עריכת הדף "
אלשיך/אסתר/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כב == '''וישלח ספרים''' הנה לרז"ל נרא' זה הוללות גדול באומר כי הלא קרחא בביתי' פרדשנא הוי ואמר כי מאת ה' צבאות יצא הדבר יכתוב האולת הזאת למען לא ישלחו אויבי היהודים בעולתה ידיהם באגרות שהכתיב המן על היהודים לאבדם והמפרשים אחרונים כתבו כי לא נכנס בו רוח שטות לפרו' אולת בכתבו שיתנו יקר לבעליהן רק שכתב כל המאורע שהזכיר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה ומזה ימשך להיות כל איש שורר בביתו ומאשר נכת' אל עם ועם כלשונו נמשך שכל עם ידבר כל' עמו ולא יתאחדו כלם אל לשון א' למען תפארת המלך שיוכר היותו מושל על עמים רבים בהיות רבוי לשונות מה שלא יוכר אם יתהפכו כלם אל לשון אחד והנה כמו זר נחשב שאם היה המלך כותב בלשון עמו לשאר עמים היו מתהפכים אל לשון אחד. אך הנכון אצלי כי אמר אין כתיבת מה שנגזר על ושתי מספיק לשכל הנשים יתנו יקר לבעליהן פן יאמרו הרואין את כתבו אין הנדון דומה כי אולי אינו מן הדין שכל הנשים יתנו יקר לבעליהן גם בהיותה היא מיוחסת ממנו כ"א שהמלך ידו תקיפה להרוג את עוברי רצונו או על דבר מלכות מש"כ לשאר אנשים ע"כ נתחכם להורות כי לא כן הוא כ"א כמלך וכעס שוים בזה והוא באשר שלח אל מדינה ומדינה ככתבה ולא ככתב מדינת המלך להורות כי גם שהוא מלך המולך על כל מדינה ומדינה מכתיב לכל מדינה ככתבה למה שהם במקומם שוררים וחשובים והמכתב הולך למקומם אשר הוא להם בביתם והמה כבעלי בית שם ראוי להחשיבם לכתוב ככתבם ומזה יהיה נלמד להיות כל איש שורר בביתו כי הלא המלך עצמו חולק כבוד לכל בני מדינה בביתם לכתוב ככתבם ואין זה רק להיות מהראוי שכל איש ישתרר בביתו וכאשר נתחייב' ושתי למלך על עוברה רצונו כן חייב' כל אשה להשתעבד לבעלה וזה מק"ו מה אם המלך משפיל עצמו לכבד כל בני מדינה ברשותם כ"ש האשה הבאה אל בית האיש אפי' תהיה גדולה בת מלכים תשתעבד לאיש בביתה וזהו להיות כל איש מרבה אפילו קטן מערכה כי מי גדול מהמלך וחולק כבוד לכל בני המדינה בביתם ורשותם ומאשר כתב לכל עם ועם כלשונו זולת הכתיבה שהיה ככתבו ילמדו שיהיה כל איש בביתו מדבר כלשון עמו שאם תהיה האשה מעם אחר כמלך אחשורוש שהי' מזרע מדי והיא כשדית לא ישפיל אדם עצמו לדבר אתה כלשון עמה רק כלשון עמו והיא תלמד לשונו להבינו כי היא משועבדת אליו וזה נלמד מכתוב המלך אל עם ועם כלשונו כי כל עם למה שהוא בביתו ומקומו משפיל המלך עצמו לדבר אליו כלשון העם ההוא ולא כלשון המלך כ"ש האשה הבאה אל ביתי שתדבר כלשונו ותשתעבד לו אפילו בת מלך הוא כי מי גדול מהמלך ובבואו לרשות עם ועם מדבר כלשונם: הנה ארז"ל כי במשתה המלך היו כל שרי פרס ומדי מנבלים פיהם לספ' על הנשים אם מדיות נאות או פרסיות ויען להם המלך הנה כלי שאני משתמ' בו לא מדיי' ולא פרסיית כ"א כשדי' ואין כמוה בכל העולם אם רצונכם אשלח בעדה שתראוה אמרו צריכה להיות ערומה להראות יפיה אז שלח למהומן וגו' יביאוה ערומה ובזה נבאר ענין הכתובים כי כשוך חמתו על עוברה רצונו זכר המלך את ושתי כלומר אותה אשר היה מתפאר בה שלא היה כיופיה בכל מלכותו ואיבדה והיה או' בלבו הן לו עשת' את דבר מגונה שתתחייב מיתה החרשתי אך זכר את ושתי החשובה והחביבה לו ואת אשר עשתה שאדרבה ראוי להחזיק לה טובה שהחזיקה במדת צניעות להיות כבוד' בת מלך פנימה וראה את אשר נגזר עליה למות ולכן נוחם יסתר מעיניו על האבידה אשר אבד ועל לא חמס בכפה וזהו זכר את ושתי וגם את אשר עשתה שהיה כהוגן ואת אשר נגזר עליה שלא כהוגן. ובכלל הדבר באומר ושתי ולא אמר המלכה כיון לומר כי גם שלא היתה מלכה רק כשאר נשים נעשה לה שלא כהוגן ע"כ ענו נערי המלך אליו הנה יש תקנה כי כאשר אבדת מה שהיית מתפאר שאין כמוה בכל מדינות מלכותך יבקשו וגו' ויפקד המלך וגו' באופן כי תוכל עתה להתפאר באמת כי כאשר תמלוך לא תמצא כמוה בכל המדינות כי מכלם תבחרנה והעמד כל המובחרות יחד אל שושן ותהיינה סמוכות זו לזו מש"כ בושתי שהיית מתפאר בה בלא ראות כל הנשי' זולתה ואולי אם היית רואה כל השאר ישרו בעיניך ממנה באופן היתה ספק וזו תהיה ודאי ולבל תאמר בראותך יתר נשים כי עדיין אין כושתי ראה נא כי הלא ושתי לא היתה נראית לפניך כ"א מקושטת בתמרוקי נשים לכן עשה כן גם לאלו ואז תבחין ותראה אם תיטב בעיניך וזהו ונתון תמרוקיהן ואז והנערה אשר תיטב וכו' ורמז עוד כי הנה אפשר לדחות עצה זו כי לא טובה היא כי מי מחשובי המדינות תהי' לו בת יפת תאר טובת מראה יעמידנה ויביאנה לידי נסיון אם יחפוץ בה המלך יקחנה ואם אין תשוב בית אביה עלובה ועצובת רוח כי בעלו בה ומה גם אם ממדינות המלך רחוקים תהיה כי הלא תכלם היא ואביה כי תשוב למרחקים בבושת פנים ע"כ אמר והנערה אשר תיטב כו' תמלוך לא אמר תקחנה המלך רק תמלוך תחת ושתי כלומר כי את כל הנבחרות יקח ויהיו ביד הגי שומר הנשים של מלך כי למלך יהיו לנשים אך היתרון אשר תהיה לנערה אשר תיטב וכו' הוא כי היא לבדה תמלוך תחת ושתי אך האחרות יהיו לו לנשים ולא יעדרו דבר אך המלוכ' כאשר יתבאר זה לפנים בס"ד: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף