עריכת הדף "
בכור שור/ויקרא/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''לא יקרחה קרחה בראשם.''' לפי הפשט היה נראה שישראל אינם חייבין אלא בין העינים ועל מת ועל כמה קרחות לאו אחד, כדכתיב: ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, אבל כהנים חייבין על הראש ואפילו בלא מת ועל כל קרחה וקרחה, מדכתיב: לא יקרחה קרחה, לחייב על כל קרחה וקרחה, בראשם משמע כל הראש: '''ופאת זקנם לא יגלחו.''' לפי הפשט נראה, שישראל אינו חייב אלא בהשחתה כגון תער, כדכתיב (בהו): ולא תשחית את פאת זקנך, וכהנים אפילו בגלוח בעלמא: '''ובבשרם לא ישרטון שרטת.''' לפי הפשט, שרטת לחיב על כל שריטה ושריטה ואפילו בלא מת, וישראל אינם חייבין אלא על מת ועל כמה שריטות אחת, דכתיב בהן: ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם, ואין להעמיד על הפשט מפני הגזרה שוה דפאת פאת, שנתנה למשה מסיני, ובין כהנים ובין ישראל חייבים על הראש כעל בין העינים וחייבין על כל קרחה וקרחה ועל כל שריטה ושריטה ואינם חייבין אלא על המת ואינם חייבין אלא על הגלוח שיש בו השחתה, כגון תער, דאי סלק' דעת' למימר להחמיר ליתן את האמור של זה בזה, ולחיבו בין על מת בין בלא מת בין בגלוח בין בהשחתה, אם כן, למה הזכיר: ושרט לנפש? לימא ושרט סתם, ולימא בגלוח ולא ליזכר השחתה, (דהשחתה אין לך גלוח גדול מזה), אבל מדכתיב גלוח והשחתה, שמע מינה דאין חייבין רק בהשחתה שיש בה גלוח ובגלוח שיש בו השחתה, כגון תער שמגלח ומשחית שאינו משייר כלום חוץ לבשר, לאפוקי מלקט ורהיטני שעוקרים השער ומספרים, ואם תאמר, מאחר שהם חייבין על כל הראש, למה הזכיר בין העינים, כיון דאין לדרש שניהם, בראשם ובין העינים, למה כתב, דלמא בראשם והרי בין העינים בכלל, הרי הוא מפנה לדון גזרה שוה ללמדנו מקום הנחת תפילין, דכתיב בהן: והיו לטטפת בין עיניכם, מה כאן מקום שער אף להלן מקום שער, דהא כתיב כאן קרחה, וגזרה שוה דפאת פאת והפנאתה בפרק קמא דקדושין מקרח הקרחה. ואם תאמר, מאחר שישראל וכהנים שוים באלו דברים, למה נכתבים גבי פרשה ככהנים, לכתבן גבי ישראל שתי הפרשיות ולילפן מהדדי כדהשתא והוא הדין לכהנים, איכא למימר דהא קא משמע לן, דאי עבדי להו כהנים להני שריטות וגלוחין וקריחות דאסורין לעבד עבודה עד יצמח ראשם וזקנם ותתרפא השריטה, כגון שגלוחי ראש ופרועי ראש דאסורין לעבד ולא מחלי עבודה, כדכתיב ביחזקאל: וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו, דלא מחלו עבודה, כדאמר בסנהדרין בשלהי פרק כהן גדול, ללמדנו כן נכתבו גבי כהנים:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף