אור שמח/מעשר/ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חשק שלמה
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png מעשר TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בעריכה

הלוקח במחובר לקרקע או שלקח תלוש לשלוח לחבירו לא נקבעו ויש לו לאכול מהן עראי.

הנה בירושלמי אמר על הך משנה א"ר מנא מתניתין אמר כן לקח במחובר לקרקע פטור הא בתלוש חייב מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרו מלאכתן לא ר"מ, וא"כ קשה על רבינו דסתם לעיל פ"ג כסוגיא דסוף המביא דאינו קובע אלא בדבר שנגמרה מלאכתו ולמאי תני לקח במחובר לקרקע פטור. ויש ליישב קצת עפ"י מה שאמרו במנחות והביאה רבינו בהלכות תרומות פי"א הכ"ו שבולת שמרחה שתלה ואח"כ קרא עליה שם יעו"ש דלפום סברא דלא פרח טבלה מינה ודאי דאיצטריך לאשמועינן דאין מקח קובע במחובר, אולם לפ"ז צריך מובן אמאי אינו קובע, ואולי משום דמחוסר מעשה דתלישה עד שיראה פני הבית וזה רחוק. והנראה ברור דאע"ג דמקח אינו קובע אלא בדבר שנגמר מלאכתו מ"מ כשיגמר מלאכתו אח"כ קובע המקח למפרע, וסברתין הוא דלשיטת רבינו דאם לקח אחר מירוח פטור מן התורה וכשלקח קודם מירוח חייב מה"ת כמו שפסק לעיל פ"ב ה"ב אע"ג דאשכחן גבי חצר דלר"ל דבר תורה אם הכניסן במוץ לחצר תו אף כי ימרח אח"כ ג"כ פטור, א"כ כש"כ במקח דבכה"ג אינו קובע המקח שלקח קודם שנגמר מלאכתו, אך זה אינו, דלרבינו לטעמו בכה"ג ג"כ קובע אם מתחיל לגמור הכל כמוש"פ לעיל פ"ג ה"ו, ועוד דבתאנים שדעתו לקצותן הביא השעה"מ בשם המאירי דלכו"ע אם הכניסן לחצר טרם שגמר מלאכתן ונגמר מלאכתן אח"כ קובע כיון דרק משום מחשבתו לא נגמר מלאכתו ובכה"ג אפשר דמקח קובע, בכ"ז נראה דכש"כ הוא דמה אם לקח לאחר מירוח דפטור מה"ת קובע המקח כש"כ לקח קודם מירוח ודאי דקובע למפרע אם יגמור מלאכתן אח"כ דחייב מה"ת, ובזה שפיר אמר דבמחובר אינו קובע בכה"ג אף אם יתלוש ויגמר מלאכתו עד שיובא לבית אח"כ וכמו שאמר לקמן ה"ג אבל אם אמר לו הא לך איסר בכ' תאנים כו' קוצץ כדרכו ואוכל ארעי ופטור, פירוש אף אם ילקט אח"כ ויגמר מלאכתו וזה פשוט:

יעריכה

שכרו לנכש עמו בזתים והתנה הפועל כו'.

ירושלמי מעשרות פ"ג ה"ג כי אנן קיימין בששכרו לנכש עמו בזיתים כו' דרבי סבר דהוי כמו ששכרו לעשות בזתים "ופטור" ורבנן סברי דהוי כמו ששכרו לעשות בגופן של זתים פירוש בהאילן "וחייב בצירוף" ר"א פילדא. ונראה דפליגי במה דפליגי אמוראי בריש מועד קטן אם מנכש חייב משום חורש דמרפי ארעא או חייב משום זורע דמצמיח פרי, ורבינו פסק כתנא דמשנתינו דחייב בצירוף דהוי כמו ששכרו לעשות בגופן של אילנות דהוי תולדה דחורש וכמו דמשנתינו פרק הבונה חשבה תולדות דחורש מנכש ומקרסם ומזרד, אכן במשקה מים סבר משום זורע. והחילוק פשוט דמנכש עוקר דבר מן הקרקע ודמי לחורש שעודר בקרקע אבל משקה מים שנותן בתוך הקרקע הוי כזורע ולכן לא חשבה בשבת שם משקה מים לתולדה דחורש ודוק:

יטעריכה

התורם פירותיו תרומה שצריך לתרום אחריה כו'.

הנה בתוספתא דתרומות פ"ג התורם זתים על הזתים ועתידין לכתוש ענבים על ענבים ועתידין לידרך תרומה ויחזור ויתרום הראשונה מדמעת כו' ושניה אין חייבין עליה חומש וצריך לקרות עליהן שם יעו"ש, ובירושלמי מביא לה על משנה דפ"ק דתרומות אין תורמין שמן על זתים הנכתשין, ושם בסוף הלכה מביא בזה הלשון הדא אמרה שהוא צריך לקרות שם למעשרותיו, וזה פירוש למה דתניא בתוספתא וצריך לקרות עליהן שם שהפירוש שהתרומה קובע ואסור לאכול מזתים הנכתשין עד שיעשר כל המעשר לכן אסור לאכול ארעי עד שיחזור ויתרום ויעשר המעשרות דתרומה הראשונה קובעת, וזה פירוש נכון בזה הירושלמי הסתום, ואפשר דאף קודם שנגמר מלאכתן של כתישת הזתים ודריכת הענבים אסור לאכול ארעי אע"ג דבכל מקום אין תרומה קובעת בדבר שלא נגמר מלאכתו הכא גזרו רבנן משום דאיהו הפריש שמן ויין עליהן מחשבן כאילו נגמר מלאכתן למעשר שהפריש עליהן מן הגמור שמן ויין או זתים שאינן עומדין לכתוש לכן התרומה קובע אותם שאסור לאכול ארעי מזתים אלו הנכתשים עד שיפריש מהן תרומה שניה ויעשר אותם ודוק:

ולפ"ז א"ש טובא מה דקשה לפום מה דפסק כרב נתן בר"א דתורם מן הטמא על הטהור לא עשה כלום לתקן השיריים אבל תרומה הויא אמאי תני בלשון לא עשה ולא כלום ולא תני תרומה ויחזור ויתרום כמו דתנא בתורם שמן על זתים ובפרק ג' גבי תורם קישות ונמצאת מרה, ולפ"ז ניחא דפירושו דאינו קובע כלל התרומה להפירות הטהורין למעשר ורשאי לאכול מהן ארעי קודם שיתרום שניה ויעשר פירות הטהורין דחכמים עשו לגבי השיריים כאילו לא תקן כלל וזה יכולים חכמים לעקור דאין תרומה קובעת רק מדבריהם כמוש"כ לעיל פ"ד ה"ב לכן לגבי השיריים הוי כאילו לא תרם כלל ונכון מאוד:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.