עריכת הדף "
אלשיך/איכה/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''צעק לבם וכו'. ''' טרם בא אל הענין אשית לב אל סוף המאמר שבראש הקינה אשר יעדנו לבארו בס"ד. וז"ל וכיון שנשרף וכו' באותה שעה היה הקב"ה בוכה וכו' ראוי לשום לב א' אומרו באותה שעה היה הקב"ה בוכה מה דקדק באומרו באותה שעה והי' די יאמר והיה הקב"ה בוכה. ב' איך תצדק בכיה בו יתברך חלילה. ג' מאמר מטטרון אני אבכה וכו' אם הכוונה לומר שלא יבכה הוא יתברך גם מבלי יאמר אני אבכה הי' יכול להתחנן על הדבר כי מי חייב שיהי' בכי על כל פנים. ד' למה לא הודה לו הוא יתברך כי אם אדרבה השיבו בכעס אם אין אתה מניח לי וכו'. ה' האם מבלי שיבכה הוא יתברך לא היה אפשר שאמר שאם לא יניחהו לבכות שם שיכנס במסתרים ויבכה. ו' אומרו א"ל הקב"ה בואו ונלך כו' מה צורך לו יתברך להוליך עמו מלאכי השרת לראות מה עשו אויבים בביתו. ז' אומרו וירמיהו לפניו למה מודיענו שהיה לפניו. ח' אומרו כיון שראה הקב"ה את ביה"מ אמר בודאי זה הוא ביתי האם היה ספק בדבר שהוצרך להודיע שודאי זה הוא ביתו וגם אומרו וזהו מנוחתי הוא מיותר. ועוד כי איזו מנוחה יש לו בו והוא חרוב ושרוף. ט' אומרו שבאו אויבים ועשו בו כרצונם שהי' די יאמר ששרפוהו אויבים מה ענין אומרו שבאו אויבים ועשו בו כרצונם. י' אומרו באותה שעה היה הקב"ה בוכה הרי נאמר למעל'. י"א כמו שאמר אזי לי על ביתי ולמה לא אמר ואוי לי על בני כי אם בני היכן אתם. י"ב מה הוא כפל אומרו בני כהני אוהבי וגם אומרו אתם ולא אמר הם. י"ג אומרו אמר הקב"ה לירמיה אני דומה היום וכו' למה אמר לו המשל הזה. י"ד אומר אין לך כאב עלי וכו' היתכן שלא הי' דואג וכואב ירמיהו על כבוד ה'. ט"ו אומרו שהם יודעים לבכות היתכן שירמיה לא הי' יודע לבכות: אמנם לבא אל הענין נשית לב לדעת מה היא ענין הבכיה ועניינה ואומרה כי הנה דרך איש או מלך שאירעה לו צרה ויתעצב אל לבו עצבות נמרץ אין איש מוצא חן בעיניו לקבל טובה או הנאה ממנו בעצבונו הרב אך אם על העצב ההוא יבכ' על צרתו על ידי הזלת דמעות חוצה יוצא אש שרפת דאגת לבו לחוק ועל ידי כן מתרוקן עצבון לבו ויתקררו בצד מה רשפי אש דאגתו ומאז ימשך ממנו מצא חן בעיניו והטיבו את זולתו אך לא יבצר כי טיפי דמעותיו חמים ורותחים בצד מה כי מאש הכמוס בלבו יצאו ומעין המשל הזה הוא מה שבין המלך הקדוש ובין העם והוא כי כאשר נעשה דבר שלא כרצונו יתברך בענין החרבן ודומה לו כביכול מתעכב על דרך שהי' במבול כי שם נאמר ויתעצב אל לבו שהוא כאדם שעל ידי עצבונו יוריקו פניו כי כל צהיבותם נכנס פנימה כך על ידי עצבותו יתברך כל השפע הנמשך ממנו לקיים העולם ולהשפיע ברכה נמנע ונאסף אל תוכו למעל' וזהו ויתעצב אל לבו באופן שהיה העולם אבד עד שהסתכל בנח כי מצא חן בעיני ה' ואז השאירו אמנם גדר העצבות הוא עכבת השפע כמדובר והוא כי בעת החרבן גרם העצבות סילוק כי כן אמר שוב אין לי מושב בארץ שהוא סילוק שכינה ושפע אך ראה והנה א"כ היה עוש' היה העולם אבד ולא הי' נבנה בית שני והי' מתבטל גם תכלית הטוב' העתיד' לעת קץ יופלג בהסתר בינתיים וישבר כד על המבוע על כן היתה עצת ה' לבכות למען הריק מעט מהעצבות הגורם הסילוק עד עת קץ כאש' אמר כי על ידי הבכיה יוצאת אש הרוגז ולא יהי' הסילוק ועכבת השפע רב ולא החלטו עד עת קץ וענין הבכי הוא הטיל טיפי רוגז ולקות בעולם כמו שאמרו ז"ל כי בימים ההם היה לקות בכל העולם ועל ידי הוצאת טיפי רוגז בעולם מיקל מהעצבות הפנימה ומשפיע שפע טובה בעולם ועל כן בחר הוא יתברך לבכות והנה לא יבצר כאשר כתבנו במשל שטיפי הבכי הם חמי' ובהם העול' לוקה בצרות כי הם יוצאת מאש שבקרב רוגז הפנימי וכמו שכתו' אצלנו על פסוק מי יתן ראשי מים וכו' שאמרז"ל שהם דבריו יתברך כי אמר הוא יתברך הנה ישראל בוכים בלילה שנאמר בכה תבכה בלילה וירמי' בוכה ביום אני מי יתן וכו' ואבכה יומם ולילה ויהיה הענין פה שאומר הוא יתברך הנה הבכי טוב להשקיט הרוגז אך אי אפשר להתמיד יומם ולילה כי לא יבצר מהיות הדמעות טיפי הרוגז בעולם כי מאש חרון יוצאת אך מי יתן ראשי מים שהוא הפך האש כי הם מימי החסד כי בהיותי אז מוריד דמעות יבואו ממים ולא מאש ושיהי' עיני המיוחד הוא עין ימין שהוא עין החסד לבדו מקור דמעת המים העליונים שבראש כי אז ואבכה יומם ולילה כי אז לא ימשכו רשפי רוגז מהמים שבראש באופן שלא תלקו בהתמדת הבכי כלומר אך לא כן הוא כ"א שהם טיפין מאש הרוגז ולא תוכלו לסבול התמדת הבכי. כלל הדברים כי הבכי טוב לרוקן הרוגז להיות מקום להשפיע טובה על הארץ אך הטיפין ברדתן מביאים פורענות לעולם כי הן הן טיפי רוגז הנתך ארצה. ונחזור אל הענין והוא כי אחרי אומרו כי היתה עצת קדוש ישראל לבכות שהוא להטיל טיפי רוגז בעולם למען הקל מהרוגז אשר לפניו למעלה באותה שעה בא מטטרון ואמר אני אבכה ואתה לא תבכה והענין כי מטטרון שהוא ראש לכל עולם המלאכים אמר בלבו הנה האנשים האלה נאצו את ה' וא"כ למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר מלמלאכים ע"כ אמר הנה אם מאתך אשר אתה מלמעל' מעולם המלאכים יוצאות טיפי רוגז הלא יוכללו במקבלי הרוגז והלקות גם עולם המלאכים והלא הם חביבים לפניך לכן אני אבכה שהמשך טיפי הרוגז ממני והלאה שהוא מעולם המלאכים ולא יהי' לקות כ"א בעולמות של מטה הם עולם הגלגלים ועולם השפל וזהו אני אבכה אך אתה לא תבכה כי הלא יהי' הלקות גם בעולם המלאכים אז אמר לו הקב"ה הנך הולך לשיטתך כי עולה על רוחך שחשובים לפני מלאכים מישראל אך צא מאצטגנינות שלך כי דע לך כי אם אין ישראל גם אין לי צורך במלאכים כי אינו רק לשלשל באמצעותם השפע דרך העולמות לישראל ואם ישראל לוקים ילקו גם הם וכמארז"ל במדרש אחשורוש שאמרו מלאכי השרת אם ישראל בטלים מן העולם למה אנו צריכים ואם אינך מניח אותי לבכות דע לך כי כאשר נסתלקתי מהאר' ותהי שממה כך אכנס למקום שאין לך רשות לכנס כי אסתלק גם מעולם המלאכים כלומר ותראו ברע אשר ימצא גם את עולם המלאכים ע"י סלוקי למעלה למעל' וזהו ואם לא תשמעוה וכו' ויהי' זה דעת האומרים מפני גוה גאותם של מלאכי השרת עם שאפשר כיוונו ענין אחר ואז מה עשה הוא יתברך למען ישכילו המלאכים מה רבה חיבתו על ישראל מעל המלאכים אמר למלאכים בואו ונלך וכו' ונראו מה עשו אויבי' בביתי לומר ראו עתה כמה חביבין ישראל לפני כי הנה תראו מה הנחתי לאויבים לעשות בביתי למען הטיל הכעס על הבית לבל יכלו ישראל וזהו ונראה בביתי מה עשו אויבים ולהורות נתן לפני המלאכים שיראו חשיבות הצדיק במה שמיד הלך הקב"ה ומלאכי השרת וירמיה לפניו והוא בהזכיר מז"ל בדברים רבה שאמרו ראה כמה חשובים לפני הקב"ה הצדיקים ממלאכי השרת שהרי נבוכדנצר אומר וריווה די רביעיא דמה לבר אלהין ריווה די קדמאה לא קאמר אלא די רביעיא הוי שהיו מהלכים חנניה מישאל ועזריה ראשונ' ואחריהם גבריאל המלאך הרי שהצדיקים חשובים וקודמים למלאכים ועל דרך זה יאמר כי אמר הוא יתברך נלך אני ואתם כי אומרו אני ואתם הם תיבות יתירות אך כיוון אני תחלה ואתם אחרי כן כי כן ראוי אך א"צ לומר שילך ירמיה שהוא צדיק אחריכם כ"א שכבד אכבדנו כי גם לפני ילך וזהו מיד הלך הקב"ה ומלאכי השרת וירמיה לפניו כלומר שיראו כמה חשוב הצדיק מהמלאכים כי הנה גדול כבודו לפני ה' כי הם היו אחריו יתברך וירמיה הולך לפניו וכיון שראה הקב"ה בה"מ אמר בודאי זהו ביתי וכו' והוא כי אמר הלא תאמרו אתם מלאכים כי הן אמת שהוריתי כי חשובים ישראל לפניך אך היה לך בשביל כבודך לבל השליט אויבים בהם ע"כ אני פוקח עיניכם ומעמידכם על האמת לומר הנה בזה לא חללתי כבוד ביתי כי אדרב' העליתים במעלה גדול' והוא כ"א לא הייתי משליט אויבים בביתי והייתי מטיל כל הכעס על ישראל היו כלום ח"ו וככלותם אין עולם ואין מקד' באופן כי הבית הזה לא יהי' עוד ביתי לא להטלטל אח"כ בבית שני ולא לנוח לעולם בשלישי לעתיד כי יחולל כבוד הבית מעתה אך עתה שהוטל הכעס על הבית יקל הכעס מעל ישראל לתת להם שארית בארץ ועי"כ תשוב הבית להיות ביתי בבית שני ותשוב להיות מנוחתי לעתיד לבא שאנוח בו לעולם וזהו אומרו בודאי זהו ביתי וכו' כלומ' במה שתראו ביתי חרוב בזה הוא ודאי כי זהו ביתי בבית שני וזהו מנוחתי בשלישי כלומר אך אם לא היו עושים כן האויבים לא הי' עוד ביתי ולא מנוחתי עוד כי יכלו ישראל ח"ו ואחריהם אין לי עוד בארץ בית. ואם נדקדק ל' אומרו בודאי יאמר כי עתה הוא ודאי משא"כ אם הייתי בכעס על ישראל כי אז הי' ספק א"כ המעט מזער שהי' נשארים היו מספיקים להשרות שכינתו בארץ כי הדבר תלוי בבחירתם וגמר מאמרו באו' שבאו אויבים ועשו בו כרצונם בישר' שהוא כי בזה היה הבית חלופם להטיל בו הכעס והוא האמור: ועוד עשה יתברך כי באותה שעה מה שהיה בוכה הוא על הבית ועל ישראל אך לא בשוה כי על הבית היה אומ' אוי לי על ביתי כלומר אוי אחד אך על ישרא' היה אומר בני היכן אתם כלומר אם ביתי חרב הוא במקום כבודו אך בני ישראל זולת השעבוד גם גלו וזהו אומרו היכן אתם והענין כי יש יאהב את בנו על שהוא בנו גם שלא ישרתהו ויש יאהב אותו על השירות ויש על מה שגם שאינו משרת יש לו אהבה עמו ויאהבהו על טוב לבו ועל הבחינה הראשונה אמר בני היכן אתם ועל השני' אמר כהני וכו' ועל השלישי אמר אוהבי וכו' ובכלן אמר היכן אתם ולא היכן הם כלומר בכ"מ לפני אתם כי עמכם אנכי ונכח פני אתם ע"כ אמר אתם לנוכח ולא אמר הם והנה עדין אפשר יעלה על רוח המלאכים כי הם וישראל בגדר בני' לה' כ"א שאפשר יאהב את ישראל יותר ע"כ אמר הוא יתברך בפניהם לירמיהו אני דומה היום למי שהי' לו בן יחידי וכו' כלומר אין לי בן כ"א ישראל לבדו כי בן יחידי הוא והנה אתה ירמיה ראית ברשעתם וראית בצרתם וע"כ אינ' יודע לבכות כי אינך יודע טעם להצטער ולבכות ולבקש טעם להרגיש צער עליהם ע"כ תקרא אל האבות ומשה כי הם יודעים לבכות כי יודעים זכיות ראשונים שעליהם ירגישו צער לבכות ולהצטער עליהם מה שאין אתה יודע והוא כאשר מזכירים כל אחד זכותו להגן על בניהם. ונבא אל ענין הכתוב והוא כי הנה היוצא מענין המאמר הוא כי הוא יתברך למען הקל מצרת ישראל אחד מן הדברים שבקש לעשות הוא לבכות שלא להוריד טיפי רוגז ודין בעולם שהם משל אל דמעות העצב להשקיט את כעסו אלא שלבלתי יכולת העולם לסובלן בהתמדה אמר מי יתן ראשי מים הם מימי החסד ועיני מקור דמעה מאותם המים באופן שטיפי הדמעה המשקיטים לא יהיו מאש הרוגז כי אם מהחסד ויהיו טיפי שפע חסדים בעולם ואבכ' יומם ולילה שהוא בין ביום זמן רחמים בין בלילה בזמן הדין.: עוד ידענו כי בכל צרתנו לו יתברך יצר כי שכינה כ"י בגלות והוא משכון גדול לנו כי מי שיוציא את שכינתו יוציא אותנו וכמו שאמרו ז"ל בכמה מקומות מצינו שישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל ובזה יאמר המקונן לפניו יתברך הלא אמרת מי ירפא לך ושללנו כל מיני רפואה אכן זאת תהי' תרופתנו כי הנה כלל גדול בידינו כי המתפלל על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחל' אמר הנה גם שישראל לא השמיעו קולם הנה צעק לבם בקרבם ולא בשבי' עצמם כי אם אל אדני שם אדנות היא השכינה שהניחו צרת עצמם ודאגו עלי' ע"כ את שאת חומת בת ציון מגן למו כמא דאת אמר אנכי אהי' לה חומת אש שאנכי היא שכינה כנודע הורידי כנחל דמעה שאותה דמעה אשר דבר ה' מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה ע"י מה תעשה כך הלא הוא ע"י שאל תתני פוגת לך לפניו ית' ממקום כבודך ויש' הנקראים בת עיניך כד"א הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו גם הם לא ידמו גם הם מלמטה כמאמר ישעי' אל תתני דומי לו עד יכונן וכו' ואז הופכת פניה רוח הקדש ואומרת:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף