אור זרוע/עגונה/תרצב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דין אדם שנהרג להעיד עליו על סימני גופו להתיר את אשתו
השיב ר"ת זצ"ל על פי' דהך משנה הכי וזכורני שכך דנתי לפני רבי' שמואל זצ"ל והתרנו את אשת אחיו של רבי' שלמה זצ"ל בת ר' בנימין אחיו של ר' יצחק מקרשמאיט אין מעידין [אלא] על פרצוף של פנים עם החוטם אדם שנהרג ולא נשאר כי אם פרצופו וחוטמו ופדחתו כדתניא בגמ' מעידין עליו ואם חסר אחד משלשתן אין מעידין עליו ואע"פ שיש סימנין בגופו ובכליו אי ליכא פרצוף ופדחת וחוטם אין מעידין עד שתצא נפשו ואפי' ראוהו מגויד או צלוב וחיה אוכלת בו אין מעידין עליו בפרצוף בפדחת וחוטם ואפי' (בהכרה גמורה) [במת גמור] אין מעידין עד ג' ימים לא קאי אאדם ידוע חי וניכר למעיד דאפילו עד ק' ימים מהני כיון שיודעים שזהו אותו אלא ע"כ באין ידוע לאחר ג' ימים כ"א ע"י סימני פרצוף ופדחתו וחוטם וראשו מקום שיער ושפתו דצוארו וסנטרו ובקומתו וברגליו אינו ניכר ותמה על עצמך איך ניכר בתוך ג' ע"י פרצוף פדחת וחוטם וכיון דכולהו ליתנהו אלא שהתורה התירתו שהעד בקי בסימני פרצוף פדחת וחוטם אבל בטביעת עין אפי' לאחר יב"ח מת ניכר: והרב הקדוש ר' שמעון כשהגיד עליו בעל החלום לאחר חצי שנה ניכר באלו הוא חי אבל בפרצוף פדחת וחוטם כיון שאין בו ט"ע שמאבד טביעת עין כיון שלא נשאר רק מעט אבל בטביעת עין דראש כולו או טביעת עין בגופו עם ראשו מעידין עליו וכן בטביעת עין דרובו וראשו תדע דקתני אע"פ שיש סימנין בגופו אבל בט"ע עדיף ומעידין עליו שהרי אדם חי אם נחתך חוטמו מעידים עליו בט"ע אפי' יכחישם ויאמר לא הוא והלשון מוכיח דקאמר אין מעידין אלא על פרצוף פנים כמו אין מעידין על השומא שעל הפרצוף מעיד שדומה לפרצוף פלוני ועל השומא מעיד כך וכך היא אבל אילו על האדם מדברת המשנה היה לתנא לשנות אין מעידין אא"כ ראה פרצוף פנים עם החוטם ועוד אם נהרג ונחתך לאלתר חוטמו לא יהיה לו עוד טביעת עין זאת לא תהיה. הלכך יש ליישב לישנא דמתני' כדמוכח דעל פרצוף פנים מעיד ולא על טביעת עין שלו שבטביע' עין שוה לאלתר ועשרה ימים ועשרים יום והכי איתרמי לישנא דמתני' וההוא דאנסבוה לבתר חמש' יומי אפומא דשושבינתיה לא היה בו ט"ע אלא בסימן פדחתו וחוטמו אע"ג דלא ניכר לבתר דנח נפשי' אכלוהו כוורי א"נ תפח היה מעיד עליו אבל לא היה לו ט"ע אלא במו מדמה מילתא ואע"פ ששושבינו היה וט"ע לא היה לו חשדו בכך: וכן כתב בה"ג אמרו רבנן גבי אשה דיהבי עדים סימני פדחתו וחוטמו ושאר סימנים שלו כך כתב רב יהודאי גאון זצ"ל אבל בט"ע גמור שישנו רובו שלם וראשו מעידין עליו אפי' לזמן מרובה אבל בסנטירו ופיו ושפתותיו ופניו וצוארו ושערו נשחת וגופו ושררתו או נחתך ליכא ט"ע בפרצוף פנים ופרחת וחוטם אלא כמו סיוע בעלמא שמעיד שדומה לפרצוף פנים ופדחת פלוני כמו סימן מובהק לד"ה דאורייתא אבל טביעת עינא ליכא. אבל אי איכא טביעת עינא לית דין ולית דיין דמעידין עליו אפי' אחר כמה שנים ופרצוף פנים כדמסיק פ' יש בכור לנחלה עד בחוטם ואע"ג דאיכא שינויא אחרינא מיהו תלמודא דשני הכי קושטא וכי דעתך לומר שאם אין אדם רואה אלא פרצוף פנים עד החוטם וחוטם וכולי שאר ליתא אין זה טביעת עין אלא סימנא בעלמא שאומר זאת חתיכה של פרצוף פנים עד החוטם וחוטם נראית כחתיכה של פרצוף פנים עד החוטם וחוטם של פלוני אבל בענין אחר אינו יכול לומר ולהעיד אבל טביעות עינא היינו ידענא ביה והאי דקמן פלניא הוא אע"פ דלא ידע בסימניה ועל דא אנא סמיך וכל המחמיר בדבר אינו אלא חוטא ואין כאן חשש איסור ולא משום עיגונא פירשתי כן אלא משום אמיתה של תורה ע"כ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |