בית הלוי/ג/מט
|
< הקודם · הבא > |
בבא קמא דף י"ז ע"ב קמ"ל דחי' בכלל בהמה פרש"י מדכתיב זאת הבהמה כו' איל וצבי כו', והקשו עליו התוס' דהא גם עופות חייבים כדתנן התרנגולים מועדים וע"כ כ' דילפינן לה בג"ש משבת. ולכאורה נראה דרש"י ס"ל דאע"ג דעל עופות אין לימוד מ"מ חייב דלא גריעי מתולדה והרי גם אבנו שלא הפקירו הוי' תולדה דשור, ובע"כ צ"ל דהא דאמר בגמרא סד"א ושילח את בעירו בהמה אין חי' לא אין הכוונה דס"ד דחי' יהיה פטור רק דס"ד דחי' לא כתיבא בתורה והוי' תולדה וקמ"ל דחי' בכלל בהמה וגם חי' הוא אב והתרנגולים מועדים באמת הוא רק תולדה ועיי' בשיטה מקובצת שכ' כן ואין להקשות דא"כ אמאי לא משני גם על הך דכיצד הרגל דאשמעינן רגל דחי' ורגל דבהמה דבשלמא להתוס' ניחא דברגל ידעינן מהא דהתרנגולים מועדים אבל לרש"י קשה ז"א דא"כ היה נשאר על הקושיא הסיפא דלמה תני תרתי בשן דהא דחי' בכלל בהמה הא ידעינן לה מהך דרגל ומש"ה הוצרך לשנות דתני אבות ותני תולדות. והתוס' לא ניחא להו בכל זה דהא מסקינן לעיל דתולדותיהן כיוצא בהן וא"כ אין שום נ"מ בין אב לתולדה ומש"ה מפרשים דהא דאמר סד"א בהמה אין חיה לא דהוי' ס"ד דחי' פטור לגמרי ומש"ה הקשו שפיר מהא דהתרנגולים מועדים. ולכאורה הנראה לישב פרש"י דאע"ג דתולדותיהן כיוצא בהם מ"מ נ"מ טובא בזה אי חי' הוא אב או לא דהנה לעיל קאמר רבא וכולהו כי שדות בור בנייהו אתי' במה וכתבינהו רחמנא להלכותיהן שן ורגל לפוטרן בר"ה. וכ' שם התוס' דהמ"ל לחייב בהם הכלים דמבור לא אתי', והנה אין להקשות דלפי האמת מנ"ל דלא נלמוד מבור וחד מהנך וכמו בשן ורגל דלמא הלימוד מבור נשאר וחייבים גם בר"ה ורק בכלים דאי אפשר ללומדם מבור בא הכתוב לחייבם ורק בזה הוא דפטרינהו בר"ה אבל שלא בכלים נשאר הלימוד מבור, זה אינו דכיון דפרשה דשור כתיב סתמא בודאי קאי על כל האופנים ובכל האופנים כתיב ובער בשדה אחר לפטור בר"ה וגם בהדברים שנוכל ללמוד מבור פטר הכתוב בר"ה. אמנם זה שייך אם נוכל לומר דהפסוק קאי גם על הדברים שנוכל ללמוד מבור אבל אם נאמר דהפסוק קאי רק על בהמה ולא על חיה והרי לקמן דף י"ט מבואר דבבהמה בשר לאו אורחא והרי כל מילי מקרי כלים לבד מבעלי חיים וכיון דבבהמה בשר לאו אורחא הא לא משכחת לה חיובא דשן בבהמה רק בכלים לחודא ובע"כ לא קאי הפסוק רק על כלים, וא"כ שוב היינו יכולים לומר דבע"ח דנוכל ללמוד חיובא דידהו מבור וכמו בשן דחי' יהיה חייב גם בר"ה וכמו ארי שדרס בר"ה יהיה חייב קמ"ל דחי' בכלל בהמה וכמש"כ רש"י מקרא דזאת הבהמה איל וצבי וא"כ קאי הפסוק גם על שן דחי' וקאי גם אם אכלה בע"ח וגם בהו פטור בהו כלים ועיי' לעיל דף ט"ו האי כלבא דאכל אימרא רברבי משונה וזוטרי אורחא הרי דבזוטרי איכא שן בבע"ח גבי כלב מ"מ הרי מבואר בכלאים פ"ח דרבנן ס"ל דכלב מין חיה יעו"ש ונימא דהמשנה אתי' כרבנן. שוב ראיתי בשיטה מקובצת שכ' בשם ר"י דפירש דהא דאמרינן סד"א בהמה אין חיה לא היינו דהי' ס"ד דהפסוק קאי רק על בהמה אבל חיה ועופות יהיו חייבים בר"ה ג"כ ואפשר כוונתו כמש"כ. ולפי"ז ניחא ג"כ הא דלא משני גם על הך דרגל דתני רגל דחי' דברגל אין שום נ"מ בין בהמה לחיה וגם בהמה אורחי' לדרוס גם על בע"ח כמו חיה וא"כ אין שום נ"מ אם נאמר דהפסוק קאי רק על בהמה וחי' הוא תולדה וכמש"נ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |