עריכת הדף "
אלשיך/איכה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''אני הגבר וכו'. ''' הנה ארז"ל פ' חלק אמר רבא תלת מאה כודניתא טעון נגרי דפרזלא דשליט בפרזל' שדר ליה נ"נ לנבוזראדן וכולהו בלעתינהו חד תרעא דירושלם שנאמר ועתה פתוחיה יחד בכשיל וכלפות יהלומון בעא למהדר אמר מסתפינא די יעבדון בי כדעבדו בסנחרב נפק בת קלא ואמר ליה שוא בר שוא מטא זמנא דמקדשא והיכלא למקליה פש בהדיה חד נרגא אתא מחיה בקופיה ומפתח שנאמר יודע כמבי' וכו' וכן באיכה רבתי שתשש כחו של נבוזראדן והיה רוצה לחזור עד שהורו לו שמן השמים היו לוחמים עם ישראל ובא האות שהיתה החומה נבלעת בארץ שני טפחים בכל יום. עוד ארז"ל גלתה יהודה מעוני וכו' אמר ר' אלעזר משל למלך שכעס על בנו ומסרו ביד עבדו והיה העבד מזדזע מן בן המלך עד שכפת לו המלך ידי בנו לאחוריו אף כאן א"ל הקב"ה לנ"נ עלה לירושלים והיה מתייר' עד שכפת לו ידי מיכאל שנ' השיב אחור ימינו מפני אויב ומה גם בחרבן בית שני שנכנס טטוס על בר דרומאי והסיר כתרו והניחה לארץ וכרע על ברכיו לפני הקב"ה ובכה ויתחנן לו איך היה הקב"ה מסרו ביד איש אחד ואח"כ הגלה את כל ישראל וגאה גאה כנודע ועל אלה יתכן מתאונן המקונן ואומר אני הגבר וכו' והוא כי ידוע שהגוי אשר משליט הוא ית' על ישראל בהעותם הוא הנקרא שבט עברתו של השי"ת או שבט אפו כד"א הוי אשור שבט אפי ובזה יאמר המקונן אני הגבר בעל תגבורות ראה עני והכנעה בשבט עברתו ית' הוא נ"נ ושלוחיו שנכנעים היו תחלה ועכ"ז אותו שבט עברתו בעל העוני גבר עלי ונהג ויולך אותי בשביה ולא מהיות בגוי ההוא איזה זכות כי הלא הוא חשך ולא אור שאינו כמונו שאם בחשך העונות נלך יש לנו גם כן אור זכיות ממקום אחר ועכ"ז אך בי ישוב הוא יתברך יהפוך ידו ונגעו כל היום לחדשו לגוי ההוא בעשותם הרעה לא יפקוד עליהם: או יאמר כי יש כמה משלחת מלאכים רעים אשר על ידם יפקוד ה' על צבא החטאים בנפשותם והם אף וחימה וקצף זעם ועברה וכיוצא בהם ודעת קדמונינו כי הרפה שבהם היא העברה שעל כן הוא מלשון העברה כמדובר במקום על פסוק לא יועיל הון ביום עברה לומר שאפילו בקלה שבמדות ופחות הרוגז לא יועיל ומה גם על השאר. ונבא אל הענין אמר המקונן כמתאונן על צרת ישראל אני הגבר שהיה לי התגברות לראות עני כלו' ויכולתי לסבול ולא מתי בינתים א?ור כי אין זה כי אם שהיה בשבט בחינ' עברתו ולא אפו וחמתו הקשי' מעברה והנה באחד משני דרכים יכלכל איש מתחלת הצרות אחת אם בין צרה לצרה יהיה ריוח הארת טובה בינתים כי בו יקנה כח מתשת הראשונה לקבל את שאחריה. ב' אם הצרות תהיינה תכופו' זו אחר זו כי אז נעשה לו כטבע כדאמרי אינשי דמלפא תיכלא ולא בהתה וזה יאמר מי יתן והיה המכלכל הצרות לסובלן היות אור איזו טובה בין חשך צרה אחת לחשך חברת' כי אם הסוג השני שהוא היות תמיד הוה על הוה בלי הפסק שהוא כמשל חשך תמידי בלי אור בינתים וזהו אותי נהג וכו' לומר מה שנהג אותי לנחותני לסבול הצרזת היה חשך מוחלט תמידי ולא אור כלל בתוך החשך כי אם שהחשך שהוא משל אל הצרות היה נמשך בלי אור בין קצת החשך לקצתו וכן יחסדני שומע ואהיה כמו אכזב באמור אלי מי יאמין לשמועתך שכל אלה באו לך ובלי הפסק ויכולת עמוד לזה אני אומר אך בי ישוב יהפוך ידו לומר גם שלא היה הפסק בין זו לזו אך זאת היתה לי מאתו יתברך כי אחר היות בי המכה בי ישוב יהפוך ידו כלומר בי בעצמי בגופי ישוב יהפוך ידו של דין לרחמים שהוא לחזקני למען יהיה לי כח לסבול אמנם הצרה במקומה עומדת כי לא ישוב להסיר הצרה כי אם בי בעצמי להבריאני ולהחזיקני לסובלה שאם לא כן לא יכולתי לסבול כי הלא בלה בשרי וכו': עוד יתכן דרך ישרה נמשכת בכל הקינה מראש ועד סוף ומלמדנו דעת איך יתנהג האדם אשר כבדו יסורין ופורעניותיו לבל יקוץ חלילה ויבעט בתוכחות על עון כי אז יסוריו לא יסורו ממנו ועון עצמו אינו נמחק ויורש תרתי גיהנם ויהיה עדי אובד חלילה כי אם עודנו בקרב צרה זכור יזכור כל אשר חטא פשע ועוה לאדון הכל אשר בראו וישקיף ויראה אם יש יום מיומים אשר יאמר כי לא חטא בו לה' מן היום אשר עמד על דעתו ואז תפקחנה עיני שכלו ולבו להיות הולך וזוכר את אשר היה עוכר רוחו ונשמתו ברפש וטיט ממעשיו המכוערים מרים ומאררים ואז ישיב אל לבו כי צדיק ה' כי עשר ידות לו במעשיו הרעים על צרותיו ויסוריו ואז יצדק עליו את הדין וישוב אל ה' וירחמהו ואם כה יעשה אל יחזיק טובה לעצמו כי אם לה' לבדו כי הוא ברוב רחמיו הסומך ותומך את האדם בל יפול ברשת זו טומן לו יצר סמוך כתוא מכמר כי אל חי בבא לבב אנוש להרהר על מדת פורעניותיו יערה עליו רוח ממרום להשיב אל לבו אמרים אמת נגד רעיוניו הרעים כי יזכרנו אשמותיו אשר גברו על אנחותיו וצרותיו ויתן לו אל לבו כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו על היות רחום בדין שאם היה דן אותו כמעשיו היה כעשן נמלח כי אוי מי יחיה משימו אל מדת יסוריו כמדת עונותיו. והן אלה דברי הקינה הזאת כאשר יבא בס"ד באר היטב על כן חיברה היוצר מתחלה אחר סיפור מציאות הרעות כראשונות למען יקוננוה בני ישראל יקוננו אותה למען ילמדון כל סובלי יסורין ליראה את ה' פן יפתם יצרם להרהר על מדותיו יתברך חלילה באמת באמור כי כמקרה הזה קרה לשבורי לב עם בני ישראל בבא כל רעתם על ראשם בגלות בבל המר והנמהר ובקום פעמים צרה בגלות אדום כדעת רז"ל כי גם השני רמוז ונזכר בקינו' כי הלא כובד הצרות היה מביאים להרהר חלילה ולהתייאש מכל סוגי הטובה העתידים לבא לולי ה' היה למו להריק להם ברכת רוח דעת ויראת ה' להכיר בטענות וידים מוכיחות כי אדרבה טוב להודות לה' שהחיי' וקיימם ולא כלו באפו כי לא כעונותיהם גמל עליהם וכי כל ארחות ה' חסד ואמת כי לא יטיב ה' ולא ירע בבחינות נגדיות כי אם זה וזה כרוב חסדיו כי מאמר איוב צדק באומרו ה' נתן וה' לקח כי כמו שנתן ברחמים כך לקח ברחמים עוד חנני ה' לדעת כי אשר השיבו אל לבם כי צדיק ה' לבטל אשר היו באים להרהר מה' צבאות יצא התעוררות ההוא לבל יהיו עדי אובד בשני עולמות חלילה ואז נתנו אל לבם לחפש דרכם ולשוב עד ה' בתשובה שלימה ובגלל הדבר הזה היוצא מדברי הקינה הזאת כל החי מכל בשר יתן אל לבו לדעת את יוצרו בל יפתנו יצרו לקוץ בתוכחתו יתברך כי יכיר כי קלקלתו תקנתו ולטובתו נשברה רגל פרתו להטיב לו באחריתו. ונבא אל הענין והוא כי הנה ידוע מרז"ל כי עניו' בכף אחת ושאר יסורין בכף שניה מכריע את כולם ושעל כן בחר איוב בשאר יסורין מבעוני כד"א כי על זה בחרת מעוני ובגלל הדבר הזה דרכו יתברך לבלתי יסר את האדם בשני הסוגים רק בא' והלואי יכול עמוד אך בשתים לא יתחתן כי מי יעצר כח לסבול יסורין ועוני כאחת: ונבא אל הענין אמר המקונן כמדבר בעד ישראל כאיש אחד הנצב אחר הלהב שבלבו על כפל יסורין מר ונאנח סר וזעף מנהמת לבו אוי לי כי נדמתי כי אני הגבר ראה עני הוא עניות עם שבט מכת עברתי כאחת אשר שני הסוגים מי גבר ולא ימות בהם והנה דרך אנשים בראות שני סוגי יסורין נוגשים אצים עליו כי הוא ישאג מנהמת לבו ויתר ממקומו ואין מרפא כ"א רק רע כל היום להרהר חלילה על משפטי צדקו יתברך ולהתייאש מן הרחמים אומ' בלבו כי אל נקמות ה' בשנאה הדפו לינקם ממנו ולא לנכות עונו ויתן תפלה לאלקים חלילה והוא הדבר אשר קרה לעם בני ישראל כאשר גלוי מארצם כי הוכפלו עליהם הצרות הנאמרות באמת ויאמרו בלבם בהרהורים דברים אשר לא כן ובכללם לפקפק בכל הטובות המקוות לעתיד בימות משיחנו ותחיית המתים וכל הנחמות אשר השמיע ה' מפי הנביאים קודם החרבן וזה אומר כגונח מלבו כל איש ישראל כאיש אחד אשר גלו כיום אף ה' אני הגבר ראה עני מצורף בשבט עברתו המכה מכות גדולות ונאמנות כאשר יזכירם ואמר כי הנה עוצם רעתם בהתחברם כמעט הייתי מאבד עולמי ונוגע באמונתי באבוד בטחוני באומרו כי אשר הוכ' כמוני באכזריות חימה אין זה כ"א שאלקים עזבו ולא ישוב ירחמנו לא בעה"ז כי לא יבנה עוד פה ולא יכונן לעה"ב וגם לא תחיינ' עצמותיו אחרי מותם וזהו אותי נהג ויולך ומטרידני מן העולם סברת חשך ולא אור סברת כפרת עון לולי שאלקי אבי בעזרי ואך בי ישוב יהפוך ידו הרחמנות כל היום להשיב אמרי ברעיוני להחזיק באמונתי ובתקותי ואמונה ענני וישוב ירחמני כאב את בן ירצה. והנה אחר אשר ערוך שולחן שלשת מערכות עולם הצרה ורוע הסברה ותקונה חל עליו חובת ביאור מעמד שלשתן ועל הראשונה דבר עד פסוק ותזנח משלום וכו' והשנית משם והלאה והשלישית מפסוק זאת אשיב אל לבי וכו' והוא כי הראשונה היה מקום לדבר ולומר הרעות להרהר באמונת התקוה והיא אחת מעיקרי הדת גם שהיה לך עוני ויסורין על כן יאמר אל נא נוראות אתפלא כי הלא זולת היות עוני עם היסורין גם היסורין מפאת עצמן היו כפולים ומכופלים ומשוללי תרופה על כן אוי לי מיצרי האומר אלי כי אין לי תקוה כי געלה נפשו יתברך וראה בעיניך כי כן הלא סגופי אויבי רבו עלי קצת במכות משונות בלי תרופה ולא ממיתות מיד למען הפליג בצער מתחולל עד מצוי הנפש וקצת אשר בבתי כלאים הוחבאו או באו במערות צורים ובנקיקי הסלעים מפני חמת המציק ימים רבים עד שבחשך ידמו ושם ימותו. והסוג השלישי הניתנים ביד אויב כלואים בחדרי בתיהם בל יראו אור פן יצאו ויברחו להמלט על נפשם הרביעית אשר לא צדו והמה בורחי' בשוקים וברחובות למצא מנוס למו לבלתי יפלו ביד אויב ובראשון היחל ואמר בלה בשרי וכו' והוא כי הלא נקטינן במסכת חולין כי אם נשבר העצם אם עור ובשר חופין רוב עביו ורוב היקפו כשר דהדרה בריא אך אם העור ובשר החופין בלוי ומעופש ונפסד איננו מעלה ארוכה ואבד תיקונו וזה יאמר מי יתן ושיבר עצמותי והשאיר עור ובשר שלמים להעלות ארוכה אך שתי רעות נוסדו יחד כי בלה בשרי ועורי לבל יהיו ראוים להבריא להשתבר העצמות ואחרי כן שיבר עצמותי הנה כי מלבד כפל עוני וצרת הצרה גם היא היתה צרורה כפולה ומשוללת תרופה ואל יאמר איש הלא תתלונן על שבלה בשרך ועורך ושיבר עצמותיך כלומר שהיית כגוסס ימים רבים ומי יתן והיו הורגים אותי כמו רגע ולא אאריך במיתתי כי הלא הביטו וראו גדר הענין כי הנה היה זמן שהאויב בנה עלי ויקף שהוא במצרים שהיו נותנים הילדים בבנין ובונים עלי ומקיפים סביביו חומר ולבנים וזהו בנה עלי ויקף הנה נקל היה מזה כי לא היה רק ראש ותלא' כמי שהשקוהו סם המות הממית מיד ואחר כך מעמיסי' עליו דבר שבו נלאה וזהו ראש שהוא ראשי חיוון שהוא סם המות ותלאה אח"כ כאשר היו בונים על הילד מיד היה מת ומה שמעמיסים עליו אחרי כן אינו מרגיש כלומר אך לא כן אנכי כי הייתי מוקשי מות ימים רבים ואלו הייתי מת מיד הייתי נח ובלתי מצטער אלא עשק בי אח"כ: או יאמר כי הנה הסומא אם צדיק הוא הוא בן העולם הבא ונקרא בן חורין ק"ו משן ועין ולא יהיה חשוב כמת מיתה עולמית רק בעולם הזה בלבד אמר הנה הייתי כמתים לעולם מיתה עולמית גם לעולם הבא כי עיני היו אתי ולא נראה עוני כאשר לסומא ועל השנית אמר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף