באר הגולה/חושן משפט/קמו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ל' הטור מסקנת הגמרא ב"ב דף ל"ח ע"א:
(ב) כדאמר ר' נחמן שם סוף דף ל"ט דהלכתא כוותיה בדיני:
(ג) שם דף ל"ח ע"ב משמיה דרב וכפי' רשב"ם שם וכתב הרא"ש אע"ג דשמואל פליג עליה דרב והלכתא כוותיה בדיני וכו' בהא מילתא סברי אמוראי בתראי כרב:
(ד) שם בגמרא חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה:
(ה) שם ס"ב:
(ו) דהכא טענת קרקע הוא:
(ז) שם בשם אביו הרא"ש שם בפסקים דלא שייך להזכיר כאן מגו דה"ל ליזהר בשטרו כיון שהוא מיחה.
(ח) שם ס"ד כ"כ התוס' ריש ד"מ וכ"כ הרא"ש שם בפסקיו:
(ט) כדא"ר פפא שם דף ל"ט ע"א:
(י) ג"ז שם כדא"ר פפא
(כ) שם כדאמר בר הונא בריה דר' יהושע
(ל) שם כדא"ר זביד הא קאמר לא תיפוק וכו'
(מ) לשון הרמב"ם שם פרק י"א מה' טוען דין ז
(נ) וכתב הרב המגיד מימרא דרב זביד וכו' שם (דף ל"ח ול"ט) וכדעת ר"ח דאי לא אמר למחר תבענא ליה בדינא וכו' הרי הוא כנותן פגם בחבירו ולא כמוסר עדות ואינה מחאה וכן כתב הטור בשמם ס"ז:
(ס) אבל צריך שיאמר משתמש בחצרי בגזל כן הוא ל' הגמרא והפוסקים שהביא רמ"א כנ"ל:
(ע) כתב הרב המגיד דבר ברור הוא וכן כתבו ז"ל אבל מחא' דמשכנתא ושכירות ומכירת פירות אינו צריך ☜אלא כל שאמר פלניא אוכל קרקעי בתורת משכון ולמחר אסלקנו הוי מחאה בחידושי הרשב"א ז"ל:
(פ) שם ממימרא דרב זביד סוף דף ל"ח
(צ) שם דין ח' וכ"כ הטור סי"ג מימרא דרב נחמן שם סוף דף ל"ט:
(ק) שם משמיה דרב והוא הדין אם מיחה קודם שנה שלישית
(ר) מימרא דר"ל משום בר קפרא שם והכי פסק רבא הלכתא שם
(ש) טור ס"ט כן כתב רשב"ם שם דף מ"ב ע"א אהא דאמרינן ואי ס"ד לוקח אית ליה קלא אין לך מחאה גדולה מזו
(ת) תני בר קפרא שם סוף דל"ט ופי' הרא"ש שהרי הודה שמחאה ראשונה בסוף ג' שנים היתה שקר וא"כ חזקת ג"ש הראשונים היתה בלא מחאה ומה שפירש הרשב"ם דה"ה אם מיחה תוך ג' שנים ב' מחאות המכחישות זו את זו במחאה שנייה הודה שהראשונה היתה שקר ובטלה וכ"ש שהשניה בטלה שהרי הוחזק כפרן דחה הרא"ש דאין אדם הוחזק כפרן אלא על פי עדים ויכול הוא לומר טעיתי במחאה ראשונה טור
(א) תשובת הרשב"א אלף וכ"ג והביא ראייה מההוא דדר בקשתא בעיליתא וכו' שם דף מ"א ע"ב מחס"א
(ב) ל' הרמב"ם בפי"ד מהל' טוען דין י"ב ממשנה וגמרא שם ע"א
(ג) שם ברמב"ם וכתב הרב המגיד תוספתא האוכל מחמת אונו וכו'
(ד) ל' הטור סי"ז וכן כתב הרמב"ם שם דף י"ג שם במשנה
(ה) הכי דייק לה רבא שם ע"ב ממתני' דטענה הוא דלא בעי הא ראיה בעי וכפירש רשב"ם ואף על גב דדחי ליה התם הכי קי"ל כדמשמע התם:
(ו) כצ"ל וכן הוא בב"י:
(ז) ל' הרמב"ם שם
(ח) מחלוקת אביי ורבא שם וקי"ל כרבא
(ט) הרב המגיד שם בשם הרשב"א משום שאין אדם עשוי לפרנס את הקרקע אלא א"כ לקחו:
(י) ל' הרמב"ם שם פט"ו דין י' וכתב ה"ה זהו מעשה דשכוני גואי הנזכר שם בראש הפרק (דף כ"ט ע"ב) וכפי פירוש הנזכר בהלכות.
(כ) טור סימן ח' בשם הר"י ברצלוני
(ל) כתב הסמ"ע ☜דה"ה אם מזכיר הזמן בחודש פלוני או בקיץ פ' אבל אם אינו מזכיר הזמן אלא אומר קניתי קודם שלשה שנים ואיני זוכר הזמן אין מכריחין להגיד אותו
(מ) שם בשם הרמ"ה ושכן כתב אביו הרא"ש:
(נ) ל' הרמב"ם שם ספי"ד וכתב ה"ה זה מעשה שם ההוא דאמר לחבריה וכו' א"ר דינא קאמר ליה שם דף ל' ריש ע"ב
(ס) ה"ה בשם יש מי שכתב וכו' ושכ"נ מדברי ההלכות ועיקר וכן כתב הטור סכ"ה בשם ה"ר יונה.
(ע) שם ברמב"ם וכ' ה"ה מבואם בהל' על זה המעשה בארוכה
(פ) מעובדא דדר בקשתא וכו' לקמיה דר' חייא שם דמ"ח ע"ב
(צ) שם מימרא דר' הוה יתיבנא וכו' וחזיתא לדעתיה אי אמר וכו'
(ק) טור סכ"ב כ"כ הרא"ש שם בפסקיו אעובדא לקמיה דר' חייא דלעיל:
(ר) שם סכ"ו
(ש) שם סכ"ח עובדא לקמיה דרבא שם בבא בתרא ד"ל ע"ב וכמו שפירשו הרא"ש שם בפסקיו:
(ת) שם בגמרא דעביד אינש דזבין דיניה:
(א) שם פכ"ט עובדא שם לקמיה דרבא שם בריש העמוד ובפירש הרשב"ם שם:
(ב) כפי' התוס' שם:
(ג) כל כה"ג דלא עביד מעשה אבל עביד מעשה לא אמרינן הכי כדאמרינן בריש סימן קמ"ז וכתב הסמ"ע מ"מ נראה ☜דלא שפיר עביד שנתן לו עצה לטובתו ומכשילו ומציל ממון שלו בממון חבירו ועל כזה קראו חז"ל הא דכתיב לפני עור לא תתן מכשול ולא תשגה עור בדרך:
(ד) שם בשם ה"ר יונה וכן כתב הרב המגיד שם בפט"ו דין ג' בשם הרשב"א
(ה) שם סעיף ל' נלמד מדין עובדא דלעיל מ"ש בסיף ט"ז:
(ו) פי' לקנות קרקע הראוי לו בדמים מועטים ולא לטרוח ולבא בדין רשב"ם ופי' ר"ח קונה אותם הדינים והמריבות באותם דמים:
(ז) שם סל"א ורמב"ם פט"ו דין ז' שם לקמיה דרבא סוף דף ל'
(ח) ל' הטור הם:
(ט) שם בגמרא:
(י) וכתב ה"ה בשם י"א דאינו די דכשמביא ראיה על ג' האחרונות להאמינו שאכלו ז' במגו דאי בעי אמר מינך זבינתא ואכלתיה שני חזקה דאין כאן מגו שהר"ז כשהשיבו לא היה יודע מאיזה טענה היה מערער עליו וכן מורה נ' רבינו ועיקר וכן כתב הטור
(כ) שם ריש דף ל"א:
(ל) טור שם סל"ב בשם אביו הרא"ש:
(מ) שם בשם ה"ר יונה
(נ) בית יוסף שם בשם נ"י בשם הרשב"א וכ"כ ה"ה שם בשם י"א:
(ס) טור בשם ה"ר ישעיה
(ע) ל' הרמב"ם שם פט"ו דף ד' וכתב ה"ה שם (סוף דף ל"ד) זה אומר של אבותי וכו' ואמר ר"נ כל דאלים גבר
(פ) כתב ה"ה דבר פשוט הוא שכל זמן שראיותיהן שוות חזר הדין לאין להם ראיה כלל וכן כתבו ז"ל
(צ) כ' הרב המגיד שאם היו השנים מוחלפין ושני חזקה של הא' ראשונים להתחלת שני האחד מעמידים אותה ביד האחרון וזה ברור:
(ק) מסקנת דגמרא דרב אשי סבירא ליה הכי שם דף ל"ה ע"א
(ר) שם דין ה' וכתב ה"ה שם (דף ל"א ע"א) האי אייתי סהדי דאבהתיה היא ואכלה וכו' ואמר רב נחמן אוקי וכו':
(ש) שם ע"ב וא"ר נחמן אנן אחתינן ליה ואנן מסלקינן ליה ולזילותא דבי דינא לא חיישינן ופירש הרשב"ם שמא ילגלגו הבריות על ב"ד על שסותרין את דיניהם ודמי לחוכא ואיטלולא:
(ת) כ' ה"ה ופירשוה בהלכות בשלא היה אחד מהן מוחזק ועכשיו חזר הדין לכל דאלים גבר וכמ"ש רבינו וכן עיקר ע"כ וכן כתב התוספות שם:
(א) כן כתב התוספת שם וכ"כ ר"ח:
(ב) ל' רמב"ם שם פט"ו ד"ו שם (ריש דף ל"א) זה אומר של אבותי וכדא"ל אביי לרבא.
(ג) הרב רמ"א הכניס דברי הטור בתוך דברי הרמב"ם אבל הה"מ לא פירש דברי הרמב"ם כן וז"ל שם והא דלא טענינן לזה שיש לו עדי חזקה שאבותיו לקחוה מזה המערער או מאבותיו דהא טענינן ליה ליורש יש מתרצי' דהכא אין לו ראיה שהחזיקו בה אבותיו אפי' יום אחד וי"א שכל זמן שהיורש טוען ברי באיזה דבר שיהיה אין טוענין לו שום דבר וגם זה עיקר ע"כ וכיוצא בזה בתב הטור סל"ט ול' המחבר במ"ש אחר כך או שאמר של אבותי שלקחוה מאבותיך הם כפי מ"ש ה"ה כנלע"ד
(ד) טור סל"ח כ"כ הרא"ש שם בפסקיו.
(ה) ל' הרמב"ם שם טור
(ו) וכתב הרב ב"י שהוא נלמד מדברי הרשב"ם ומדברי התוספות בעובדא קמא שם.
(ז) שם ושם בגמרא
(ח) טור סמ"א ושם בגמרא
(ט) שם והרמב"ם שם ושם בגמ' ומודה עול' וכו'
(י) טור שם ושם בגמרא:
(כ) שם בשם פי' רשב"ם שם
(ל) שם בשם ה"ר יונה וביאר שם דהוי כאלו הודה חוץ לב"ד שלא לקחום אבותיו מאבותיו של תובע
(מ) ל' הרמב"ם שם פט"ו ד"ח כ' ה"ה שם (דל"ב ע"א וע"ב) ההוא דא"ל לחבריה וכו' אמר רבה מה לו לשקר אי בעי א"ל שטרא מעליא וכו' ובגמרא פסקו הל' כרבה בדין קרקע דהיכא דקיימא תיקו פירש רבינו בששטר זה הוא מקוים
(נ) שם בתשובה מבואר שהביא ראיה שנכתב בפנקס דמתא שנתבטל הקנין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |