אור זרוע/מליחה/תעח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:54, 29 במאי 2022 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png מליחה TriangleArrow-Left.png תעח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר שמואל משום ר' חייא השובר מפרקתה של בהמה קודם שתצא נפשה ה"ז מכביד את הבשר לפי שבשעת שחיטה היא טרודה להוציא דם וכששובר מפרקתה מתוך צרתה אין בה כח להתאנה ולהוציא [דם] והיא נחה ושוקטת והדם נבלע באברי' ומכביד את הבשר וגוזל את הבריות כשהוא מוכרה במשקל ושוקל הדם ומבליע דם באברים. איבעי' להו היכי קאי האי מבליע דקתני כולה חדא איסור וה"ק מכביד בשר ונמצא גוזל הבריות כשהוא מוכרה משום דמבליע דם שמכביד את משקלה והבלעת דם לפרושי גוזל הבריו' נקט לה הא לדידי'. דליכא למימר משום גזל שרי לפי שהוא חוזר ויוצא ע"י מלח או דלמא לדידי' נמי אסור ותרי איסורי קא חשיב חדא דגוזל את הבריות וחדא דמבליע את הדם ושוב אינו יוצא ע"י מלח ואוכל דם מאי תיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא. כתב הרב רבינו ברוך ב"ר שמואל ראיתי ששאל מורי רבינו יהודה משפיר"א למורי רבינו יקיר זצ"ל ידע מורי כי מנהג טבחי' בכאן לאחר שחיט' קודם יציאת הנפש מקיפין צוואר בהמ' לאחורי' ותוחבין הסכין במפרקת עד חיתוך חוט השדרה וקורץ לו עריפה וכמה פעמים ראיתי כן אני ושאר בחורים בבית מורי והחרשתי כי אמרתי הא דאמר שמואל השובר מפרקתה של בהמה כו' היינו דוקא שובר כי מחמת יסורי שבירה עיכוב יציאת הנפש שורפת דם ונבלע באברים. אבל בחיתוך מפרקת לא הייתי מחזיק איסור. שהרי שנינו התיז הראש בב"א ומוקמי לה כגון שלא הוליך והביא הא הוליך והביא כשר אע"ג דחתך הסימנין והמפרקת אע"ג דהתזת הראש קרי לי' מאחר ששחט הסימנין כדתניא מנין לרבות את הראש שכבר הותז וכן נמי הותזו ראשיהן אע"פ שמפרכסין טמאין ש"מ לישנ' דמתני' מי לא משמע אע"פ שהתיז ממש כל הראש ושמואל נמי שובר קאמר ולא חותך דאי חותך אסור לשמעינן חותך כש"כ שובר. ומה שפי' רש"י דאפי' כמולחו יפה לא משתרי לא מסתבר דלא גרע מאומצא ביעי ומיזרקי. וכן נמי הרוצה שיכריא אוכל מהבהמה קודם שתצא נפשה ומולחו יפה וקודם שתצא פשיטא דנעקר הדם ולא יצא כולו ואפ"ה סגי לי' במולחו יפה ע"כ. והתשובה לא ראיתי ונראה ודאי להיתר. ובתשובת רבינו גרשם מאור הגולה מצאתי השובר מפרקת' של בהמה קודם שתצא נפשה אינה אסורה אלא לאכול ממנה באומצא ומהו באומצ' הבשר שהוא חי בלא מליחה עד כאן. ורבינו משלם בן רבינו קלונימוס השיב ושכתבתם יש במקומכם מנהג לשחוט בקצבי עכו"ם ואחר ששחט היהודי לאלתר ישים העכו"ם סכינו נגד צוואר של בהמה יש בדבר זה גמרו ביד עכו"ם או לא. אין בדבר זה שום איסור ושאמרו גמרו ביד עכו"ם אסור בזמן ששחט ישראל רוב השחיטה ונגמרה ביד עכו"ם אבל בענין זה שכתבתי אין איסור כלל:

הדרן עלך פ' כל הבשר

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף