] ברחמיו, אבל מצות עשה שלא הזמן גרמה, אי אפשר שלא ימצאו מקום לקימה, ואם לא יוכל היום יוכל למחר; ומצה, שמחה והקהל שנשים חיבות, טעמא אחרינא הוא, דגבי מצה כיון שאינה יכולה לאכל חמץ שהוא בכרת, איך יאמר לה: לא תאכלי מצה, הלא הוא חייב במזונותיה, ושמחה איך יאמר לה: לא תשמחי היום, הלא הוא חיב לשמחה דאמרינן: אשה בעלה משמחה, וכיון שהמצוה עליו לא יבטלנה, וכן הקהל, עליו מוטל להקהל, דכתיב: הקהל את העם האנשים [והנשים] ולא אמר: יקהלו הנשים, וכל אלו על הבעל מוטלות. ותורה ופריה ורביה [ופדיון הבן] שפטרן הכתוב אע"פ שלא הזמן גרמה, תורה, דכתיב: והגית בו יומם ולילה, שצריכה קבע, וכיון שיש להן בעלים אינן יכולות לקבע את עצמן; פריה ורביה, אין דרך אשה שתחזר אחר פריה ורביה, אלא האיש מחזר אחר אבדתו; ופדיון הבן, מה שקנתה אשה קנה בעלה ובמה תפדנו אם לא יפדנ' הבעל, ואע"פ שיש אלמנות וגרושות לא חלק הכתוב. אבל העונשין והדינין והמיתות חייבן הכתוב. העונשין, דיאן לך אדם אכזר בעולם שיאמר לאשתו עשי דבר זה שתענשי עליו, והדינין, כי היכי דתיהוי להו חיותא, כמו שפירשו רבותינו, דאם לאו לא יהיה אדם נושא ונותן עמהן, והמיתות, כמו שפירשו רבותינו, דאם לא כל המוצאן יהרגן, אם לא יתחיבו על אחרים ואחרים עליהן. ובל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים שלא חיבן הכתוב, אעפ"י שהם לאוים, משום דלא שייך בהן בל תשחית, שהרי אין דרך להן להיות זקן, ואם יש לה כדאמרינן: זקן האשה והסריס הרי הם כזקן לכל דבריהם, הני מילי לענין נגעים, אבל לענין השחתה דין הוא שתשחיתנה בכל ענין שתוכל, בין בתער בין במספרים בין במלקט, שלא תשנה מחברותיה; בל תקיף, אם מקפה שערה, דבר שאינו נראה הוא, שהרי שער באשה ערוה, ומה בכך? וגם אין חוק לנשים שמקיפות עצמן לע"ז, אלא כולן מגדלות שער כלילי(ת), וכל שאינו בהשחתה אינו בהקפה, ובל תטמא למתים, לפי שהשנים קלות בדעתן ומקוננות על המת יותר מן האנשים, ירדה תורה לסוף דעתן שלא יוכלו להעמיד עצמן מלטמא, ועוד שלא הזהיר על הכהנים אלא לפי שהם נכנסים לעבד לפני הק[ב"ה] וצריכין להזהר מן הטומאה, ואף ישראל מוזהרים על הטומאה וכל שכן הנשים: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף