עריכת הדף "
אלשיך/אסתר/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כח == '''והימים האלה וגו'.''' אחר אמרו קבלת ישראל את הימים האלה אמר כי הימים האלה נזכרים במקרא מגילה ונעשים שמחה ומשתה וגו' עוד יתכן בשום לב למה קרא את קיום המצות עשיית ימים ועוד כי תחלת הפסוק הוא כמספר מה שהיו עושים ומקיימים קבלתם וסוף הפ' הוא כמגיד העתיד ואומר שלא יעברו וגו' ועוד אומר והימים האלה לא יעברו כי מהראוי יאמר ושמחת הימים האלה לא יעברו אך לא והימים כי הלא הימים הולכים ועוברים וגם אומר האלה מיותר ובלתי צודק במה שאינו מונח לפנינו וגם או' מתוך שהוא מיותר ומשולל ענין ולא היה ראוי יאמר כי אם לא יעברו מהיהודים ועוד כי אומר וזכרם לא יסוף מזרעם הוא הנ"ל ולמה הוכפל ועל פי דרכנו נשית לב אל מז"ל כל הנביאים וכל הכתובים בטלים לימות משיחנו חוץ ממגלת אסתר שנאמר וזכרם לא יסוף מזרעם ע"כ. והלא כמו זר נחשב היתכן יתבטלו ספרי הקודש ואם יש טעם לבטולם מה יתרון מגלה זו עליהם כי גם שברוח הקדש נאמר' הלא הנבוא' גדול' מרוח הקודש ולמה גרעו דברי הנביאים ממנה. אמנם הנה ידענו מחכמי האמת כי הימים שנעשה בהם עסק תורה ומצות קונים הויה וקיום וזה ענין ויקרבו ימי ישראל למות ויקרבו ימי דוד למות כי ימי שנות הצדיקים חיים וקיימי' ומתקרבי' בסלוקן לפאר ולהדר את עושם כמעידים ומגידים על התורה ומצות שקיימו בהם. ונבא אל הענין והוא כי אחר אומר קיימו וקבלו שהוא בהכירם גודל הנס והפורקן כאשר הפליג להם מרדכי בכתבו ומה גם לרז"ל האומר כי גדול ליהודים היה הנס ההוא מיציא' מצרים כי שם היה מעבדות לחירות ופה ממות לחיים ואמרו בגמרא כי ע"כ היה ראוי לגמור בו את ההלל מק"ו אלא שקריאת המגיל' היא הלולה. והוא מאמרנו בביאור תלים על פסוק שאמר' אסתר במזמור המיוחד לה אספרה שמך לאחי וגו' שהוא במה שאספרה שמך לאחי היא קריאת המגילה ברבים הוא כאלו בתוך קהל אהללך שהוא ההלל וזה יתכן כוונו פה במאמר רוח הקדש באומר והימים האלה וגו' והוא כי אחרי אומר גודל הנס כי ע"כ קיימו וקבלו גם על זרעם ראה והנה קושיא נופלת על הדבר והיא למה לא נגמור בימי הפורים את ההלל לז"א אל יקל בעיניך מקרא מגילה כי הלא דע לך כי הימים האלה נזכרים ונעשים לו כ"כ איכות מקרא מגילה גדול שע"י היות הימים האלה נז' על ידי קריאת המגילה נעשים הימים עצמם שקונים הויה וקיום וקדושה שהוא כימים שאדם עוסק בהם בתורה וזהו נזכרים ונעשים עד גדר שנוכל לו' בהם האלה כאלו קיימים ומונחים לפנינו ונראים באצבע ולא עוד אלא שלא יעברו מתוך שגם אחר עבור יום הפורים לא חלף עבר כ"א קיים באיכו' קדושה אשר קנה עד גדר שלא יעבור איכות הקדושה מתוך היהודים כאלו תמיד הם מצויים והוא כענין שבתות ומועדי ה' ולא עוד אלא שכ"כ גדלה מעלת המגילה הזאת כי זכרם לא יסוף מזרעם והוא מז"ל כי כל ספרי נביאים וכתובים יתבטלו לימות משיחנו וזו קיימת לעד כספר התור'. ולבא אל תשובת אשר הערנו על זה נזכירה מז"ל במסכת תענית שאמרו שאין דבר בנביאים וכתובים שאינו רמוז בתורה שע"כ שאל בריה דר"ל את רבי יוחנן היכן היה רמוז פ' אולת אדם תסלף דרכו וגו' וא"ל בש"ר הושעיה רבו שהוא בפ' ויאמרו מה זאת עשה אלהים לנו הנה שהכל רמוז בתורה אלא שצריך חכמה רבה להבין הדבר מתוך התורה כי ע"כ הוצרך ר"י לאומר בשם רבו. ונבא אל הענין והיא כי בימות משיחנו שתמלא הארץ דעה נבין לאשורנו מתוך התורה כל מה שבנביאים וכתובים וע"כ יתבטלו כי לא יהיה לנו צורך אליהם אך מגלה זו גם שגם היא רמוזה בתורה כמז"ל מנין להמן מן התורה וכו' מנין לאסתר מן התורה וכו' מנין למרדכי וכו' כמפורש אצלנו לעיל עכ"ז לא תתבטל והוא כי הנה ארז"ל שלא היה מקום לסנהדרין בימים ההם לכתוב את המגילה אלא שמצאו בתורה כתוב זאת זכרון בס' שאומר בס' הוא מיותר אלא שבא לרבות על המגילה שנק' ס' וע"כ אחשוב כי ע"כ ראו רז"ל לומר שלא יתבטל הס' הזה כי מצות התורה היא לכותבו וע"כ כאשר אין התורה מתבטלת גם מה שצותה לכתוב לא יתבטל מש"כ בכל ספרי נביאים וכתובים שלא צותה התורה לכותבם ויתכן יהיה הענין כי במגילה הזאת תלויי' העולם וישר' המקיימים אות' והתורה שעל ידה מתקיימים כנודע והוא כי הנה אם אין ישראל אין עולם כמאמ' קטיעא בר שלום מפסוק כי בארבע רוחות וגו' והוא מז"ל בראשי' ברא אלהים בשביל ישראל שנקראו ראשית וכן אם אין תורה אין יש' ואין עולם כמז"ל בראשית בשביל התורה שנק' ראשית וכן בגמ' בבריאת העולם נאמ' ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי וארז"ל על הה"א יתירה שאמר הב"ה כל מה שבראתי תלוי ביום הששי לסיון שאם יקבלו את התורה מוטב ואם לאו אין עולם והנה נס של מקרא מגילה היה כי היו אז מתבטלים ישראל והתורה והעולם לולא עשה ה' ככל נפלאתיו באופן שאם לא ע"י נס זה גם לא יגיעו לימות משיחנו וא"כ איפה איך זכר דבר כזה כי יתבטל אפילו בזמן ההוא כי גדול הוא מאד מש"כ בעניני נביאים ושאר ספרי כתובים נוסף על זה כי הלא ארז"ל שבימי אחשורוש קיימו מה שכבר קבלו בסיני באופן שהתור' עצמ' אשר איננה בטלה עולמית היא כמתקבלת בימי הפורים ואיך יתבטל זכרונם. וע"ד הפשט אפשר במה שהקפידו מרדכי ואסתר בזכרון ימי הפורים האלה ומזכירם כמה פעמים להיות עושים את יום י"ד ואת יום ט"ו ולא קבעו יום קבוע לכל המקומות כדרך המועדים וילכו אמר רוב מנין לקרא כלם כעיירות בי"ד או אחר רוב בנין שיעשו הכל כימים שנחו בהם היהודים במקום שהיו שם מרדכי ואסתר שהיא בט"ו אך אחשוב רצו יהיה רמז למה שכתוב בתורה כי יד על כס יה וכו' והוא משז"ל כי נשבע הוא ית' שלא יקרא השם בארבע אותיותיו עד ינקם מעמלק וז"א כי יד שהוא השבועה על כס שיקרא י"ה בלי חבור הב' אותיות אחרונות עד ימחה את זכר עמלק וע"כ ביום מועד העיירות נרמזה השבועה שהוא י"ד כד"א יד על כס וביום מועד המוקפין נרמוז נוסח השבועה שהוא הקרא ית' יה שעולה ט"ו לרמוז שהדבר ההוא סיוע להצלתנו ולא בזכותינו. והנה האריכו המפרשי' לתת טעם אל הפרש המוקפים חומה לימשך אחר שושן ולא יבצר מהיות גם מקום אל הרמז והוא כי בשושן היו מוקפים חומת זכות מרדכי ואסתר כי כן חומה עולה נ"ט וכן עולה במ"ק בזכו"ת ש"ל מרדכ"י ואסת"ר כי בזכותם היו מוקפין חומה וע"כ עשו בט"ו כי עזרם שם י"ה וע"כ סמכו על ימות יהושע בן נון שעמד לו שם זה שע"כ קרא משה להושע בן נון יהושע יה יושיעך וכו' הוא שם י"ה שעזרו מאז נגד עמלק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף