עריכת הדף "
אלשיך/איכה/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''כלו כו' ''' הנה עד כה באה תשובתו יתברך או המקונן בעדו כי על ביטול תורה כלתה אליהם הרעה ושאין תואנה לאמר שמאימת הצרה העתידה לא עצרו כח ללמוד כמדובר ע"כ משיבה ישראל ואומרים אל יאשימנו אלקינו על זמן קרוב אל החרבן על זאת כי הלא טרם החרבן גדלה הרעה בארץ עד גדר שכלו בדמעות עיני ומי יעצר כח לעסוק בתורה ובכל הרעות האלה כי הלא לקרא מקרא שהוא בכתב הנה כלו בדמעות עיני ואיככה אוכל וראיתי במגילת ספר כתוב ועינים אין לראות ואם לשנות משנה על פה הנה חמרמרו ונשרפו מעי ואיך אשנה על פה ומה גם בהתמדה כי יתחממו המעים כמתמיד להרים קול כנודע ואם לעיין בגמרא בקושיות הויות ותרוצים להמית עצמי עליה ואני כבר כמתי עולם כי נשפך לארץ כבדי וכל זה היה על שבר בת עמי שנשברו קודם שבר ששברום האויבים ועל כן מאז חדלנו מן הלימוד ואין עלינו אשמת דבר והלא הצרות היו מה שכלו בדמעו' עיני על רעותי בעטף עולל ויונק ברחובות קריה מקום שדרך למכור בם לחם ומי יעצר כח לראות ברעתם ולא תדמענה עיניו ובראותם העולל והיונק כי כלו בדמעות עיני ולא יכולתי לראות לבקש למו לחם ויין היו מניחים אותנו ולאמותם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחובות עיר ועל זה חמרמרו מעי ומה שאמרתי נשפך לארץ כבדי הלא הוא בהשתפ' נפשם אל חיק אמותם כי אחר התעטפם כחלל לא היו חפצים שתצא נפשן על הארץ כי אם אל חיק אמותם והיו אמיתם נוטלים אותם שתצא נפשן בחיקן והי' צער מתחולל לרואי בם עד שמרוב יגון נשפך לארץ כבדי: או יאמר לאמות' וכו' כי הלא חלב בדדי אמות' לא היה היונק מתעטף כחלל ברחובות עיר וגם העוללים שהם עתיקי משדים היו חוזרים לינק מחמת חולי רעבנות ע"כ עולל ויונק ברחובות קריה ולא ימצאו הכירו כי גם אם ימצאו לחם ויין אין היונק נהנה ממנו וגם העולל אחרי המשך יום או יומים או שלשה ימים בעטוף רעב לא יכלו לאכול לחם כמו שהוא רק חלב לשרות בני מעיהם ולהרחיבם מעט מעט כענין שא' בר צדוק ע"כ אמרו בלבם שאם אמותם ששדיהן צומקים ברעבון אם יאכלו דגן וישתו יין שהם שני דברים שמנערים כנודע עניניהן ימצאו חלב להניק ילדיהן העטופים ברעב על כן העולל והיונק הנזכר בשביל אמותם היו אומרים איה דגן בהתעטפם כחלל ברחובות עיר כי היו אומרים לשומעיהם איה דגן ויין בשביל אמותם שיאכלו ויניקום מדדיהן וזהו לאמותם וכו' שהלמ"ד היא למ"ד בעבור כדרכה במקומות אין מספר וכל זה למה הלא הוא בהשתפך נפשם אל חיק אמותם שמשתפכת נפשם ומשתוקקת אל חיק אמותם לעשות דדיהן על כן יבקשו לחם ויין להמציא להן חלב לינק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף