עריכת הדף "
אלשיך/ויקרא/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מז == '''וכי תשיג יד גר כו'''' . הנה אומרו עמך זה פעמים שניהם מיותרים. וכן או' עמו: '''אמנם ''' הנה חברת צדיק עם רשע הוא היזק לצדיק מחבר' הרשע. והנאה לרשע מחבר' צדיק כמז"ל (בש"ר פ' י') וירא ה' אל אברם אחר הפרד לוט מעמו. משא"כ עודנו בחברתו. אך לוט נמשכה לו טובה בחבר' אברם. כי וגם ללוט ההולך את אברם. היה צאן ובקר ואהלים. כי מהיותו הולך את אברם זכה את כל הכבוד היה. אך אמנם יש הפרש בין אשר הרשע הוא המתדבק אל הצדיק. ובין כשהצדיק הוא הולך ונמשך אחר הרשע. כמז"ל (ב"מ ע') שהישראל רשאי ללות ברבית כו' אך להלותו אסור. כי הישראל יתדבק בו וילך אחריו. וזה יאמר פה כי תשיג יד גר ותושב שיהיה לי עושר. הנה טובה זו תמשך לו להיות עמך שבא ומתדבק עמך. אך אתה לא תמשך לך רעה מחברתו. כי הוא הבא אחריך ומתדבק עמך. אך ומך אחיך עמו אותו שמתחבר עמו. אך לא אתה שאדרבא הוא המתחבר עמך. וזהו וכי תשיג כו' עמך ומך אחיך עמו. ומתחלה לא יוכל יצרו לסטנו עד גדר מכור עצמו לע"ג. כ"א ונמכר לגר תושב עמך הבלתי עובד ע"ג אשר הוא עמך. אך לא יתפקר למכור לע"ג כ"א עוד מעט. וזהו או לעקר משפחת גר. אך לא תדחה אותו בשתי ידים. לו' הלא אתה הסבו' שדבקת עמו. כ"א אחרי נמכר גאולה תהיה לו. אחד מאחיו יגאלנו. והקרוב קרוב קודם או דודו הוא הקודם לנחלה אם אין לו אחים. או בן דודו אם גם דוד אין לו. או משאר כו' אם גם אין בן דודו. ואם אין לו מי שיסמוך עליו. אז ה' יעזרנו והשיגה ידו ונגאל ולא יפקיע מזכו' הנכרי. ומה גם כי ישראל עצמו היה סבה. כ"א וחשב עם קונהו כו': '''ודרך ''' רמז יאמר כי ימוך אחיך כו' כי ידבר הוא יתברך עם נפש האדם. ואומר לה כי ימוך אחיך ממצו' עשה עמך. ויהרהר תשובה ונמכר לך שקבל עליו ומשעבד עצמו לך. למשך אחריך הנפש. כיון שאין בו עבירות. רק העדר מצות עשה. לא תעבוד בו עבודת עבד לשים בלבו סיגופים רבים. כ"א לאט לו בתחלה כשכיר. כי תאמר לו אל יהי עול מצות עליך למשא. כי איני שואלת ממך. כ"א יום א' כשכיר שתשוב היום בלבד שמא תמות למחר. ואח"כ עוד מעט. אחר שהיחל ואחז צדיק דרכו. כתושב יהיה עמך. כי אפי' שלא ישים בלבו שימות למחרתו. כי אם תושב בעה"ז. עכ"ז יהיה עמך לעבוד את ה'. ועי"ז ההרגל לא בלבד כתושב בכ"ף הדמיון. כ"א עד שנת היובל היא שנה שלקברות יובל. עד ועד בכלל יעבוד עמך ולא ירפה. ואח"כ ויצא מעמך במותו כיוצא ומתפרד מן רעהו בלי צער מלאך המות כיוצא בטוב לב. כי זכיות אשר עמו יתליו עמו. ומתחלה ושב אל משפחתו. שישכב עם אבותיו. ואח"כ שעה אחת קודם תחיית המתים. אל אחוזת אבותיו היא עפר האדמה ישוב. אשר ממנה קורץ ישוב. והוא מאמר ר' אחאי בר יאשיה כי מאמר הכתוב כי עפר אתה ואל עפר תשוב. יהיה לצדיק שעה א' קודם תחיית המתים והוא אחוזת אבותיו. כי מן האדמה קורץ ושם היא אחוזתה: '''או ''' יאמר ואל אחוזת אבותיו. היא ארץ ישראל ישוב לתחית המתים ע"י גלגול מחילות. גם אם על אדמה טמאה ימות ושם יקבר. ושמא תאמר הלא הגוף לא היה רק כלי מלבוש גשמי בעלמא. מה לי ולצרתו אם יבלה ויאבד אחר מותו. ויהי נא ככל מלבוש אשר ילבש איש. שאחרי בלותו יחבק אשפתו' ויהיה עדי אובד. וכעבד איש מקנת כסף. כי כל כסף מקנתו לא היה כי אם על זמן שעודנו בחיים חיותו. אך לא אחרי מותו. וישוב אל הארץ כשהיה. כן יהיה הגוף הלזה. ולמה השב תשיבנו לתחיית המתים. אל תאמר כדבר הזה. כי הלא אינה דומה העובד את האיש לעובד הקב"ה. וזהו כי עבדי הם. וכמה נפלאות עשיתי בשבילם. ולא אמרתי אגלגל נשמו' עמי אשר במצרים במות כל הנמצא אז בחיים בזולתם. ואת גופו' היוצאים מהם אשאיר שם ככל המון המצרים בלי נשמות קדושות אך החשבתי ג"כ הגופים ועשיתי נסים גדולים. וזהו אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לכן לא ימכרו ממכרת עבד של ב"ו שאין מכירתם רק עוד העבד בחיים. אך אשר עבדי הם לא יפסדו ויאבדו עדי עד. כ"א עוד ינובון בשיבה בתחיית המתים. וגם עוד גופם בחיים לא תרדה בו בפרך כמדובר. ועבדך ואמתך הם כחו' הטומאה אשר פעלת בעונותיך, כאו' אשר הולידו בארצכם. אשר לא יבצר ממך אם מעט ואם הרבה אשר יהיו לך מאת הגוים שלמדתם מעשיהם. מהם תקנו כי תשובו מהם מאהבה. ויהפכו לזכיות קנויים לכם כמאמר רשב"ל (ביומא פ"ח גדולה תשובה שזדונות נעשים כזכיות ומסקנת הגמ' שהוא בשוב מאהבה. והתנחלתם אותם כו' כי יהיו לכם לנחלה לאכול פריה וטובה. אך ובאחיכם כו' לא תרדה בו כו' כמדובר: '''או ''' יתכן לדרוש רמז הרומז במקראי קדש האלה. על הדרך האמור אך בהפוך הנושאים. והוא כי ידבר הוא יתברך עם הגוף. ואומר לו כי ימוך אחיך הנפש שתגרע מאיכו' קדושתה להיות' עמך כי חומר אתה ותמשיכנה אחריך עד שנמכר לך בדמי שלש עונות ראשונים. כי מאז נותרת כמכור' לחומר לחטא לו. והנני מבקש ממך לא תעבוד בו עבודת עבד לשעבדו תמיד תחתך. כי אם כשכיר לי וכתושב עם היותה גר בארץ יהיה עמך לתועלתך. גם עד שנת היובל שאתה תובל עמך יעבוד עמך. וש"ת הלא נוח לה שלא באה פה אחר שהיא בסכנת איבוד אם תמשך אחריך. דע כי הכונה היתה כדי שויצא הוא ובניו עמו שתצא ממך כמותך היא ושרפי קדש אשר בראת במצות אשר תעשה למטה בארץ. מש"כ אם נשארה שמה תמיד כי בנים לא יהיה לה. וש"ת הנה זה הוא אם היתה בטוחה לשוב מיד אל שורש אחוזתה למעלה האמתי. אשר לא תצטרך להתגלגל עוד. אך אם לא כן יהיה מה לה להוסיף עמה. לזה אמר הנה אם לא תשוב מיד אל אחוזתה העיקרי. הלא לא יבצר ממנה כי ושב אל משפחתו הם קרובי נקוד' שורש אחוזתה כהפרש שיש בין בני משפחה לאבי האיש עצמו. כן אם פעם ראשונה ישוב אל משפחתו שלא תעלה עד נקוד' עליית שורשה. לא יבצר כי בשנית ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב היא אחוזת שרשיו העצמיים. וייחס הדבר אל משפחה. יהיה מנין מאמר ספר הזוהר (פרש' ויחי רי"ח) כי טרם הסתלק הצדיק מן העולם יוצאים קרוביו ובני משפחתו ובאים להקביל לו פנים והולכים עמו עד מקום מנוחתו. וז"א פה ושב אל משפחתו. כי גם טרם הגיעו אל מדרג' נקוד' שורש אחיזתו. יבאו אליו בני משפחתו ללות עד מקום מנוחתו של הגלגול ההוא. וחוזר הוא ית' אל אזהרתו שמזהיר את הגוף על הנפשות. ואומר כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. לכן לא ימכרו כו'. שאם נמכר לך ללכת אתך אחר הנאותך. לא תהיה ממכרת עבד שהוא לעולם. רק שתמהר להוציא משעבודך. ולא תרדה בו בפרך. ויראת מאלהיך. כ"א יהיה שאם החטיאה את נפשך תהיה עמה לפרוש מהנאות העולם ולחזור בתשובה שלמה. ולא עוד אלא שגם העונות שעשית מזיד. תעשה אותם זכיות וכחו' קדשים. שהוא בשובך מאהבה כמפרש בגמרא על מימרא דרשב"ל. וזהו ועבדך ואמתך כו'. מהם תקנו כמדו' בדרך הקודם עד סוף הענין: '''והנה ''' עד כה דברתי על מה שימוך אחיך מזכיות ונמכר אחר התאות. הן עדיין הרוב הן זכיות. אך הנה יקרה כי תשיג יד גר ותושב עמך. שהוא היצה"ר שהוא גר בארץ ונעשה תושב עמך כי לפתח בואך לעולם חטאת רובץ. ולא ימיש ממך עד עולם. ועל ידו ומך אחיך עמו. כי ימוך אחיך הוא גופך עמו. עד גדר שיעשה הגר ותושב היא היצה"ר בעל הבית לשעבדך כעבד נמכר. וזהו ונמכר לגר תושב וקו לקו יבא עד גדר עקר משפחת גר שהוא ע"ג שעוקר את הכל. אחרי נמכר גאולה תהיה לו. אל תתייאש מן הרחמים כי גאולה תהיה לו מתחת סבלו' שעבוד היצה"ר. אחד מאחיו יגאלנו כי יחזירנו בתשובה. כי הכל ערבים זה לזה. ומשום פגם משפחה הקרוב קרוב קודם. תחלה א' מאחיו. ואם אין לו את ראוי לכך או דודו כו'. ואז בשובו וחשב עם קונהו ית' יהיה מחשב לפניו משנת המכרו לו. מעת שחוזר ונמכר לבוראו ית' תחת אשר היה נמכר מתחלה ליצה"ר. ויהיה החשבון משנת המכרו לו עד שנת היובל אשר יובל לקברו מן העולם. שהוא עד היובל כמה שנים יש. והיה כסף ממכרו במספר שנים שיאמר כמה שנים עבדתי את יצרי. כ"כ יהיה נוסף ממכרי שאמכר לקוני לעשות בכ"כ שנים שעבוד עבוד את ה' לבדו. כדמי שכיר יהיה עמו ית'. כי כשכיר שאינו עושה רק פעולת השוכר אותו. כך הוא לא יעשה רק מצות ה' לבדו. ויחשב אם עוד רבות בשנים הבאות עד שנת השבעים שהן רבות מהשנים שנשתעבד בהן ליצרו. ואז יעשה באופן שלפיהן ישיב גאולתו. שבסך שנים כשנים שהיה משועבד בהן ליצרו יהיה כשכיר לעבוד את ה' בלבד בתשובה ומעשים טובים: וזהו לפיהן ישיב גאולתו מכסף מקנתו. הם מצות ה'. שהם עתה כסף מקנתו שקונה את נפשו בהן. כי אחר שכ"כ שנים כשנים שהיה נמכר ליצה"ר טורח כנגדן בעבודת ה'. אחרי כן מעצמו ישאר עבד לו ית'. ואם מעט הן השנים הנשארים עד שנת המיתה. כי הוציא רוב שנותיו תחת היצר הרע. וזהו ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היובל. היא שנה שבה לקברות יובל. אז וחשב לו כפי שניו שיהיה רבוי התשובה. ומעשים טובים כ"כ גדולים שיהיו שלפי שניו ישיב גאולתו. שאם ישארו עשרה. יעשה באופן שיראה לו שבתשובה ומעשים טובים שיעשה בהן. יהיה בהן שעור נכוי כל מה שעבד את יצרו ששים שנה. וכן אם לא נשארו רק חמשה. יכפול הכשרון באופן שיספיקו להשיב גאולתו. וזהו כפי שניו ישיב את גאולתו: '''והנה ''' כל זה הוא דרך בינוני. אך עדיין זה אפשר לא יספיק למרק העונות. ויצטרך להביא על אחיך הוא הגוף יסורין להשלים הכפרה על ידי מירוק הייסורין. לכן שמע בקולי איעצך. והוא כי כשכיר שנה בשנה. יהיה עמך. כי בכל שנה ושנה ישער בדעתו כאלו אין עוד מהשנה ההיא לתקן את אשר עותו. באופן שישתדל לעשות בו שעור להתיך כל אשר חטא כל ימיו בשנה אחת. כי יהיה כשכיר שאין לו עוד רק עשות מלאכת הבעל הבית. וכתום השנה ההיא יעשה כן בשנה השנית. כן על דרך זה בכל שנה ושנה באופן שודאי מובטח לו שניכה הכל בלי מירוק ייסורין וזהו כשכיר שנה בשנה יהיה עמך. כאלו בכל שנה אתה מושכר אותה השנה בלבד. ורבוי התשובה וכשרון הזה. הלא הוא יען לא ירדנו בפרך הוא רדוי ייסורין לעיניך ע"כ הוי מרבה בתיקון והציל את גופך מפירוך ייסורין. ועיניך הנפש רואו' וכלות אליו. ואם לא יגאל שלא יספיק זה. כי יש עון חילול ה' שלא יכופר עד המות. אז ויצא בשנת היובל שהוא שנה של קברות יובל. הוא ובניו הן מצותיו עמו ללותו כי נתקן כבר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף