עריכת הדף "
אלשיך/במדבר/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כו == '''וישארו שני אנשים במחנה וכו'.''' הנה למדונו רז"ל כי ענותנותו של אלו הטיבה להם כי אמרו הנה כתובים ע"ב זקנים ו' מכל שבט והש"י לא צוה רק ע' והיה צריך להסיר שנים. אלו אמרו נכיר ערכנו ונפרש מעצמנו וישארו ובזכות זה התנבאו גם המה כי ענותנותם הכינותם לנוח עליהם הרוח מבלי בואם אל אהל מועד והתיצב שם עם משה. וזהו וישארו שנשארו בענותנותן עם היותם שני אנשים שהם חשובים ככל אנשי' שבמקרא ועי"כ עם היותם במחנה ולא באהל מועד עכ"ז ותנח עליהם הרוח הידוע הוא רוחו של משה שהאציל הוא ית' ממנו כי מצאה בם מנות לנוח בהכנת ענותנותם: '''וראוי ''' לדעת מה היה ענין הצער באמור למשה אלדד ומידד וכו' ומה ענה אותו יהושע אדוני משה כלאם ולמה יכלאם וה' נתן רוחו עליהם. ולמה יודיע פה שיהושע היה משרת משה מבחוריו. ושקרא אל משה אדוני. ומה כיוון משה באומרו המקנא אתה לי מה היא הקנאה הזאת. וגם אומרו כי יתן ה' את רוחו עליהם האם קשה היה עליו שיאצל מן הרוח אשר עליו והלא הוא משוש דרכו יהיה הוא צנור השפע ואצ"ל שלא יחסר לו כ"א אדרבה ירבה לו מאד. אך הן אמת כי בהיות איש כמשה בדור וההיקש שמואל בדורו ודומה למו כי המה כצנור רחב שכל שפע הדור על ידו נפרץ ויורק בהשתלשלותו כנודע כי זה ענין אין חזון נפרץ הנאמר בכתוב כי לא היה נפרץ עד שקם שמואל ובאמצעותו נתרבה ואפי' בדור רשב"י כל גלוי אור הסודות לא היה אלא בימיו שהיה כמבוע גם לכל משיגים שבדור ונסתם בסלוקו וע"כ לא היה מקום לשרות נבואה בימי משה אם לא באמצעיתו ובסיוע אהל מועד כמדובר למעלה וכן הי' בע' איש באהל מועד ובאצילות רוח משה. אך אלדד ומידד קנו בענותנתן שבלי היותם סביבות האהל סמוכים אצל משה בהאציל רוח משה לשבעים איש שרתה גם עליהם בהיותם במחנה. וז"א וישארו וכו' ובזכות השארם ותנח עליהם הרוח הנזכר בה"א הידיעה הוא רוח משה והאיך זכו לכך ולא היו באהל מועד ולא בצד משה הלא הוא כי המה בכתובים והיה להם דרך לצאת עם אחיהם ונשארו בענותנותן לכן גם שלא יצאו האהלה הוא אהל מועד לקבל הכנה מהמקום וממשה אשר שם על כן ויתנבאו עם היותם במחנה. והנה הנער אמר בלבו הנה אלה לא הוכנו לא על יד האהל ולא על יד משה וא"כ אין נבואתם נאצלת ממשה. ואם מאתו ית' שנתן את רוחו עליהם לא הוכנו לכך. וגם הוא יותר מהשבעים איש כי עם כל ההכנות לא השיגו רק מרות משה ע"כ גזר אומר הנער כי לא היתה נבואה אמיתית וז"א הנה מתנבאים והמה במחנה ולא באהל מועד וגם במקום שלא היית שם לומר שנאצל מרוחי עליהם. אז השיב יהושע ויאמר וכו'. לבא אל ענינו נזכיר מאמרם ז"ל כי היתה נבואתם משה מת יהושע מכניס את ישראל לארץ וכמאמר דורשי רשומות שהוא ר"ת של מתנבאים "משה "תנוח "נפשו "באור "אלהים "יהושע "מכניס וראוי לדעת מה זה היה להנבא אז הענין ההוא מזולתו. ואפשר היה על מאמר משה כי תאמר אלי שאהו בחיקך וכו' שהוא כמו שפירשנו שאמר אם שתרצה ממני הוא שאנהיגם ואשדלם בדברים טובים להשקיטם ולמונעם מהתלונן כאשר ישא האומן הזכר את היונק הנה זה לא יצדק רק על האדמה שלא יחסר כל בה אך לא במדבר הזה. ע"כ רצה ית' לגלות אזנו כי מה שחפץ הוא ממנו הוא עתה כי ישאם כאומן כי על האדמה אשר נשבע כבר יש זולתו כי משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ. ולא רצה היא ית' יתנבא זה משה ולא השבעים איש אשר לפניו באהל מועד מפני כבוד משה רק ע"י הנשארים במהנה שלא בפניו ובזה מצאנו טעם אל הודיעו ית' זה קודם ענין מי מריבה וטעם זה צודק בעצמו ומה גם לאומרים מז"ל כי לא היה רצונו ית' ישים זקנים עם משה רק הוא לבדו וכמ"ש ז"ל שאמר משה לישראל יכולני לרעות אלף כיוצא בכל אלא שהקב"ה נותן אשמתכם על דיוניכם וע"כ רצה הקב"ה לבשרו זה פה ולא רצה מפני כבודו יתנבאו זה העומדים לפניו רק הנשארים במחנה וע"כ היה בוש על מה שעשה ויאסף אל המחנה הוא וזקני ישראל כי יותר היה חפץ הוא ית' יהי' משה לבדו כאמור. והנה הנער הכל הגיד כאומרו ויגד למשה שהוא הגדה בשלמות והנה ליהושע היתה בשורה ולכן לבל יראה כשמח בדבר בבשורת גדולתו ושיפקוד משה אשר גדלו מבחוריו. על כן על בחינה זו שהיא למה שהיה משרת משה מבחוריו ענה ויאמר אדוני משה כלומר אדוני אתה תמיד ולא יפקד מושביך. ועל מציאות התנבאם ביראה שאינה מרוחך כמדו' אם כן לא אמיתית היתה לכן כלאם. ע"כ על הא' השיב ואמר המקנא אתה לי על נוטלך שררתי אינו נוגע אליך כי בעל הדבר אתה. ועל השנית שאמרת כלאם כלומר כי לא מרוחי היא והיא בלתי אמיתית לא כן הוא כי אם אמיתית. ולא יקשה עליך הדבר כי מי יתן כל עם ה' ענותנים כאלו שיהיו נביאים אף כי לא יהיה נאצל מרוחי שהם כתלמידי לא אקנא גם שיתן מרוחו וכ"ש כמו שכתבנו כי מרוחו היתה נבואתם:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף