אור זרוע/עגונה/תרצז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:17, 29 במאי 2022 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png עגונה TriangleArrow-Left.png תרצז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תנן (בפ"ב) [בפ"ק] דר"ה זה הכלל כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הן אין כשרים לה ואמרי' כגמ' הא אשה כשירה לה אף הן כשרין לה א"ר מנשיא זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה וכתב עלה בפר"ח שלהי יבמות ש"מ דגזלן דאורייתא פסול לעדות אשה וכ"ש אם הוא משומר לכל התורה כולה שפסול עכ"ל. ורבינו יצחק אלפס כתב שלהי יבמות מת הרגתיו לא ישא את אשתו הוא ניהו לא ישא את אשתו אבל לאחר תנשא אשתו ולא אמרי' רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד דקיימא לן כרבנן דאמרי אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע ושמעי' מינה דרשע פסול לעדות אשה [וגרסי' בר"ה בפ"ק א"ר מנשה זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה] ובפרק כיצד אשת אחיו נמי אקשינן מינה וקאמר רב מנש' גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה [גזלן דר"ת פסול לעדות אשה ושמעינן מינה דפסול מד"ת הוא דפסול לעדות אשה] אבל פסול מדרבנן כגון המשחק בקוביא וחביריו [כשרין] לעדות אשה ומסתברא לן דפסול מד"ת מסל"ת משיאין אשה על פיו דלא גרע מעכו"ם עכ"ל. ומורי אבי העזרי כתב שלהי דיבמות דרפיא בידיה דכיון דיודע בטיב ישראל דילמא איערומי קמערים וכוונתו להעיר: פסק רבי' אליעזר בר נתן דקטן המסל"ת לאלתר כשר כדתנן ר' יהודה אומר אפי' שמע מן התינוקות הרי אנו באים מלספוד ומלקבור את איש פלוני וכו'. אבל לאחר זמן לא כדתנן הוחזקו להיות משיאין מפי אשה ולא קתני מפי קטן ולא ע"פ קטן אלמא בעינן מסל"ת בקטן ולאלתר הוא דכשר ובפ' הגוזל בתרא גרסינן א"ר אשי אין מסל"ת כשר אלא לעדות אשה בלבד מסקנא דבאיסורא דרבנן מסל"ת כשר ולא באיסורא דאורייתא אלא בעדות אשה דמשום עיגונא אקילו בה רבנן וכן בשבויה אקילו בה רבנן דמסל"ת ל"ש גדול ול"ש קטן ואפי' עכו"ם או נכרית. ומורי רבי' אבי העזרי בן בתו אומר דאפי' לאחר זמן סמכי' אקטן בעדות אשה ומילי דרבנן [כדמייתי] להו תלמודא בפ' הגוזל ומייתי תרי עובדי התם במסל"ת וכו' ש"מ דל"ש ור' יהודה חדא מנייהו נקט ומה שדקדק מדלא קתני מפי עבד ושפחה וקטן התם במתכונים להעיד מיירי הלכך לא סמכי' אקטן ל"ש בעודו קטן ל"ש להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן בעדות אם לא במסיח לפ"ת משא"כ בשאר מילי דרבנן דבעודן קטנים הימנינהו רבנן כדרבנן כדאמ' בפ"ק דפסחים אפי' להעיד וגם בגודלן כדתנן בפ"ב דכתובות ואלו נאמנין בגודלן להעיד מה שראו בקוטנן וקחשיב בהדייהו תחומין דרבנן ותרומה דרבנן. וההיא דהגוזל דנקט בתרומה דרבנן קטן ומסל"ת מעשה שהיה כך היה והוא הדין אם בא להעיד ופרק כיצד מעברין דקתני אפי' עבד אפי' שפחה נאמנין לומר ע"כ תחום שבת ולא קתני בהדייהו קטן משום דלא מהימן אם לא יאמר ע"כ הרי אנו באין בשבת וכל הני דבפ"ב דכתובות ע"י מעשה זכור וכן כשאומר בדקתי את החמץ וכן כשהיה איש פלוני יוצא מבית הספר לאכול בתרומתו ואוקימנא בכתובות בתרומה דרבנן והך דהגוזל מעשה שהיה כך היה והוא הדין אם אינו מסיח לפי תומו:

סליק הלכות עגונה

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף