עריכת הדף "
אלשיך/במדבר/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''ויאמר משה וכו'.''' ראוי לשים לב איך פה קדוש יאמר ליוצרו למה הרעית לעבדך. (ב) מה היא הרעה שהרע לו הוא ית' כי אינו מה שאומר אח"כ כי הלא אומרו ולמה לא מצאתי חן וכו' שמורה שהוא דבר אחר. (ג) שיראה מתרעם על שומו ית' כל משא העם עליו וא"כ הל"ל ששמת כל משא וכו' ולא ישים שמורה הפך המכוון ואף גם זה כמו זר נחשב שיתלונן על קונו ית' למה לא מצא חן בעיניו ויותר מזה תכפל הקושיא באומרו האנכי הריתי וכו' שנראה כקץ בבני אל חי. (ד) מהו כל הכפל הזה האנכי הריתי וכו'. (ה) אומרו כי תאמר אלי שאהו וכו' כי מעולם לא אמר לו כך. (ו) באומרו על האדמה וכו' כי איך יתכן אמר לו הוא ית' ישאהו בחיקו בא"י אם היה עתיד משה שלא יכנס שמה כנבואת אלדד ומידד על ענין זה ביום ההוא כמ"ש ז"ל שהיתה נבואתם משה מת יהושע מכניס את ישראל לארץ. (ז) היתכן היה מעתה מיצר על מה שיהיה אחרי הכניסה לארץ ואנה עזב הצרה שבידו עתה ודאג על העתיד. (ח) אומרו מאין לי בשר וכו' האם משלו היה לו ליתן ולא יהיה הוא אלא סרסור וה' יתן. (ט) אומרו כי יבכו עלי לאמר כי מלת לאמר היא בלתי צודקת שאינו לאמר לזולת. (י) כי כל התלונה הזאת היא על העם לא על ה' שיאמר לו ית' למה הרעת וכו'. (יא) אומרו לא אוכל אנכי לבדי יכו' האם בהיותו עם אחרים יוכל לתת להם בשר. (יב) אומרו ואם ככה את עושה לי וכו' כי מהראוי יאמר אתה וידוע מ"ש ז"ל שתשש כחו כנקבה אך עדיין בלתי מתיישב על לשון אומרו עושה לי שהוא עתיד ולא הווה. (יג) מה כפל אומרו הרגני נא הרוג. (יד) אומרו ואל אראה ברעתי כי מהראוי יאמר ברעתם. (טו) אומרו אספה לי וכו' למה מאריך לסיים אותם. ועוד שהיה די יאמר אספה לי שבעים איש מאשר היו זקני העם ושוטריו. (טז) למה צוה יקחם אל אהל מועד ושיתיצבו שם עמו שאם להכינם הנה אלדד ומידד התנבאו במחנה בלי הכנת אלו. (יז) אומרו ודברתי אתך שם ואצלתי וכו' כי להאציל מן הרוח אשר עליו מה צורך לדבר מתחלה עם משה. (יח) אומרו ולא תשא אתה לבדך הוא מיותר בכלל אומרו ונשאו אתך וכו' הוא: '''אמנם ''' הנה ארז"ל בדברים רבה שאמר משה היעלה על דעתכם שאינו יכול להנהיג אלף כיוצא בכם אלא למה אמרתי לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם אלא שהקב"ה הרבה אתכם ע"ג דייניכם שאשמתכם בראשי מנהיגיכם. עוד הקדמה שנית והוא כי לפי איכות נפש הרועה כן הוא הנשפע אל עם מרעיתו על ידו ועל כן לא יאות יושפע לישראל בזכות משה רק מן שהוא מזון עליון תתייחס אל איכות גדולת נפשו אך לא דברים עכוריים ארציים כבשר וכיוצא בו. ונבא אל הענין אמר משה רבינו ע"ה בלבו הנה אין ספק כי אין עיקר בכייתם על הבשר רק על עסקי משפחות שאסר למו את העריות אך אמנם הנה בושו מהזכיר רק תלונת בשר לאכול והנה אם היה סיפק בידי לתת להם בשר אולי ישתקו מלפרש תלונת העריות אך אם זאת לא אוכל לתת ויראו כי אין. אז יהיה להם פתחון פה להתפקר ולגלות גם העריות. על כן שם מערכת מאמריו על תלונת הבשר לאמר למה הרעית וכו' לומר הנה לא יבצר מהיות אשמת העם על שני דברים אחד על מדת בלתי טובה אשר להם שהם תורעמנים ומתלוננים שנית מי יתן ולא אמרו רק מי יאכילני בשר ולא הוסיפו לומר כי טוב להם במצרים באומרם זכרנו את הדגה וכו'. והנה הדבר הראשון הוא עלי. כי אשמתם בראשיהם ומנהיגיהם שאין טורחים ללמדם סבלנות והסתפק בהכרחי ולבלתי בקש מותרת. והשניה היא על העם. ועל כן על הנוגע בעצמו אמר למה הרעות לעבדך שהוא כי שמתנו רועה יחידי וכל אשמת מדותיהם הבלתי טובותיהם עלי לבדי. ועל השנית אמר ולמה לא מצאתי חן בעיניך וכו' לומר כאשר נתת בי כח לתת להם לחם מן השמים בזכותי אם היית שם בי כח לספק כל צרכיהם כבשר וכיוצא מיד בשאלם בשר הייתי נותן להם טרם יתפשט מאמרם לומר כי טוב להם במצרים וז"א למה לא מצאתי חן בעיניך שיהיה החן לשום כל משא העם הזה עלי שאוכל לתת להם יתר משא תאוותם כלחם. כי האנכי הריתי וכו' והוא כי זה דרכו ית' להשפיע על אב ואם צורך הבנים וסיפוק צרכיהם בא להם כי יגזור על ראובן לתת לו מה שהוא צורך מזון ילדיו והוא כצנור שעל ידו צורך סיפוק צרכיהם בא להם וזה שאמר משה האנכי הריתי וכו' שכל צרכיהם יורקו להם על ידי כאב. או אם אני כאם. והוא כי שני סוגים הם הא' מתייחס לאב והשני לאם ועל האחד אמר האנכי הריתי שעל ידי תריק להם צרכם כאשר תתן לאב בהשגחה להאכיל לבן או אם אנכי ילדתיהו שמזון הילד בטבע בשדי אמו כי יינק הנה לא זה ולא זה בי כי לא שמת כל משא צרכיהם עלי לתת להם שאלותם בכחי להשפיע להם בשר או כל דבר זולתו ממקום בחינתו שאגזור על בחינת השפע ההוא להריק להם מהכח אשר נתתי בי לספק להם צרכיהם עם שהבשר הוא למטה מגדר שורשי. או אם אנכי ילדתיהו כאם הילד שבטבע מוצקה לו מדדיה ותניקהו. לא כן אנכי עמהם כי אין הרקתי להם בשר ודומה לו כפי איכותי רק הלחם לבדו לחם שמים כמדובר ואם תאמר אלי ה' כי מה אתלונן על זאת כי לא חייבתני לספק צרכיהם כאומנה הנקבה רק כאומן הזכר שמגדל את ילד המלך שכל מאסור הילד על אומנתו ועל המלך אביו אך לא יבקש מהאומן רק יבאהו בחיקו וישדלהו בדברים וילמדהו דרך ארץ לפי דעתו של בן וזה היה לי לעשות באופן ישתוק מדון גם על זה אשיב תשובה וזהו אומרו כי תאמר אלי שאהו בחיקך וכו' והוא כי מלת כי משמש בלשון דילמא כד"א כי תאמר בלבבך וכו' וזה יאמר שמא תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האומן הזכר את היונק לשדל ולהדריך בלבד הנה זה יתכן על האדמה אשר נשבעת לאבותם שהיא זבת וכו' שלא יחסר כל בה שלא יצטרכו סיפוק צרכיהם רק לשדל בדברים ולימוד דרך ארץ ואם היה עתה על הארץ ההיא היה הענין צודק אך לא כן במדבר הזה שאין בו רק מן ויתאוו שאר מיני מזונות וז"א כי תאמר וכו' זה יצדק על האדמה וכו' מה שאין כן במדבר שאין כל בו. ופירש ואמר מה שאמרתי שלא מצאתי חן בעיניך לשום וכו' שהייתי חפץ יהיה על כל מחסורם שאוכל לתת להם כל שאלותם הלא הוא כי מאין לי בשר כי אינו מעין איכות שפע המתייחס אל נפשי לימשך על ידי רק מן הרוחני ודומה לו. ושמא תאמר כי גם בשר הארציי אוכל תת בזכותי על ידי השתלשלות והתעבות השפע לז"א לתת לכל העם הזה כי הבא שלא בהדמות אל יחס השפע רק ע"י השתלשלות לא ירבה רק מעט מזער ואיך יהיה לכל העם הזה. ושמא תאמר נא ה' כי הן לו היתה התלונה כפשוטה על בשר לאכול. טוב דברך אך כל עיקר תלונתם לא על זה הוא רק על עסקי משפחות שאתיר להם העריות וא"כ מה היה לתקן בהיות בך כח לתת להם בשר לאכול. הלא הוא כי הנה יבכו עלי לאמר וכו' לומר הנה ממה שיבכו שערבו אל לבם לאמר בפה אינו רק מי יאכילנו בשר אך בשר ערוה בושו מלאומרו ע"כ אם הייתי יכול לתת להם בשר היה נתקן הכל כי מכל שכן שיבושו אחרי ראותם יכולת קונם שלא יזכירו מה שהוא זמה שהוא עון פלילי: '''או ''' יאמר הנה ידעתי ה' כי אין גודל אשמותם על שאלת בשר רק על מה שנמשך מהדבר שבאו לומר זכרנו את הדגה וכו' שהוא לומר כי טוב למו במצרים ע"כ אני אומר מאין לי בשר לתת וכו' מעתה יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר טרם ימשכו לומר כי טוב להם במצרים כי בראותם שמיד ניתן למו לא תתפשט לשונם אז יותר וז"א לאמר וכו': '''או ''' יאמר כמאמר המשורר כי באומרם מי יאכילנו בשר כיונו היוכל אל לערוך שלחן במדבר כלומר מי יאכילנו האם גם האל יאכילנו חלילה ובזה יאמר משה למה לא מצאתי חן וכו' לשום וכו' שיהיה בי כח לתת כל שאלתם מיד הנה היינו מרויחים הרבה כי ביודעם שיש בידי יכולת למלא כל מיני תאותם בחסור להם דבר לא ישיתו בשמים פיהם רק יאמרו לי תנה לנו בשר כי ידעו כי יש לאל ידי משא"כ עתה כי אין כל תאותם בידי ויצטרכו לשאול כל דבר מאת קונם שאפשר ימשך לשום ספק בדבר וז"א למה לא זכיתי שתשום כל משא העם הזה עלי כי הלא מאין לי בשר ומה שהיינו מרויחים אם היה כח בידי לכל הוא כי אם כך היה כאשר יבכו עלי יהיה לאמר תנה לנו בשר ונאכלה ולא יהיה לאמר מי יאכילנו כמספקים במאכיל וז"א כי יבכו עלי ולא על ה' לאמר תנה לנו בשר ולא מי יאכילנו: '''או ''' קרוב לזה שאמר מאין בשר שאוכל לתת להם מיד ומה שאני מצטער אינו על יכולתי שירבה רק על גודל צרתם כי הלא לא יעצרו כח לשאול טרם יבכו רק יבכו עלי תחלה כדי לומר תנה בשר ונאכלה וע"י היות בי כח לכל לא היו צריכים לבכות רק לשאול כי יבטחו בכחי כי רב הוא לתת להם שאלותם. והנה עד כה ביאר ענין תלונתו השנית שהיא ולמה לא מצאתי חן וכו'. ואחר שסיים פירוש מאי דסליק מניה בא לבאר מאי דפתח ביה שהוא למה הרעת לעבדך ואמר לא אוכל אנכי לבדי לשאת וכו' כי אשמותם על רועיהם וטוב לי היות רבים עמי כי היכי דנמטייה לכל חד שיבא מכשורא ואם ככה תניחני רועה לבדי את עושה לי כי יתמעטו זכיותי ויותש כחי כנקבה וזהו את עושה לי לכן הרגני עתה כי בין כך ובין כך אני בסכנת הרוג כי ההרג מתהוה לי כי ירבו עלי אשמות העם ואחייב את ראשי וז"א הרוג לשון מקור ושהוא ג"כ מיותר ומה ארויח במוחי עתה מבמותי אחר זמן הלא הוא כי ואל אראה ברעתי כי אמות זכאי וכאשר תהרגני נא על אראה ברעתי כי לא אראה בעת הסילוק רק זכיותי ומתן שכר. אך בהתמודי לרעות יחידי והם מרבים אשמה והכל נחשב עלי כאשר אהיה הרוג אז אהיה רואה ברעתי היא אשמת העם הנחשבת עלי כאשר מראים לכל חוטא בסלוקו. וזהו אומרו ברעתי ולא נצטרך למ"ש ז"ל שכינה הכתוב אך הכונה באומרו ברעתם והוא פירש אל אומרו למה הרעות כמדובר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף