אור זרוע/מיאון/תרסט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אור זרוע מיאון תרסט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

[א]

מצות חליצה בא הוא ויבמתו לפני ב"ד והן נותנין לו עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקינה הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקינה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה בתוך ביתך.

[ב]

ומקרין ליבמה בלשון הקודש מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי ומקרי' ליה ליבם לא חפצתי לקחתה.

[ג]

ודוחק היב' את רגלו בקרקע כדי שתחלוץ ע"י הדחק ותהא חליצה מעולה.

[ד]

והיבמה מתרת רצועת מנעלו בימין ושומטת המנעל בימין מרגלו הימנית:

[ה]

ורוקקת בפני היבם וצריכי' ב"ד לראות הרוק כשיוצא מפיה.

[ו]

וצריך דימטי הרוק לקדם אפיה דיבם:

[ז]

ומקרינן לה ליבמה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל:

[ח]

וכל דיתבי התם עונין חלוץ הנעל תלתא זימנין.

[ט]

חלצה ורקקה ולא קראו והם אינם אלמים חליצתה כשירה ואם היו אלמים חליצתה פסולה ומיבם ומוציא בגט.

[י]

קראתה ולא רקקה ולא חלצה אין כאן בית מיחוש אפי' לפוסלה על האחין ובן רקיקה לחודה פוסלת על האחין.

[יא]

חלצה וקראתה ולא רקקה חליצתה כשירה:

תנן מצות חליצה בא הוא ויבמתו לפני ב"ד והן נותנין לו עצה ההוגנת לו שנאמר וקראו לו זקני עירו והיא אומרת מאן יבמי עד לא אבה יבמי והוא אומר לא חפצתי לקחתה ובלשון הקודש היו אומרים לו ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וגו' וירקה בפניו רוק הנראה לב"ד וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ע"כ היו מקרין וכשהקרא ר' הורקנוס תחת האלה בכפר (עכן) [עיטם] גמר כל הפרשה התקינו שיהו מקרין כל הפרשה עד ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל מצוה בדיינים ולא מצוה בתלמידים ר' יהודה אומר [מצוה] על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל. פי' אפי' רוצים שניהם להתייבם ומתכוונים לשם מצוה אעפ"כ מצוה על ב"ד ליתן לו עצה ההוגנת לו כדתניא ריש פרקין וקראו לו הן ולא שלוחן ודברו מלמד שמשיאין לו עצה דהוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקינה הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקינה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה בתוך ביתך.

[ב]

נתרצו לחלוץ וכן כל הבאים לחלוץ היבם נועל מנעל של ימין ברגל ימין וקושר רצועות מנעל ומקרין ליבמה בלה"ק כדילפינן לה בפרק ואלו נאמרין בג"ש דעניה עניה ומקרין לה ליבמה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי ומקרין ליה ליבם לא חפצתי לקחתה.

[ג]

ודוחק היבם את רגלו בקרקע כדי שתהא חליצה מעולה דאמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסי' לכרעי' א"ל רב אשי לאמימר והתניא בין עומד בין יושב בין מוטה [אימא] ולעולם דדחיס ליה לכרעיה פי' למידחסי' לדחוק רגלו בקרקע ופריך ליה רב אשי דמוטה חליץ ומוטה לאו אורחיה למידחס ושני אפי' הוא מוטה לעולם כגון דדחיס לכרעיה.

[ד]

והיבמה מתרת רצועות מנעלו בימין וחולצת מנעלו בימין מרגלו הימנית כדפרי' לעיל.

[ה]

ורוקקת בפניו וצריך שיראו ב"ד את הרוק דאמר רבא צריכי דייני למחזי דוקא כי נפיק מפומה דיבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה. פי' בעוד שהיא רוקקת והרוק יוצא מפיה צריך שיהא לעיני הזקנים.

[ו]

וצריך דימטי הרוק להדי אפיה דיבם דאמר אביי רקקה וקלטתו הרוח לא עשה ולא כלום. (הילכת') [הלבך] הוא ארוך והיא גוצא וקלטתו הרוח איכא בפניו היא ארוכה והוא גוץ בעינן עד דימטי להדי אפיה והדר אי אזיל לית לן בה.

[ז]

ומקרינן לה ליבמה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל כדר' הורקנוס שהקרא כל הפרשה.

[ח]

וכל העומדים שם אומרי' ג"פ בית חלוץ הנעל פי' ריב"ן זצ"ל. וכשהקרא. מאחר מעשה זה שהקרא ר' הורקנוס את כל הפרשה כולה ליבמה מקרא שלאחריו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל הוחזקו ב"ד כו' ולא שמצוה בן שהרי פשוטו של מקרא לא בא אלא ללמדינו שב"ד קורין אותו בית חלוץ הנעל. מצוה בדיינין ולא מצוה בתלמידים תלמידים היושבים שם אין צריכין לקרותו בית חלוץ. מצוה על כל דיינים העומדים שם לומר חלוץ הנעל ג' פעמים גרסינן כדי שתהא קריאת שם גמורה בג' פעמים כאו"א ולמורי נראה בית חלוץ הנעל בעינן למיגרס עכ"ל.

[ט]

כך מצות חליצה כדפרישית קוראה מאן יבמי גו' וקורין לא חפצתי גו' וחולצת ורוקקת וקוראה ככה יעשה לאיש גו' מיהו הקריא' אינה מעכבת כדתנן חלצה ורקקה ולא קראה חליצתה כשירה ואוקימנא ביודעין לקרות ואינם אלמים וכדר' זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת אבל אם היו אלמים הקריאה מעכבת דכל שאין ראוי לבילה הבילה מעכבת ל"ש פקחים ולבסוף נתחרש ול"ש בחדשים מעיקרא הקריאה מעכבת דאיתותב רבא בפ' בית שמאי וליתא לסברתיה דאמר חרשת מעיקרא קריאה לא מעכבא אלא כאביי קיי"ל וכרב יוסף דאפי' חרשת מעיקרא הקריאה מעכבת. ופרש"י בגמרא אמתני' דהחרשת שחלצה חליצתה פסולה ופי' דאין לה תקנה אלא ביבום ואם רצה להוציא יוציא בגט ותנן פ' חרש שני אחין פקחין נשואין שתי נכריות אחת פקחות ואחת חרשת מת פקח בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת כונס אם רצה להוציא יוציא ואמרי' פ' בית שמאי כונס אין חולץ לא משום דהקריאה מעכבת. הא למדת שאינה בת חליצה וזו היא תקנתה שכונסה ואח"כ מוציאה בגט מיהו אם היתה פקחת אשת אחיו פקח והוא חרש ה"ז כונס ואינו מוציא לעולם ברתנן פ' חרש ותניא בברייתא.

[י]

קראתה ולא רקקה ולא חלצה אין כאן בית מיחוש פי' רבינו שלמה וכן ריב"ן זצ"ל אין כאן בית מיחוש דאפי' על האחין לא מיפסלא קראתה ורקקה ולא חלצה חליצתה פסולה על האחין דקיי"ל פ' כל הגט כ"מ ששנו חכמים חליצתה פסולה [פסולה] ופוסלת על האחין ורקיקה לחודה נמי פוסלת על האחין כדאמרי' שלחו ליה לאבוה דשמואל יבמה שרקקה תחלוץ מכלל דאיפסלה לה מאחין מני אילימ' לר"ע כו' ומסקנא דאליבא דר"ע נמי פסלה רקיקה לחודה על האחין.

[יא]

חלצה וקראתה ולא רקקה חליצתה כשירה דתנן חלצה וקראתה ולא רקקה ר"א אומר חליצתה פסולה ורע"א חליצתה כשירה א"ר אליעזר ככה יעשה לאיש כל דבר שמעשה מעכב א"ל ר"ע משם ראיה ככה יעשה לאיש כל דבר שמעשה באיש. וקיי"ל כר' עקיבה דר"א שמותי מדב"ש הוא ואמרי' בגמרא א"ר עקיבה [רקיקה] לא פסלה ופי' ריב"ן בשם רבינו שלמה זצ"ל דמדקאמר ר"ע רקיקה לא מעכבא אלמא לא חשיבא מידי למיפסלה על האחין ואם רקקה קודם שחלצה לא פסלה ומשום הכי עקרינן להא דשלחו ליה לאבוה דשמואל יבמה שרקקה מיפסלה לאחין ובמסקנא כי מסיק אלא לאו אחין פי' רבינו יהודה בר נתן לאשמועינן דאיפסלה מאחין ש"מ דרקיקה פסלה ולעולם הא דשלחו ליה לאבוה דשמואל יבמה שרקקה תחלוץ דאיפסלא מאחין ר' עקיב' היא. ולמדתי מפירושו שהלכה כר"ע דרקיקה לא מעכבא דהואיל דאי לא הוה אתיא כר"ע הא דשלחו ליה לאבוה דשמואל הוה עקרינן לה אבל השתא דאתיא כר"ע לא עקרינן לה ש"מ איתא כר"ע וכן הלכה דחלצה וקראה ולא רקקה כשירה ובמסקנא מפרש טעמיה דר"ע מ"ש קריאה דלא פסלה מ"ש רקיקה דפסלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף