עריכת הדף "
אור שמח/מטמאי משכב ומושב/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''כ"מ שאתה שומע טומאת משכב ומרכב כו'.''' ''' דעת ''' רבינו דכל מקום שנזכר טומאת משא הוא באופן שאם נשא האדם הנבילה או המת אעפ"י שיש אבן ע"ג האדם והנבילה היא ע"ג האבן אעפ"י שלא נדנד רק שהונח ע"ג האדם אבן ועליו נבילה טמא טומאת משא וכל דבר שמטמא במשא מטמא בהיסט שההיסט הוא ג"כ מכלל טומאת משא ובאופן שנדנד האדם את הטומאה היינו שהטומאה היה מונחת על צד אחד של קורה ובא האדם לצד השני ונדנד אותה טמא משום נושא, ודין טומאת משא היינו שהאדם נושא או מסיט טומאה אינו רק באדם אבל בדבר שאין בו רוח חיים לא שייך כלל דין משא, וזה מבואר מדבריו פ"א מהלכות טו"מ עיי"ש יותר עליהם מטמאי משכב ומושב שעשייתם משכב ומושב ומרכב הוא אפילו היו המטמאים היינו זב ונדה כו' על האבן ותחת האבן היה מונח משכב וכיו"ב טמא משום משכב ומושב, ואדם כיו"ב היינו שהיה זב יושב על האבן ותחת האבן אדם טמא משום נושא כמו שנתבאר, אבל אם היו דברים שאינן ראוין למשכב ואינן עומדין לכך טהורים מכל בין מטומאת משכב בין מטומאת משא דליכא רק באדם ולית להו אף טומאה קלה כלל וכלל. עוד יותר היא בזב שהזב שמסיט את הטהור טמא מדין היסט דנפק"ל מכל כלי חרס אשר יגע בו הזב מגע שהיא ככולו הר"ז היסט והיסט זב טמא אפילו בכלי חרס דביה קאי וקרא ונוהגת בכל כלי ומדין מגע קאתינן עלה, לכן קנה בקומטו של זב דהוי בית הסתרים ואינו מטמא כמו מגע, וזה מבואר במשנה פ"ה מזבים עיי"ש. ודין זה דמסיט ליכא רק בדבר שיש בו רוח חיים היינו שהזב או הנדה הסיט את האדם או הכלי ודוק. עוד יש דבר חדש בזב היינו שאפילו אבן ע"ג הזב וממעל האבן ישב או נשען אדם האדם טמא וכן אם תחת האבן מונח משכב ומושב ומרכב וע"ג האבן נשען אדם טמא האדם, וזה מפורש בתו"כ על קרא והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב עיי"ש, ולמדנו זה ממשכב ומושב, וזה אינו רק באדם אבל אם כלי ע"ג האבן מלמעלה אם תחת האבן מונח זב טמא משום מידף דלשיטת רבינו אינו רק דרבנן ואם מונח משכב ומושב טהור הכלי לגמרי, זה קיצור שיטתו של רבינו למעיין: ''' ולפ"ז ''' נפרש מה דאמר בפ"ק דכלים למעלה מהן מרכב שהוא מטמא תחת אבן מסמא, פירוש שאם המרכב הוא תחת האבן ועל האבן יושב אדם שהוא טמא שנשא ע"ג המרכב ובפירוש המשנה פירש בד"א ועיין תוי"ט. והך דזבים פ"ה כל הנושא ע"ג הזב טמא וכל שהזב נישא עליו טהור חוץ מן הראוי למול"מ ולאדם כל הנושא ונישא ע"ג המשכב טהור חוץ מן האדם, כל הנושא ונישא ע"ג נבילה טהור חוץ מן המסיטו, פירוש כל מידי חוץ מאדם טהור ובאדם נושא טמא וכן מסיט אעפ"י שהנבילה למטה ג"כ טמא הכל מדין נושא אבל נישא ליכא אף באדם, בזב ובזבה כו' ובמשכב ומושב אחד הנוגע ואחד המסיט ואחד הנושא ואחד הנישא זובו של זב ורוקו וש"ז כו' אחד הנוגע ואחד המסיט, ולא תני נושא ונישא משום דנושא בכלל מסיט וכמו בנבילה דתני מסיט וה"ה לנושא אבל נישא ליכא בזובו ובדם וברוק ודוקא אדם היושב על אבן שע"ג משכב קא מיטמא וכמו דכתיב קרא והיושב על המשכב כו'. ולדעת רבינו מוכרח לפרש הך גמרא דנדה {{ממ|דף נ"ה}} דפריך אי מה היא מטמאה באבן מסמא כו' פירוש שאם הזב הוא תחת האבן והאדם נשען על גבי אבן מלמעלה שהוא טמא, כן יהא אם הדם והזוב תחת האבן והאדם נשען ע"ג האבן שיהא טמא, ומשני והנושא אותם מיעוטא הוא [וצריך פירוש לפ"ז וצ"ל דה"ק אותם היינו ברוק וזוב ודם, בהם טמא דוקא הנישא אבל הנישא טהור אבל במשכב ומושב ומורכב וזב גם הנושא טמא וכמו דפרישית ודוגמתו תמצא בזבחים {{ממ|דף ע"ז}} אותם לריח ניחוח כו' עיי"ש] והתוי"ט שם הניח בצ"ע אמאי לא נקיט בזובו ורוקו כו' נושא ונישא, וז"א וכמו שנתבאר בס"ד. וכן סוגיא דשבת פ"ב מקרי אבן מסמא מה שנשא ע"ג אבן שתחת אותו אבן יש ע"ז ועיי"ש היטב. ולפ"ז מש"כ הרע"ב בפ"ה וכן ככר של תרומה כו' דאין מטמא אחרים פירוש אם הטומאה הנידה אחרים, ולא מקבל טומאה בהיסט פירוש שהטהור מסיט ומנדנד הטמא שזה מדין משא, אלא דבר שיש בו רוח חיים וכמש"נ לעיל דמשא לא שייך רק באדם והיסט מן הטמא שמנדנד את הטהור אינו רק בזב ומצורע כו' ודברי התוי"ט שם תמוהים מאוד, ודברי הכסף משנה פ"א מהלכות טו"מ אודות אבן מסמא משובשים בט"ס יעו"ש: ''' ושיטת ''' הר"ש דמשא בנבילה ומת וכיו"ב אינו רק בנדנוד קצת אבל אם אבן ע"ג האדם והטומאה ע"ג האבן זהו מיקרי אבן מסמא ובזובו ורוקו ודמו פליגי רבנן ור"א אם מטמא במשא בלא היסט דהיינו ע"י אבן מסמא עיי"ש: ''' ודע ''' דהך דתנא בתו"כ פרשה ג' וכל כלי עץ ישטף אר"ש כו' אלא אלו אוכלים ומשקים וכלים שע"ג הזב. פירושו מטעם עליונו של זב וכמו דפירש רבינו בפירוש המשנה ומורה עליו דברי התו"כ והלא דין הוא כו' ת"ל וכל כלי עץ ישטף במים מלמד שעושה ע"ג מידף, ורש"י פירש בשבת {{ממ|דף פ"ג}} דהך קרא מורה על היסט באוכלין ומשקין עיי"ש וצ"ע. ומש"כ רבינו לקמן פ"ח ה"ו היה בכף שניה שאר הכלים או אוכלין ומשקין או אדם בין שכרעו הן כו' ראשון לטומאה ואם כרעו הן הוי כאילו אוכלין נשאו את הזב וטהורין לגמרי, וכן מפורש לגירסת רש"י בשבת {{ממ|דף פ"ג}}, הוי טעמו כמו שפירשו ר"ש ורא"ש דכי כרעו הן מכל מקום מוגבהים קצת מחמת הזב וטמאים בהיסט הזב, ודוק בכ"ז: ''' והנה ''' בעליונו של זב כתב בהשגות הלכה ג' דדרשינן כל אשר יהיה תחתיו הזב ואמרה תורה יטמא עד הערב אלמא כלי שטף נמי מטמא במגע, ולא נעלם מרבינו הראב"ד סוגיא זו דעסיק בה דאמרו שם דעליונו של זב אוכלין ומשקין הוא דמטמא כלים לא מטמא, רק דבא ליישב קושיא שנדחקו בתוספות, דאיך מצינן לפרש באוכלין ומשקין הלא אין להם טהרה במקוה וקרא כתיב יטמא עד הערב, לכן מפרש רבינו דכל זמן שהזב תחתיו אז עליונו של זב מטמא כלים היינו כלי שטף, אבל לאחר שפירש עליונו של זב מהזב שאינו תחתיו אז נשאר לו דין ראשון לטומאה לטמא אוכלים ומשקים, נמצא הנשא ע"ג הזב הוא אב הטומאה לטמא כלים כ"ז שלא פירש ממטמאיו, ולאחר שפירש ממטמאיו הוא ראשון לטומאה כמו שמבואר לקמן הלכות שאר אה"ט פ"ו הי"ב. ולזה הגיה בהלכה זו על מש"כ רבינו או כלי כו' שהוא למעלה על האבן כו' ולד טומאה ואינו מטמא כו' ולא כלים כו' חוץ מן האדם שעד שלא פירש כו' שאר כלים כו' כתב בהשגות שעליונו של זב מטמא כלי שטף במגע היינו כל זמן שלא פירש ממטמאיו מטמא בכלי שטף וז"ב בשיטת הראב"ד: ''' ומצאנו ''' חבר להראב"ד הוא רבינו תם בתוספות ריש פרק בכל מערבין דסבר דאף דבר שאינו ראוי להיות משכב ומושב נטמא טומאה קלה לטמא אוכלים ומשקים יעו"ש דתמוה א"כ איך אמר רישא כל שנשא ע"ג הזב טמא הוא לטמא טומאה חמורה, וז"א דעליונו של זב אוכלין ומשקין מטמא וכלים לא מטמא, וצ"ל דעד שלא פירש הזב מתחתיו אז עליונו של זב מטמא כלי שטף ואלו הנשא תחת הזב שאינו ראוי למשכב ומושב מטמא אוכלים ומשקים אף בעת שהוא תחת הזב ולא פירש ממטמאיו. אמנם כבר דחו רבנן בתוספות שיטת ר"ת מתו"כ ומכמה מקומות וכן רמזו לזה בפרק דם הנדה {{ממ|דף נ"ה}} ד"ה אבן מסמא, אכן הר"ת ע"כ פירש כהראב"ד בהשגות, ודברי הראב"ד מחוורין ודוק: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף