עריכת הדף "
אליה רבה/אורח חיים/קמב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== [ג] '''ואין מי שיודע וכו'.''' כתב הלבוש ונהגו שאחד עומד אצל החזן ומקריא לו הטעמים מתוך החומש ובלבד שלא יקרא בקול רם רק כדי שישמע החזן על כן צריך עיון ממה שכתב בסימן קמ"ג סעיף ג', מיהו נהגו שהשליח ציבור קורא וכו' וכן כתב רמ"א שם, ובאמת דבריו דהכא לא כתבן רמ"א. גם קשיא למה לא כתבו בסימן קמ"ג שלא יקרא השליח ציבור בקול רם אדרבה לכאורה משמע שראוי לשליח ציבור לקרות בקול רם. ודברי רמ"א יש לומר דמיירי כששליח ציבור אומר התיבה שותק העולה וכשעולה חוזר ואומר השליח ציבור שותק דלא הוי כתרי קלי וכמו שכתב בית יוסף בסימן קמ"א וכדמשמע בשולחן ערוך סעיף ג' שם. אבל על הלבוש קשה דסתם וכתב הכא שלא יקרא בקול רם משמע דבכל ענין אסור, וכן משמע בתשובת משאת בנימין סימן ו'. ונראה טעמא דחיישינן שלא יוכלו לכוין כל כך אלא יוציאו התיבה בפעם אחת, וכן לעיל סימן קמ"א השמיט הלבוש דברי השולחן ערוך בזה, ודוחק לחלק בין שליח ציבור שקורא בחומש שיכול לכוין יותר ובין אחר. באליהו זוטא כתבתי נשאלתי מסופר חכם אחד ששכח איזה שורות בספר תורה אחר הפסוק ויקרא שם המקום ההוא בית אל, ואין תקנה אלא לגרור פסוקים קודם שיכניס שורות אלו, ויגרור גם תיבת בית אל ויהא נקרא אל בית אביו לא בציר"י אי רשאים למעבד הכי שישתנה השם על ידי קריאה או לאו. והשבתי מי הגיד לך דבית אל הוא מקודש ושאלתי לכמה סופרים ואומרים שאין מקדשין אותו כלל. ונראה לי דהתרגום מוכיח כן דבכל מקום מתרגם על אל אלהא והכא לא מתרגם כלל רק בית אל, ומכל מקום בשם הקודש נראה לי דאסור אם השם משתנה, וראיה מיו"ד סימן רע"ו סעיף י"ב, הכותב יהודא ולא נתן בו דלת יתלה הדל"ת למעלה, וכתב הלבוש הטעם שהרי לא היתה כוונתו לכתוב השם, עד כאן. ואם כן בנדון דידן דכוונתו לשם אסור לשנות הקריאה, ועוד דעל ידי זה יבוא חס ושלום למחיקה כי הדורות הבאים לא ידעו שזה היה שם, וכן משמע בתשובת שער אפרים סימן ל"ו. ואגב אודיעך חידוש מתשובה הנזכר לעיל דמאי דאמרינן שאם היה לו לכתוב שם וכתב יהודה עושה מהדל"ת ה' ומוחק ה' אחרונה הוא הדין דמותר תחילה למחוק ה' אחרונה ואחר כך לעשות מדלי"ת ה' כי מה שאינו ענין לשם לא הוי נטפל לו ושרי למחוק, והוא הדין שם שנכפלה ה' אחרונה, וכן אם הוסיף יו"ד בתחילת השם מוחק הראשונה, אבל תוספות באמצע כגון שנכפלה ה' ראשונה או נכפלה הוא"ו ראוי להחמיר דלא נדע איזה מהם נכתבה שלא בכוונה. כתב בגליון מגן אברהם נמצא אדוני מלא וי"ו יגרור הוי"ו וימשוך הדל"ת לקרב אל הנו"ן ואין בזה מוחק שם שוי"ו זו לא נתקדש כיון ששם זה אינו רק ארבע אותיות, עד כאן. ומה שכתב בשכח יו"ד באלהינו עיין ט"ז יו"ד סימן רע"ו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף