אור זרוע/מליחה/תעו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כשמולחין את הבשר על הדף צריך שיהא הדף מעט מקום מדרון כדי שיזוב הדם למטה. וצריך להזהר שלא יפול הדם לתוך הכלי שא"מ שא"כ נאסר הכלי. וגם טוב להזהר שלא יפול הדם לתוך כלי המנוקב שאע"פ שהכלי אינו נאסר מ"מ צריך לשפשף הכלי ולהדיחו מן הלחלוחית של הדם. ואם בא למולחו בכלי צריך שיהא הכלי מנוקב וגם צריך להשים כשולי הכלי עצים שיהא הפסק בין שולי הכלי לבשר כשיעור שלא יגע הציר בבשר התחתון דאמר שמואל אין מניחין בשר מלוח אלא ע"ג כלי מנוקב. ואם מלח ע"ג כשא"מ או ע"ג הדף שלא הי' מדרון הרי בשר והכלי והדף הכל אסור. דאמר רב נחמן אמר שמואל קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח לפי שהקערה אסורה. וההיא פינכא דהוה בי' ר' אמי דמלח בה בשרא ותברא פינכא. פי' קערה של חרס שאין לה היתר בהגעלה ואפי' לא שרה הבשר על הדף שאינו מידרון או בכשא"מ רק מעט שפלט מן הדם קצת בקערה הכל אסור וצריך הגעלה הכלי והדף מיהו הבשר מותר שעדיין לא נח מפליטתו ולא בלע מה שפלט ואינו נאסר עד שישהא כשיעור היינו כשיעור צליה. וזה שכתבתי צריך שיהיו עצים בשולי הכלי שיפסיקו בין שולי הכלי ובין הבשר כך כתב רבינו שמואל בן ה"ר מאיר זצ"ל בתשובתו וז"ל. היום רד מאוד וע"ש סמוך לחשיכה מיהרתי להשיב לידידי נ"ל מאחר שנמלח הבשר ע"ג כלי מנוקב שיש עצים והפסק בין שולי הגיגית לבשר כשיעור שלא יגע צירו בבשר התחתון אז מותר כל הבשר ואפי' נמצא ציר בין חתיכה לחתיכה שלא החמירו חכמים יותר בדם המובלע באברים שהוא מדבריהם שא"כ אין לך בשר מותר לעולם שכל החתיכות יש לחלוח עליהם מן הציר ואפ"ה לא אסרינן להו הואיל ונמלחו כתיקון חכמים דאין לנו לתת דברים לשיעורים. מה לי ציר מרובה מ"ל ציר מיעוט על החתיכה הואיל ונמלח בכלי מנוקב וראי' מרב ששת דמלח גרמא גרמא. ואמרי' תרי מ"ט לא דילמא פליט האי [ובלע האי חד] נמי פליט האי גיסא ובלע האי גיסא אלא לא שנא ומותר אע"ג דפליט האי ובלע האי הואיל ונמלחו יחד כעין חתיכה אחת שרי. ה"נ בציר שבין חתיכה לחתיכה י"ל בולעת והולכת ופולטת מזו לזו ומותר. ונשאתי ונתתי בדבר בפני זקני פרי"ש הגאון ר' מתתי' וה"ר יהודה בר אברהם וקרובי ר' יחיאל והרב רבי' יהודה ב"ר טוב ועמדו ולא ענו עוד. וגם נאמר לי בשם רבי' שלמה זקיני שהי' נוהג היתר בדבר אפס הנוגע בציר התחתון שאין לו מקום לפלוט עוד אסור. שמואל בן הרב ר' מאיר זצ"ל. וכן הי' מורה רבי' אליעזר ממיץ זצ"ל. וזה שכתב דהנוגע בציר התחתון שהוא אסור היינו דוקא כשמתחלה כך נמלח נוגע בציר קודם ששהה כל צרכו במלח. אבל היכא ששהה כ"צ במלח ולאח"כ הושם בכשא"מ זה הי' מעשה והתיר רבינו שלמה. וכן נמצא כתוב מעשה בבית ר' בבשר שנמלח ושהה כדי שיעור צלייה על הדף ואח"כ הושם בכלי אחר שלם שלא הי' מנוקב והי' שם כל הלילה ולמחר נמצא הכלי מלא מן מי המליחה שיצא מן הבשר. ושאלתי את ר' מהו לאכול מאותו הבשר ואמר מותר מאחר ששהה הבשר במלח כדי שיעור טרם שהושם בכלי אין אותם המים הנמצאים בכלי מדם הבשר שכבר יצא הדם אין זה כ"א מוהל הבשר ולחלחותו ומותר. מעשה זו הועתק מפסקי רבי' שלמה שסידר הר"ר שמעי' זצ"ל לפניו ומכתיבת הרב רבינו שמחה מוויטרי זצ"ל וידוע שפירשו או הוא או ה"ר שמעי' לפני רבי' שלמה זצ"ל. ולפ"ז נראה שכל מה שנהגו עכשיו כשמולחין בשר ועורכים את הנתחים בגיגית זה ע"ג זה ונותנים מתחת לבשר עצים או קנים או אבנים להגבי' הבשר משולי הגיגית כדי שיפול הציר בשולי הגיגית ולא יגע בבשר בלא הפסקה זו נמי מותר היכא דשהה כדי שיעור צלייה שוב אינו פולט דם שאע"פ שהמלח שעל הבשר אסו' שהדם מעורב בו ולכך צריך להדיח הבשר יפה יפה קודם שיתנוהו בקדירה אע"פ ששהה כדי צלייה לפי שהמלח שעל הבשר הוא אסור לפי שהדם מעורב בו. מ"מ אותו הדם שבמלח נדבק הוא במלח ומתייבש עם המלח ואין בו כח ליבלע בבשר אלא עומד במקומו ולכך אינו אוסר הכשר וכשמדיחים יפה יפה הולך לו כל הדם הנדבק במלח שעל הבשר. וכמו שאינו אוסר הבשר לפי שאינו זז מן המלח. כמו כן יש ליתן טעם אם אחר ששהה כדי צלייה פלט הרבה ציר ונפל בשר באותו הציר או נתנו בשר הפולט ציר זה בכשא"מ ונתן הבשר בתוך הציר שיצא ממנו שהוא מותר לפי שהדם מעורב במלח ונדבק בו ואין בו כח ליכנס בבשר וכן מעשים בכ"י שרגילים להתיר כשמוצאים בגיגית או בסל בשר שיש בו גומא מליאה ציר מאחר ששהה הבשר כדי שיעור צלייה מקודם לכן ומה לי גומא מליא' ציר מ"ל אם כל הבשר בתוך הציר ואע"פ שיש מזנדזין בדבר הוראה זו ומסתפקי' בה אנו נסמוך למעשה על רבי' שלמה זצ"ל ועל תלמידיו רבותינו הר"ר שמעי' זצ"ל וה"ר שמחה זצ"ל ואם באו מעשים לידינו אנו מתירים: מעשה שנתערב בשר שלא נמלח עם בשר שנמלח ולא שהה עדיין כדי פליטתו והתירו רבותינו מטעם שכל הדם הנבלע עכשיו כשאינו מלוח יפלט ממנו כשימלחו אותו כמו דם של עצמו. ואומצא דאסמיק שרי לקדירה ע"י חתכי' ומלחי' אע"פ שבלע דם ממקום אחר כדפריש' לעיל שע"י חומץ מתכנס בו כל הדם למקום אחד. והכא יש להתיר במלחי' בלא חתכי' כיון שאין כאן ריבוי דם כמו באומצא דאסמיק. ויש להביא ראי' כמו כן מחתיכה אחת שמולחין אותה משני צדדין. קודם שנמלחה כולה פולט ציר המלוח ופולט ציר שאינו מלוח כדאמר גבי רב ששת דמלח גרמא כו' ואפ"ה שרי לפי שלאח"כ כשימלח צד אחד יפלוט מה שבלע מאותו צד כשיפלוט דם שבו. ועוד יש להתיר משום דדם משרק שריק ולא בלע כלל כדברי ר"ת זצ"ל כדפריש' לעיל גבי דגים ועופות שמלחן זע"ז. וכ"כ ה"ר ברוך בספר תרומות שלו להתירא. וכן התיר ר"ת בשר שכבר עבר עליו שבוע שנמלח או יותר שכבר אינו פולט לא דם ולא ציר. והתיר למלוח בשר ולהשים עליו. משום דדם משרק שריק: מעשה שנמצא חלב צונן על דגים מלוחים והתיר רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל משום טהור מלוח וטמא תפל דשרי ורבי' שלמה בר (שמחה) [שמריה] היה רוצה לומר דטהו' מליח וטמא תפל דשרי היינו כשהם שוכבים זה אצל זה אבל הכא שהחלב על הדגים יש לאסור מטעם תתאה גבר וצריך קליפה. ורבינו יצחק השיב לו דבליעת המלח [אין מכח חמימות שבמלח אלא מכח חוזק] שבמלח דוחקו לפלוט ל"ש זה אצל זה ל"ש זעג"ז דשרי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |