אור זרוע/תפילין/תקלג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תפילין אי בעו עיבוד לשמה
בפרק נגמר הדין אתמר האורג בגד למת אביי אמר אסו' ורבא אמר מותר. אביי אמר אסור הזמנה מלתא היא ורבא אמר מותר הזמנה לאו מלתא היא. ואמ' בשלהי שמעתא תנאי היא דתניא ציפן זהב או שטלה עליה' עור בהמה טמאה פסולות עור בהמה טהורה כשירות. ואע"פ שלא עיבדן לשמן רשב"ג אומר אף עוד בהמה טהור' פסולה עד שיעבדו לשמך פירש"י ת"ק סבר הזמנה לאו מלתא היא לפיכך אע"פ שלא עיבדן לשמן כשירות דבהזמנה לא תליא מלתא ורשב"ג סבר הזמנה מלתא היא. לפיכך אינם כשירות עד שעיבדו לשמן ופסקי' התם הלכתא כרבא. ואמר בפרק התכלת אמר רב יהודה אמר רב עשאן מן הקוצין מן הנימין ומן הגרדין פסולה מן הסיסין כשירה. פי' דלא בעי עיבוד לשמה כי אמריתה קמי' דשמואל אמר אף מן הסיסין פסול דבעינן טוויה לשמה. ואמר כתנאי חיפן זהב או שטלה בו'. ומתוקם רב כתנא קמא דלא בעי עיבוד לשמה וקיי"ל רב ושמואל הלכת' כרב באיסורי הרי מוכח דהלכתא הכי דלא בעי' עיבוד לשמה ובפרש"י פ' נגמר הדין דרבא כת"ק ואביי כרשב"ג ולרבא לא בעי' עיבוד לשמה ולאביי בעי' עיבור לשמה. והכי מוכח פ' התכלת דא"ל אביי לרב שמואל בר יהודה הא תכילתא היכי צבעיתו לה א"ל מייתי' [דם] חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה ושקלינן פורתא בביעתא וטעמון לה באודרא וכו' עד ש"מ תלת ש"מ טעימה פסולה וש"מ טעמ' פסלה וש"מ בעי' צביעה לשמה מדלא אהדר לי' ולא מידי ש"מ דקיבל מני' ומסתעיא לפרש"י. מכל אלה משמע דהכי הלכתא דלא בעי' עיבוד לשמה. מיהו לר"ת זצ"ל לא נהירא פי' רש"י. דאי אביי כרשב"ג דבעי עיבוד לשמה א"כ הזמנה לאו מלתא היא [דאי מילתא היא] לא נבעיא עיבוד לשמה (בשאר) [ובשאר] הזמנות כגון חיתוך העור ושאר תיקונים קטנים סגי לשוויי לשמה ע"כ הוא מפרש כדפי' ר"ח דאביי סבר כת"ק דלא בעי עיבוד לשמה ובהזמנה סגי דהזמנא מלתא היא ורבא דסבר הזמנה לאו מלתא היא סבר בעינן עיבוד לשמה ורבא כרשב"ג הלכך הכי הלכתא דבעינן עיבוד לשמה ואע"ג דפ' התכלת רב כת"ק והלכתא כרב באיסורי שאני הכא דרבא פליג עלי'. ות"ר בהתכלת תפלין יש להם בדיקה ואינם נקחים אלא מן המומחה. ספרים ומזוזות יש להם בדיקה ונקחות מכל אדם. פרש"י יש להם בדיקה אדם יכול לבודקן אם דיקדק בהם בחסירות ויתירות אם לאו אעפ"כ אין נקחין אלא מן המומחה. היודע שצריכין עיבוד לשמן. אלמא תפלין בעו עיבוד לשמן. והא דקתני ספרים ומזוזות יש להם בדיקה ונקחות מכל אדם. על כרחך בשאר ספרים שלא בספר תורה כי היכי דלא תיקשי לן ההיא דפ' דנזקין ההוא דאתא לקמי' דר' אבהו א"ל ספר תורה שכתבתי לפ' גוילין שלו לא עיבדתים לשמן א"ל ס"ת ביד מי א"ל ביד לוקח א"ל מתוך שאתה נאמן להפסיד שכרך אתה נאמן להפסיד ס"ת אלמא דס"ת בעי [עיבוד] לשמה. הלכך ברייתא דפ' התכלת בשאר ספרים איירי שדבר תמוה הוא לומר דהכי גמר דתפלין בעו עיבוד לשמן וס"ת לא בעי אלא ודאי תרווייהו בעי. א"נ יש לפרש דברייתא איירי אפי' בס"ת דלא בעי עיבוד לשמה בפירוש כמו תפלין אלא סתמא כלשמה דמי דההיא דפ' הנזקין איכא למימר דה"ק עיבדתים לדבר אחר בהדיא שלא לשמן כגון לעשות מהם שלהן או דולפקי' ובמלתא דאמור' לאו אורחא דתלמודא למידק דמשמע לא עיבדתים לשמן אלא סתמא אפי' אלישנא דמשניות לא סמכי' כדאמר דפ"ק דזבחים וזבחים בסתמא כשרים מנ"ל אילימא מהא דתנן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים. ולא קתני שלא נזבחו לשמן. גבי גט נמי הא קתני כל שנכתב שלא לשם אשה ואפי' הכי סתמא פסול. אלמא לא דייקי' ולא סמכי' אמשמעו' הלשון הלכך אית לן למימר דה"ק לא עיבדתים לשמן אלא שלא לשמן להכי פסולה. אבל סתמא הי' מכשיר ר' אבהו. מיהו לא נהירא דאי בעי עיבוד לשמה בפירוש אפי' ס"ת נמי ואי סתמא כלשמה אפי' תפלין נמי. הלכך מפרשי' רבותי דודאי תפלין וס"ת בעו עיבוד לשמה בפי' דאטו קלפים וגוילין סתמא לתפלין ולס"ת קיימי הא לשאר ספרים נמי קיימי וכדשנינו רפ"ק דזבחים זבחים בסתמא לשמה הן עומדין. אשה בסתמא לגירושין עומדת. ולהכי גבי תפלין וס"ת בעי עיבוד לשמה בפירוש. והך ברייתא דתפלין יש להם בדיקה ואינן נקחין כו'. לא חייש לעיבוד שלא לשמה דהכל בקיאין בכך. והא דאין נקחין אלא מן המומחה היינו הבקי בחסירות ויתירות שיתעצל לקלקל התפירה ולבדוק ולחזור ולתפור דכיון דלאו מומחה הוא לא סגי דלא חסר או יתיר. הלכך תפלין וס"ת תרווייהו בעי עיבוד לשמה ואביי כת"ק לא קבלה מרב שמואל בר יהודה דפשיט' לי' דבעי עיבוד לשמה ורבא כרשב"ג דבעי עיבוד לשמה וכן הלכה. ויש שמחלקים ומפרשים דאפי' יהא רבא כרבנן מודה בס"ת דגוילים שלו כגופה דס"ת ובעו עיבוד לשמה אבל עור של תפלין דתשמיש דפרשיות לא וטוויית דציצית נמי אע"ג דגופא דמצוה היא כעור של תפלין דמו דמצוה נינהו אבל גופא דתורה חמירא מנייהו וקשיא דתפלין נמי הא איכא שי"ן של תפלין דחשיב כגופה דתורה פ' במה מדליקין. הלכך לפרש"י תפלין לא בעו עיבוד לשמה. לפי' ר"ת ולפי' ר"ח תפלין בעו עיבוד לשמה. מיהו הני מילי דפירושי' שנחלקו בעיבוד לשמה. ה"מ בדעבד ולפסול. אבל לכתחלה פי' מורי ה"ר שמחה זצ"ל דלכ"ע לכתחלה בעי עיבוד לשמה אי מדאורייתא אי מדרבנן. דכל מצוה בעי תחלת עשייתה לשמה. דומיא דסוכה ישנה דב"ש מכשירין וגרסי' עלה בגירס' ירושלמי תני וצריך לחדש בה דבר. אף במצה כן מצה ישנה פלוגתא דב"ש וב"ה. אמר ר' יוסי ד"ה היא מכיון שלא עשאה לשם פסח דבר ברור הוא שלא דקדק בה. ובגמ' דידן פריך וב"ה לית להו דרב יהודה אמר רב עשאה מן הקוצין ומן הגרדין ומן הנימין פסולה מן הסיסין כשרה כו' עד שאני התם דא"ק גדילים תעשה לך לשם חובך. הכי נמי חג הסכות תעשה לך לשם חובך. ההוא למעוטי גזולה ובעו למימר דציצית בעי' עשי' לשמה דאורייתא וגבי סוכה מדרבנן. ה"נ גבי תפלין בעי' עיבוד לשמה לכתחלה או מדאורייתא או מדרבנן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |