אור זרוע/מיאון/תרעו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
 
(העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
 
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''קטנה ''' יתומה מאב שקבלו אחיה ואמה קידושי' לדעת' כגון שהיו עושי' לה כילת חתני' ומלבישי' אותה תכשיטין של כסף וזהב ומזכירי' לפניה בעל או שקבלה היא בעצמה קידושיה ה"ז יוצאה במיאון. וזה שאמרנו שבקבלתה או בקבלת אמה ואחיה צריכה מיאון היינו דוקא שיכול' לשמו' קידושיה היינו שמבחנת בין [צרור לאגוז] לגירס' רבינו שלמה אבל לגירס' רבינו חננאל דוקא שתהא בת שית ובת שבע אבל פחות מיכן אפי' מבחנת בין צרור לאגוז א"צ מיאון. והיכא שקבלו אמה ואחיה קידושין שלא לדעתה כגון שהיו עושים לה כילת חתנים ומלבישים אותה תכשיטי' של כסף וזהב ולא היו מזכירי' לפניה בעל ה"ז א"צ למאן. ופסק בפר"ח דתינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה וקדשוה אמה ואחיה שתהא בפנוי' ואם לא נבעלה כלל שריא לעלמא ואפי' גדלה:
יבם שנשבע שלא לחלוץ


'''תנן ''' איזה היא קטנה שהיא צריכה למאן כל שהשיאתה אמה ואחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה א"צ למאן ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן פי' לת"ק לא בעינן שתהא יודעת לשמור קידושיה אבל לדעתה בעינן ומפרש בירושלמי איזהו לדעתה עבדין לה גננא ומלבישין אותה גוזמיזין ומדכרין לה גבר שלא לדעתה עבדין לה גננא ומלבישין לה גוזמיזין ולא מדכרין לה גבר ופירש ד"ח וגם בערוך גוזמיזין בלשון יון עדיין של זהב נתונין על הענק ותלויין על חזה שלה גננא פי' בערוך כחתן יוצא מחופתו תרגומו כחתנא נפיק מגנוניה. ור' חנינא בן אנטיגנוס פליג וסבר דבעינן דעתה וגם שיכולה לשמור קידושיה ואמרי' בגמרא א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר' חנינא בן אנטיגנוס. ובגיטין פ' התקבל אמר רבא שלש מדות בקטן צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים וכנגדו בקטנה מתקדשת למיאון. ופי' רבינו שלמה וכנגדו בקטנה חשיב לה יודעת לשמור קידושיה מתקדשת בקידושי אמה לדעתה או בקבלת עצמה אם יתומה היא. למיאון. שצריכה למאן ואינה יוצאת בלא מיאון דתנן ביבמות כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה א"צ למאן וזו יודעת לשמור היא עכ"ל וגירסתו. וכן גירסת אלפס. ובפר"ח גריס בהתקבל הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין והוא כבר שית כבר שבע כו' וכנגדן בקטנה מתקדשת למיאון פי' אם קדשוה אמה או אהיה בזה הפרק צריכה מיאון אבל בפחות מזה אפי' מיאון אינה צריכ' עכ"ל. משמע אבל בפחות מזה אינה צריכה מיאון כלל אפילו מבחנת בין צרור לאגוז אבל שלא לדעתה אפילו יודעת לשמור גיטה אינה מקודשת כלל ויוצאה בלא מיאון. וכתב בפר"ח ודייקינן מינה דתינוקת שאינה יודעת לשמור קידושיה וקדשוה אמה ואהיה מדקאמר ר' חנינא בן אנטיגנוס אינה צריכה למאן ש"מ דהיא בפנויה ואם לא נבעלה כלל שריא לעלמא ואפי' גדלה דאי לא תימא הכי מאי איכא בין דברי ר"ח בן אנטיגנוס לדברי ר' יהודה ב"ב דקאמר רב יהודה אמר שמואל בתרווייהו הילכתא כוותייהו עכ"ל. ויש להשיב על דברי הגאון:
'''תשובה ''' מספר הדינים יבם שנשבע שלא לחלוץ בין קבע זמן בין לא קבע זמן אם מקובל על היבמה נייבם ושפיר דמי ואם אינו מקובל לא נייבם דהא לא כייפינן לה דאיוחנן תבע לחלוץ נזקקין לו לייבם אין נזקקין לו הויא לה חליצה מצוה קבוע מדלא אפשר בייבום לוקה וחליץ לאלתר. וא"ת לישהו עד זמן שקבע לא ס"ד דאיכא בטול פריה ורביה ואין נשבעין לבטל את המצוה ואין לך מצוה גדולה מזו ועוד דחיישי' לעיגונה וקיי"ל דאין מעבירין על המצות ולא גרע האי מהאומר שבועה שלא אישן ג' ימים שמלקין אותו וישן לאלתר וגם זה מסקנא של תשובה ששאלת יבמה שנפלה לפני מי שאינו מוכה שחין כל כמינה שתמאן א"כ תהא כל אחת תולה בעצמה בעכו"ם ותמרוד. כך נראה שמורדת אין בה כח לתלות בעכו"ם שחליצה מעושת פסולה אלא מטעין אותו ולכופ' אי אפשר שאין מאכילין לאדם דבר שנפשו קצה עליו ואמור רבנן לח ים ניתנה ולא לצער:  
 
סליק הלכות חליצה


<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה אחרונה מ־19:13, 29 במאי 2022

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png מיאון TriangleArrow-Left.png תרעו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יבם שנשבע שלא לחלוץ

תשובה מספר הדינים יבם שנשבע שלא לחלוץ בין קבע זמן בין לא קבע זמן אם מקובל על היבמה נייבם ושפיר דמי ואם אינו מקובל לא נייבם דהא לא כייפינן לה דא"ר יוחנן תבע לחלוץ נזקקין לו לייבם אין נזקקין לו הויא לה חליצה מצוה קבוע מדלא אפשר בייבום לוקה וחליץ לאלתר. וא"ת לישהו עד זמן שקבע לא ס"ד דאיכא בטול פריה ורביה ואין נשבעין לבטל את המצוה ואין לך מצוה גדולה מזו ועוד דחיישי' לעיגונה וקיי"ל דאין מעבירין על המצות ולא גרע האי מהאומר שבועה שלא אישן ג' ימים שמלקין אותו וישן לאלתר וגם זה מסקנא של תשובה ששאלת יבמה שנפלה לפני מי שאינו מוכה שחין כל כמינה שתמאן א"כ תהא כל אחת תולה בעצמה בעכו"ם ותמרוד. כך נראה שמורדת אין בה כח לתלות בעכו"ם שחליצה מעושת פסולה אלא מטעין אותו ולכופ' אי אפשר שאין מאכילין לאדם דבר שנפשו קצה עליו ואמור רבנן לח ים ניתנה ולא לצער:

סליק הלכות חליצה

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף